הודעות דוברות הלשכה

חה"כ אופיר פז-פינס ביום עיון בלשכת עורכי הדין בנושא מח"ש: "התוצאה המסתמנת לפיה ניצב בר-לב כנראה עוזב את השירות, היא בלתי סבירה וכזו שלא צריכה להתרחש"

02.09.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

ראש מח"ש: "אוישו 17 תקנים של חוקרים אזרחים במחלקה".

חה"כ אופיר פז-פינס, יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אמר את הדברים ביום עיון שערך הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בנושא "המחלקה לחקירות שוטרים – דילמות ותהליכי עבודה.

 

בפתח יום העיון ציינה יו"ר הפורום הפלילי של הלשכה, עו"ד רחל תורן, כי מח"ש היא גוף הנתון לביקורת ציבורית, והממלא תפקיד מאוד קשה לביצוע. יחד עם זאת, יש מקום לדון בתפקודו, מטרותיו, ייעודיו, והדיון לגיטימי. כך למשל, ציינה, אחוז כתבי האישום הנמוך יחסית שמוגש כל שנה במח"ש- 10%, קשר השתיקה במשטרה, שימוש מיותר בכוח והעובדה שמרבית החוקרים הינם שוטרים.

 

עו"ד יורם סגי זקס, מנחה יום העיון, הציג נתונים עפ"י דו"ח מבקר המדינה לשנת 2005- מס' הפניות למח"ש בשנת 2002 היו 6,355 מתוכן 3,409 על שימוש בכוח, כ-30% נחקרו ונסגרו, כ-65% לא נחקרו כלל. בשנת 2003- נתונים דומים 64% לא נחקרו. הנתון המעניין- מתוך אלו שלא נחקרו, 73% לא נחקרו בגלל חוסר עניין לציבור.

 

לדבריו, סנגורים נתקלים בתיקים, שנגד האזרח שהגיש תלונה מוגש כתב אישום. "הדבר מטריד. אחת הסיבות המרכזיות לסגירת תיקים – חוסר שיתוף פעולה מצד המתלונן, אנשים מפחדים מהמערכת. בתיקים שכן בוצעה חקירה- יש למעלה מ-50% מיצוי חקירה ובין 18% ל-27% כתבי אישום. דו"ח מבקר המדינה משנת 2005 – הנתון האחרון שבידיי מדבר על כך שרוב התלונות שנסגרו לא הועברו גם למיצוי דין משמעתי במשטרה (למפקדים של אותם השוטרים). במשטרה יש מסר כפול בנוגע להתנהגות שוטרים – מצד אחד מדריכים את השוטרים כיצד לא להשתמש בכוח ומצד שני מעלימים עין. ברוב המקרים מדובר על גרסה מול גרסה – השוטר אומר לא הרבצתי והמתלונן לפעמים עם עבר פלילי. הדבר יוצר קושי למח"ש. האמצעים במח"ש לא מספיקים- 85 חוקרים על 7.3 מיליון אזרחים לעומת ניו יורק- 650 חוקרים על כ-9 מיליון אזרחים".

 

ראש מח"ש, עו"ד הרצל שבירו, ציין בראשית דבריו, כי במח"ש חוקרים שוטרים, שעברו עבירות שהעונש עליהן הוא מעל שנת מאסר. לדבריו, לא פשוט להתמודד עם שוטר בחדר חקירות, לא פשוט להתמודד עם תלונה שבדרך כלל באה מעבריינים, לא פשוט לאסוף את כל הראיות שמצדיקות הגשת כתב אישום נגד שוטר, לא פשוט לקבוע איפה עובר הקו שבין שימוש סביר בכוח לשימוש לא סביר. לא פשוט לקבוע לשוטר שממלא את תפקידו, את הרף. "כאשר מקבלים תיק, אנחנו צריכים לקבוע אם יש סיכוי להרשעה – מצד אחד מתלונן (לעיתים עבריין) ומצד שני שוטר שמכחיש. בדרך כלל לא נזכה לשיתוף פעולה מהשוטרים כאשר מדובר בשימוש בכוח. החוק דורש הוכחה מעל לכל ספק סביר. צריך להביא לבימ"ש את המתלונן (פושע, מכור לסמים, אחרי מרדף משטרתי) ולומר לבית המשפט להאמין לו ולא לשוטרים שמעידים. צריכים לבוא לבית המשפט ברמה הפסיכולוגית – להגיד לשופט להפוך את היוצרות – תאמין למתלונן שמגזים ולא לשוטרים שמעידים. אלו דילמות לא פשוטות. מח"ש בעין הביקורת כי אין החלטה שלא תעורר תרעומת. כל מתלונן שעובר עימות עם שוטר, מבחינתו זו טראומה ואם השוטר לא יורשע, המתלונן לא יבוא על סיפוקו".

 

לדברי ראש מח"ש, "המחלקה חוקרת כ-2,000 תיקים בשנה, זו משימה בלתי אפשרית, חייבים לקבוע קו אחרת גם את העיקר לא נחקור. מתוך 2,000 התיקים, כ-20% מגיעים לידי הגשת כתב אישום פלילי או משמעתי. עם כל הקשיים, זה לא פשוט. אני גאה בתוצר הזה, הלוואי ויגדל. גאה גם בתוצאות בבתי המשפט שבהם אנחנו מצליחים לשכנע בחשיבות התיקים".

 

ראש מח"ש הוסיף, כי "מח"ש הוקמה כיחידת חקירות והתיקים, לאחר החקירה, הועברו לפרקליטויות להופעות בבתי משפט. מח"ש ראתה שהתיקים לא זכו לטיפול הולם בפרקליטויות ונזנחו ולכן כיום בפרקליטויות דרום, מרכז, תל אביב וירושלים – אנשי מח"ש מופיעים בעצמם בבתי משפט. במחוז צפון ובחיפה עדיין אנשי הפרקליטות מופיעים. במצב החדש הטיפול הרבה יותר מהיר ועוברים רק חודשים מרגע האירוע עצמו ועד הכרעת הדין בתיק.

 

אשר לאזרוח מח"ש, אמר, עו"ד שבירו, כי "מח"ש נוסדה בשנת 92' כשנבנתה על חוקרים שהיו מטהרת השוטרים והושאלו אליה ממשטרת ישראל. הוקם מודל זמני שהכפיף את מח"ש למשרד המשפטים עד שהפך להיות מודל קבוע. בהנהלת מח"ש חשבו שחוקרי מח"ש צריכים להתאזרח, לא כי נמצא פגם בעבודת החוקרים, אלא כי הגיעו למסקנה, כי מראית פני הדברים חשובה לציבור, ובנוסף היתה למח"ש תלות במשטרת ישראל בכל עניין כוח האדם. הנהלת מח"ש החליטה לאזרח לחלוטין את היחידה בצורה מדורגת, לקלוט אזרחים, לחנוך ולהדריך אותם. שינוי ארגוני מהיסוד, דורש שינויים הקשורים לנציבות שירות המדינה, למשרד האוצר, למשרד לביטחון פנים, יש צורך לקבוע סולם שכר חדש, תקנים ועוד.

 

מח"ש הוציאה מכרז ל-17 תקנים. ניגשו 600 איש למכרז, הם עברו מבחנים, מרכזי הערכה, ראיונות ומתוכם נבחרו 80, שמתוכם נבחרו 17, שעברו בחודשים האחרונים קורס בחקירות ובתשאול שהסתיים לפני כחודש וכעת הם כבר משולבים במערכת ובתהליך מדורג יחליפו את הוותיקים שיפרשו".

 

חה"כ אופיר פז-פינס הדגיש בפתח דבריו, כי דעתו אינה נוחה בעניין המינויים במשטרה. "התוצאה המסתמנת לפיה בר-לב כנראה עוזב את השירות, היא בלתי סבירה וכזו שלא צריכה להתרחש. אין מחלוקת שבר לב הוא אדם עם הכי הרבה קבלות. סבב מינויים הוא דבר לגיטימי, התוצאה- לא. וגם אם רוצים לשלוח ללימודים, אי אפשר להציג זאת מהמקום הזה. כשפונים לאדם כל כך בכיר אפשר לומר לו אתה יוצא לשנה לימודים אבל גם אתה חוזר ב-2010 לתפקיד אחר. בעצם אמרו לבר לב אתה לא תהיה מפכ"ל, כי לא היית סגן מפכ"ל, וכי אתה יוצא עכשיו ללימודים ועוד. אני קורא לשר ולמפכ"ל לעשות חשיבה מחודשת על הדבר הזה – זה לא עובר את מחסום השכל הישר, ומותר לומר סליחה טעינו ומותר לתקן. עם קצת רצון טוב אפשר היה להגיע לתוצאה אחרת, אפשר היה למנוע את המשבר המיותר.

 

חה"כ פז-פינס אף התייחס למשבר האמון החריף בקרב האוכלוסיה הערבית ביחס למח"ש. "למח"ש בעיה חמורה עם הציבור הערבי בישראל ובעיקר אירועי אוקטובר 2000. במגזר חשים שהחקירה שעשתה מח"ש הייתה פלופ, הם לא מאמינים. ישנו משבר אמון חריף". עוד אמר, כי הוא סבור שמח"ש לא צריכה לעבור רק אזרוח, "המחלקה צריכה להיות עצמאית ובלתי תלויה לחלוטין במשטרה – מערכת נפרדת. לוקח יותר מדי זמן. אני מקווה שמח"ש תעמוד ביעדיה".

 

לדברי נצ"מ יעל אידלמן, ראש מחלקת משמעת במשטרה, גם לשוטרים חשודים יש זכויות וזו נקודת המוצא. "שוטרים מתלוננים שהאזרחים למדו את השיטה ומתלוננים נגדם, וכן שהמשטרה לא מגבה אותם, שולחת אותם למשימות ומפנה להם גב". עו"ד אידלמן הציגה נתונים, לפיהם בשנת 2007 פוטרו 45 שוטרים בגין ביצוע עבירות פליליות, והושעו 13. קיבלנו בשנה זו 50 תיקים ממח"ש בגין שימוש בכוח. "המסר הוא שכאשר מגיעים למסקנה שהשוטרים סרחו, נוקטים יד קשה. אין לרוב סגירת תיקים מהטעם של חוסר ענין לציבור, התפיסה היא שבהיבט של עבירות משמעת של שוטרים יש ענין לציבור".

 

ראש הלשכה לשעבר, ד"ר שלמה כהן, ציין, כי המשטרה בישראל היא הכבשה השחורה של כוחות הבטחון, אולם כל זה אינו מצדיק את העובדה שמשטרה לא מבצעת את תפקידה בצורה חוקית ומתורבתת. לדבריו, יש לקחת בחשבון שהתלונות למח"ש אינן משקפות את כל המקרים ושישנם לפחות פי 4 מקרים בפועל. ד"ר כהן הדגיש, שלא יכול להיות  מצב שארגון, שיש לו קשר כל כך אינטימי למשטרה יחקור את המשטרה, ולכן יש לסגור את מח"ש ולהקים גוף חדש עצמאי.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון