הודעות דוברות הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין לקראת הדיון בשולחן העגול שיקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה מחר: "אני תומך בהקמת ערכאה רביעית לערעורים על בית המשפט המחוזי, בין היתר כפתרון לבעיית העומס בבתי המשפט"

07.09.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, יציג בדיון, שיתקיים מחר, 8.9.08, במכון הישראלי לדמוקרטיה את הצעתו להקמת ערכאה רביעית לערעורים על בית המשפט המחוזי.

המודל של ראש הלשכה, שהעלה הצעה זו עוד בתקופת הבחירות לראשות הלשכה כבר לפני למעלה משנה וחצי, הינו כינונה של ערכאה רביעית בין ביהמ"ש המחוזי לביהמ"ש העליון, אשר תדון בערעורים בזכות על פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, בערעורים ברשות על החלטות ביניים של בתי המשפט המחוזיים, ובערעורים ברשות על פסקי דין של בתי המשפט השלום (לאחר שהערעורים עליהם כבר נדונו במחוזי).

 

בניגוד להצעתו של חבר הכנסת ביילין, ראש הלשכה מתנגד להיותו של בית המשפט לערעורים גם ערכאת ערעור ראשונה על פסקי דין של בתי משפט השלום.

 

ראש הלשכה סבור, שיש לכונן בית משפט לערעורים אחד, שמקום מושבו יהא בירושלים. בשלב ראשון יורכב ביהמ"ש מחמישה הרכבים. לדעתו, יש למנות עשרה שופטים, בעיקר מבתי המשפט המחוזיים בארץ, ולצרף אליהם חמישה ראשי הרכב מבין שופטי ביהמ"ש העליון. עפ"י שיטה זו יכהנו כראשי ההרכב בביהמ"ש לערעורים, חמשת השופטים האחרונים שמונו לכהונה בביהמ"ש העליון. מובן ששופטים אלה ימשיכו לכהן, בהתאם לתיאום יומנם עם ביהמ"ש לערעורים, גם בהרכבי ביהמ"ש העליון. ייתכן שבשלב מאוחר יותר יוגדל מספר השופטים בביהמ"ש לערעורים, בהתאם לצורך.

 

לדעתו של עו"ד גיא-רון, יש לאפשר ערעור ברשות לביהמ"ש העליון על פסה"ד של ביהמ"ש לערעורים מ"טעמים מיוחדים". הכוונה באותם טעמים הינה לנושאים עקרוניים ובעלי חשיבות מיוחדת. בצריך עיון היא השאלה האם לאפשר לביהמ"ש לערעורים עצמו להחליט מראש על העברת הדיון לביהמ"ש העליון בכל שלב של הדיון, כאשר הוא מוצא לנכון לעשות כן.

 

היתרונות, הטמונים בהצעה זו, לדעתו של ראש הלשכה, הינם:

 

1. הקלת העומס העצום בביהמ"ש העליון ושחרורו לעסוק בנושאים עקרוניים במיוחד ובעתירות לבג"צ.

 

2. ייעול המערכת והקלה כללית על העומס בבתי המשפט.

 

3. אי הצורך להמשיך ולהגדיל את סמכותם של בתי משפט השלום.

 

4. העובדה כי "יומו של האזרח" בבית המשפט יימצא ביטוי ראוי והולם יותר, באופן שלא ייעשה אלא גם יראה.

 

5. מתן אופק לקידום מקצועי ואישי נוסף לשופטי בתי המשפט המחוזיים.

 

6. פיתוח הלכות פסיקתיות רבות יותר, מה שעשוי להקל מאוד על הערכאות הדיוניות.

 

בכוונת ראש הלשכה גם להתמודד עם הטענות של המתנגדים למגמה העקרונית, ובהן הטענה לאקדמיזציה של ביהמ"ש העליון, לפגיעה אפשרית בשופטי בתי המשפט המחוזיים, ולטענה בדבר הגדלת העלויות בנגישות למשפט של האזרחים. ראש הלשכה סבור שקיים מענה הולם לכל אחת מהטענות, השוללות את ההצעה, ובכל מקרה היתרונות הרבים בהנהגתה של ערכאה זו  מצדיקים את כינונה, ובמיוחד בנסיבות הקיימות היום במערכת השיפוטית בארץ.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון