הודעות דוברות הלשכה

הכנס השנתי של לשכת רואי החשבון בישראל 2008

03.06.2008

עו"ד יורי גיא-רון, ראש הלשכה

דברים מפי ראש לשכת עורכי הדין.

מכובדי,

 

(יו"ר לשכת רואי החשבון, רו"ח ראובן שיף, מר יהודה נסרדישי, מנהל רשות המיסים, גב' אסתר דומיניסני, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מר מאיר יצחק-הלוי, ראש עיריית אילת, רו"ח דורון קאופמן, סגן הנשיא ויו"ר ועד מרחב תל אביב)

 

תודה על שהזמנתם אותי לפתיחת הכנס השנתי של לשכת רואי החשבון בישראל. מאז שנבחרתי במהלך הקיץ האחרון לכהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל, אני לא חוסך מאמצים בניסיון לפתח מערכת קשרים טובה ורצופה יותר בין הארגונים השונים וראשיהם, בעיקר בנוגע לארגוני המקצועות החופשיים. ההערכה ההדדית – חשובה. העזרה והסיוע בנושאים שונים – משמעותית. הצהרותיי בדבר הרצון לייצר אווירת עבודה טובה בתוך הארגון הגדול מאוד שלנו (כ-40,000 עורכי דין כיום וכ-50,000 בתוך כשלוש שנים נוספות) אמיתיות, והרציונל שבהן נכון אולי לא פחות גם בהקשר הקשרים והיחסים הבין-ארגוניים.

 

לפיכך, נפגשתי במהלך החודשים האחרונים עם רוב ראשי הארגונים המקצועיים העיקריים, ובהם כמובן כמה פעמים עם נשיא הלשכה שלכם, ידידי, רו"ח ראובן שיף. בעיניי, שיתוף הפעולה בינינו במסגרת לשכת הארגונים המקצועיים (לה"ב) אינו מספק, ואני שוקד על קשר ישיר בין-ארגוני, שאנחנו מנסים, ונמשיך לנסות, ליצוק בו תוכן משמעותי ונכון. נדמה לי, שבאתי במיוחד עד לכאן כדי לומר בפניכם ולכם בעיקר את הדברים האלה ולבטא בכך את כוונתנו, שמעתה - אנחנו אצלכם ואתם אצלנו.

 

אבל, אם אני כבר כאן, אי אפשר לצאת פטור בלא כלום, ולכן אנסה, ברשותכם, להתייחס לכמה עניינים, חלקם רלוונטיים מאוד וחלקם אולי מעט פחות, וסליחתכם על כך מראש.

 

אצלנו, בלשכת עורכי הדין, עוסקים בעניינים משפטיים ובעלי השלכות משפטיות. כיוון שכך, ומשום שזה חלק בלתי נפרד מתפיסתי, מתפיסתנו, את יעודנו כמשפטנים, אין לנו הפריבילגיה להיוותר בתחום המגרש המאוד צר של ענייני הגילדה המשפטית – פרנסה, שכר טרחה, אתיקה וכו'. נושאים משפטיים הינם אולי בראש ובראשונה חוקה, חוק יסוד, זכויות יסוד, שלטון החוק, יחסים בין רשויות שלטוניות, ביקורת שיפוטית, עילות הביקורת במשפט המנהלי, האופן שבו בוחרים שופטים ומי בוחר אותם, ועוד...

 

אני מתפקד כראש לשכת עורכי הדין הסטטוטורית – ובעניין זה אנחנו מיוחדים ובעלי משמעות ציבורית מיוחדת. הדאגה לאינטרסים של עורכי הדין היא שבראש מעייניי אבל, היא לא היחידה. ראש לשכת עורכי הדין, כמו גם אולי ראש לשכת רואי החשבון, הינם אנשי ציבור מקצועיים, שיש להם גם תפקיד חברתי ואזרחי. כך לפחות אני תופס את תפקידי שלי. עריכת הדין אינה רק מקצוע רנטבילי. יש לה גם חשיבות ותפקיד ציבוריים. למשל, להגביר את הנגישות של האזרח החלש והמוחלש למשפט. או – לשמור על ערכים חברתיים בסיסיים, שהינם בלב הדמוקרטיה היהודית במדינת ישראל. למשל, הערך של השוויון בפני החוק.

 

לכן, כששר המשפטים מציע לפגוע בסמכויותיו של בית המשפט העליון בהקשרים שונים, אז אני מתייצב ומבקר אותו על כך. כי ההגנה על בית המשפט הגבוה לצדק היא בעיניי ההגנה על זכויותיו של החלש, של המיעוטים, של הפחות נחשב ושל הנשלט בחברה שלנו. והערך הזה הוא שבבסיס השיטה המשפטית והחברתית שלנו. אין הצדק לארגון מקצועי משפטי סטטוטורי, העסוק רק בעצמו ובחבריו. בשביל זה יש הסתדרות עובדים וארגוני מעסיקים, ואני לא מעוניין להשתייך רק אליהם. מכל מקום, לא רק במובן הצר הזה. ואז, אני עלול למצוא עצמי,לעיתים, שלם עם מצפוני האישי, המקצועי, הציבורי, אולם במחלוקת עם הרגולטור המשמעותי   שלי, שר המשפטים, שאנחנו כה תלויים בעזרתו בדרך ליישום עשרות שינויים ומטרות מקצועיות שונות.

 

דומני, שבדומה לכם, כללי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בכל הנושאים טעונים אישור של השר. האתיקה, הדין המשמעתי, הטיפול במתמחים, אפילו שינויי חקיקה בנושאים שונים – ללא תמיכת השר קשה לקדמם. ואם חס וחלילה השר ייפגע מאמירות שלי כראש הלשכה? ואם חס וחלילה תהפוכנה האמירות אישיות בעיניו? ואם חס וחלילה יחליט שלא להיות בשל כך ענייני? איך בכלל מודדים "ענייניות"? למרות הכול – אני אומר את דעתי. הלשכה מבטאה את דעתה. אני אומר זאת, כדי לומר גם לכם, לראובן,  לכולכם – לומר את דעתכם בכל עניין, שיש בו נגיעה למקצוע שלכם, לארגון שלכם, ואף להקשרים אחרים, שיש בהם כדי להוות חלק מההתייחסות המקצועית הרחבה אל תוך החברה בקרבה כולנו פועלים כאנשי מקצוע.

 

אין בכך כדי לפגוע בארגון. לדעתי, התנהלות כזו רק מחזקת אותו ומכבדת את מעמדו. מניעה מלעסוק ברמה העקרונית בנושאים ציבוריים קונטרוברסליים, שיש להם, למשל, היבטים פיסקאליים, אינה בהכרח מחזקת את הגילדה המקצועית. בעיניי, לא אחת היא מחלישה אותו, את מעמדו, את משמעותו בחיים הכלכליים והציבוריים במדינת ישראל. לשכת עורכי הדין שלא תעסוק בשאלות של יחסים בין רשויות, בויכוח העוסק בעצמאותה של הרשות השופטת, בשאלות של שחיתות שלטונית וטוהר מידות, זכויות אדם ושלטון החוק – חוטאת לתפקידה הציבורי והמקצועי. אני לא סבור בשום פנים ואופן, למי שאולי הבין אותי לא נכון, שעל הארגון המקצועי להיות גם פוליטי. מה שפוליטי – אכן מחוץ לתחום. אבל, מה שפוליטי. לא מה שפוליטיקלי – קורקט. ותחליטו אתם  מה זה מה.

 

בעבר, אהב הציבור לתקוף גם את לשכת רואי החשבון, שהיתה ידועה בהיותה גילדה, המקשיחה את תנאי הקבלה לשירותיה ושומרת על עצמה. איך שהוא הצלחתם להרחיק את הזרקורים מעימכם. אבל מה שאיני מצליח להבין, הוא מדוע הם מכוונים כיום אלינו ועלינו, על עורכי הדין?! הרי בתוך כשלוש שנים תמנה לשכת עורכי הדין כ- 50,000 חברים. גם אם נתייחס לקליפורניה כאל מדינה נפרדת, מדובר בשיא עולמי ללא תקדים ותחרות בעולם. עורך דין אחד מתוך כ-160 איש באוכלוסיית המדינה. שערורייה שאין כדוגמתה. תסלחו לי על הביטוי – הזנייה מקצועית. בהכרח ירידה משמעותית ברמה. אלפי עורכי דין מובטלים. שכר טרחה נמוך וקשיי קיום מקצועיים אמיתיים. אולי אפילו מקצוע שיורי. כמו, לצערי, ההוראה.

 

 חלק מהפרויקטים והיוזמות, הננקטים כיום בלשכת עורכי הדין, עשוי גם לעניין אתכם באופן אישי ואת לשכת רואי החשבון, כארגון מקצועי עמית. בלשכה מופעלת מזה כ-5 שנים תוכנית "שכר מצווה", בה פעילים כיום כ-2300 עורכי דין המעניקים סיוע משפטי בהתנדבות לנזקקים. בהקשר הרחב אנו פועלים גם למול הסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי הממלכתי והארגונים החברתיים. בלשכה מערך השמה פנימי לעורכי דין ולמתמחים, לרבות פעילות חדשה וענפה להשמה במגזר הציבורי. פועלים בלשכה מכון גישור, מכון בוררות בהקמה, הוצאה לאור וקרן סיוע לעורכי דין במצוקה. מכון ההשתלמות של הלשכה פעיל מאוד, מצליח ומשגשג, ומפעיל מגוון של השתלמויות תעודה שנתיות, נופשיות ועיוניות קצרות, לצד קורסים מיוחדים כמו גישור או הכנה לכהונה בדירקטוריונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים. המכון מנהל כמובן את הכנס השנתי, שננעל כאן באילת בשבוע שעבר.

 

מאז קום המדינה לא הונהגה חובת ביטוח מנדטורי במקצוע עריכת הדין, ולדעתי הוא מחויב המציאות. ועדה בראשותו של השופט בדימוס, ד"ר גבי קלינג, מסיימת בימים אלה את עבודתה וצפוי שינוי בעניין זה בחודשים הקרובים. גם תוכנית לקביעתה של השתלמות מנדטורית או סמי-מנדטורית מצויים כיום בבחינה של ועדה, שבראשה עומד, לבקשתי, פרופ' יעקב נאמן. ועדה זו בוחנת גם אפשרות לכונן בלשכת עורכי הדין תוכנית מומחים מוכרים לדין בתחומים שונים בעולם המשפט, כתחליף לכך שכיום כל עורך דין מתחיל רואה עצמו תוך זמן קצר מומחה לענף משפטי כלשהוא ואף מתבטא כך למול לקוחותיו המתעניינים.

 

לא תמיד אגב הצדק מקצועי. אנו בוחנים רעיון להקים בית ספר למתמחים בלשכה. יש לי כוונה לבחון את נושא הנאמנויות, מתוך רצון למנוע את אותם מקרים חריגים של מעילה בכספי לקוחות והכתמת אוכלוסייה מקצועית שלמה. עניין זה מטופל בזהירות מרבית על מנת שלא להכביד מנגד יתר על המידה על חיי היומיום המקצועיים. תקפתי את נושא מינוי בעלי תפקידים בשכר על ידי בתי המשפט (נאמנים, מפרקים, כונסים, מומחים, מנהלי עיזבון, בוררים, מגשרים וכו'), כדי שימצא ביטוי מבוזר ושוויוני יותר. פנייתי הביאה להקמתה של ועדה בראשותה של נציבת הקבילות על שופטים לגיבוש ההבניה הדרושה בנושא מסירת עבודה מן המדינה לבעלי תפקידים בשכר בשוק הפרטי. מוזר שהסוגיה כולה טרם הובנתה. אלו הן רק חלק מן הפעילויות בלשכת עורכי הדין, אולי אף רק חלק קטן מהן.

 

הייתי, ואני עדיין בעד עקרונות של שוק חופשי, אבל מקצוע עריכת הדין כבר מהווה חריג שבחריגים, המצדיק סטייה מהעיקרון המנחה. אגב, עלפי העיתונות, כ-97% ממסיימי לימודי המשפטים הופכים בבוא היום בשעה טובה לעורכי דין. מבלי שתהא כל השפעה של לשכת עורכי הדין על ועדת הבחינות ועל הבחינה עצמה, ואין ללשכה השפעה על כך, אמשיך לעשות הכול כדי להקשות את הכניסה למקצוע ולדרוש איכויות גבוהות ככל האפשר מן העוסקים בו ומן המתכוונים לעסוק בו, שכן אין לנו ברירה אחרת. למרות שהרכבת עזבה מזמן את התחנה, עדיין יש לא מעט מה לעשות כדי לשפר את תנאיי הנסיעה של נוסעיה ואף אולי כדי לעכב חלק מן הרכבות הבאות.

 

לשכת עורכי הדין מקימה ארגון צרכנות בשיתוף עם לשכת רואי החשבון. מדובר בארגון צרכני שיקיף תוך שלוש שנים לפחות כ- 65,000 צרכנים מקבוצת האוכלוסייה האיכותית ביותר, שאני יכול לתאר. המודל של "חבר" הוא שלנגד עיננו, ורק כמצב של ראשית פעילות ולאו דווקא כיעד סופי. נראה יותר רואי חשבון בהשתלמויות מקצועיות של עורכי דין ולהיפך. נשתף פעולה בנושאי חקיקה, בעניינים שלא תהא בהם סתירה באינטרסים המקצועיים של ארגונינו. במקרים המתאימים, נבקש מכם להצטרף לפרויקט הפרו-בונו שלנו, "שכר מצווה", ולסייע לנו לעזור לחלשים ולעניים במתן עזרה מקצועית לאחר בדיקת זכאותם לכך.

 

ככלל אני מקווה, שאחרי כל הדברים האלה, עדיין תרצו להזמין אותי שוב לכאן בשנה הבאה.

 

תודה לכם ושיהא כנס יעיל, מעניין ומהנה. 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון