הודעות דוברות הלשכה

הנשיא (בדימוס) פרופ’ אהרון ברק: "מוצע לראות בעיתונים הישראלים גופים דו-מהותיים המחויבים לעקרונות המשפט הציבורי - להגינות ולהעדר ניגוד עניינים"

06.07.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ’ אהרן ברק, אמר את הדברים בארוע חגיגי, שקיימה ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין לרגל הוצאת ספרו של ד"ר אסף הראל "גופים דו מהותיים" – גופים פרטיים במשפט המנהלי.

בפתח הארוע ציינה פרופ' יפה זילברשץ, כי הספר עוסק בממשק שבין המשפט הציבורי למשפט הפרטי, והאם יש להחיל ערכים ציבוריים על המשפט הפרטי.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, הדגיש, כי המרחב המשפטי שבין המשפט הפרטי למשפט הציבורי טעון פיתוח רב, וכי במרחב המציאות החברתית והציבורית בישראל, יש לנושא זה חשיבות מיוחדת. ראש הלשכה הביע תהיה באשר לאפיו של הגוף ששמו – "לשכת עורכי הדין בישראל", המוקם על פי חוק ושמטרותיו מפורטות בו. לדבריו, אשר לשאלה, האם לשכת עורכי הדין הינה גוף דו-מהותי, התשובה היא לא. "לשכת עורכי הדין הינה גוף ציבורי, המעוגן בדין ושהינו בעל מטרות ציבוריות. זה העיקרון, המנחה את פעולתי כראש הלשכה ושאני מנסה להתוות למוסדותיה המנהלים".

 

יו"ר ההוצאה לאור של הלשכה, פרופ' יוסי גרוס, ציין, כי ההוצאה לאור של הלשכה מקפידה על הוצאת ספרים בעלי ערך כדוגמת ספרו של אסף הראל, שיש בו להרחיב את דעתו של המשפטן. פרופ' גרוס התייחס בדבריו להקמתן של החברות הממשלתיות ולדו מהותיות של גוף ציבורי הפועל כחברה, שהרי יש לו תפקיד ומטלות שאין לחברה רגילה. פרופ' אביעד הכהן דימה את הגוף הדו מהותי לברייה משונה בעלת שני ראשים, ראש פרטי וראש ציבורי.

 

לדברי פרופ' אהרן ברק, בעת כתיבת פסקי הדין בסוגיה של גופים דו מהותיים עמדו בבסיסה הצרכים והתפיסה, שחלה עליהם נורמה של התנהגות ראויה. לדבריו, בהקשר זה, הוא הציע לראות בעיתונים הישראלים גופים דו-מהותיים, במובן שעקרונות, כגון הגינות או העדר ניגוד עניינים צריכים לחול עליהם, שהרי מהו עיתון אם לא מוביל של רעיונות.

 

פרופ' ברק הציג ניתוח משפטי לצמצום הפער שבין המשפט הציבורי למשפט הפרטי, כאשר על רקע פער זה היה צורך ליצור גוף דו מהותי. לתפיסתו, כשם שעל הגוף הציבורי חלות חובות כלפי פרטים, כך גם חלות חובות אלה מהמשפט המנהלי על הגוף הפרטי. "השאלה היא מהי תחולתם של חוקי היסוד במשפט הפרטי ועד כמה זכויות הקבועות בחוקי היסוד הן גם זכויות של פרט אחד כלפי פרט שני. כל חקיקה בתחום המשפט הפרטי חייבת לקיים הוראות של חוקי היסוד, היינו, לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה. בהקשר זה, יודגש, כי החוק כולל גם פסיקה, המהווה את המשפט המקובל הישראלי". עוד ציין, כי "זכויות האדם המעוגנות בחוקי היסוד אינן רק זכויות סובייקטיביות אלא מהוות גם ערכים אובייקטיביים של שיטת המשפט. משמעות הערכים האובייקטיביים הללו היא, שהם מקרינים עצמם אל תוך המשפט הפרטי באמצעות ה"אנטנות" של המשפט הפרטי – תקנת הציבור, צדק, תום לב, סבירות וזהירות – כל אלה הם מושגים המושפעים מזכויות היסוד".

 

שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, התייחס לע"פ ברק כהן נ' משרד הפנים, שבו, לדבריו, המערער שעמד בראש חברת אבטחה, המאבטחת את לשכת משרד הפנים במזרח ירושלים, בעקבות תורים עצומים של פונים לקבלת שירותי הלשכה, דרש שוחד כספי ומיני מפונים תמורת כניסה ללשכה ללא תור. המערער טען, כי עבירת השוחד מיוחסת לעובד ציבור והוא אינו עובד ציבור. בית המשפט העליון בדעת רוב הרשיע את המערער בעבירת שוחד. לדברי השופט מלצר, השאלה המקדמית היא, האם יש צורך בכל מקרה להידרש להגדרת הגוף כגוף דו מהותי. "למצב שנוצר במזרח ירושלים יש פתרונות במשפט המנהלי, כגון פתיחת לשכה נוספת ולפתור את מצוקת התורים. פתרון נוסף, הוא לא להעסיק בסיטואציה כזו גופים פרטיים, המכוונים לעשיית רווח וישנו קושי לקיים עליהם פיקוח. האם צריכים ליצור גוף או אדם דו מהותי ?". השופט מלצר התייחס לגופים דו מהותיים בשדה התקשורת, וציין, כי גופים דו מהותיים בתקשורת אינם עשויים מקשה אחת ויש בהם דרגות שונות. לדבריו, רשות השידור היא תאגיד סטטוטורי. חברות החדשות של ערוצים 2 ו- 10, אמנם מאוגדות במשפט הפרטי, אולם 40% מחברי הדירקטוריון שלהם מתמנים על ידי הרשות הרגולטורית שלהם. הדרגה השלישית הן הזכייניות של הערוצים, גופי פרטיים, אשר קיבלו זיכיון לשימוש במשאב מוגבל, ובתחתי מצויה העיתונות הכתובה, שאינה עושה שימוש במשאב מוגבל.

 

מחבר הספר, ד"ר אסף הראל, אחרון הדוברים באירוע, ציין, כי גוף דו מהותי הוא יצור כלאיים – הגוף התאגד על פי המשפט הפרטי והפן הציבורי של הגוף יונק את שורשיו מהעובדה, שהגוף עושה שימוש במשאבים השייכים לציבור – הוא עושה שימוש במשהו החורג מהשימוש העצמי. משאבים אלה אינם חלק מנכסיו, ולכן התחשבות ברחשי הציבור אינה שאלה של רצון טוב אלא חובה. ד"ר הראל הדגיש את קביעתו של פרופ' ברק, לפיה סיווג גוף דו מהותי הוא לעולם נקודתי וינוע על פי הספקטרום בהתאם למשאב בו הוא פועל.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון