01.06.2008
גב’ קרן רווה
זה היה אחד המשפטים הראשונים של עזיז (שם בדוי), בחור בדואי, כשהגיע אלי לפני שלוש שנים.
וזה הסיפור שסיפר לי, בקול רועד מתסכול:
לפני כשנה התחיל עזיז, טיפוס רגיש במיוחד, את לימודיו באוניברסיטת באר שבע. כמו כל תלמיד היה עליו לעבור מבחן בקיאות באנגלית, מבחן "אמיר", למי שמכיר.
נרגש מאד ניגש לבחינה ועבר אותה בהצלחה.
יומיים לאחר מכן, התקבלה במזכירות האוניברסיטה שיחת טלפון אנונימית מאדם שאמר כי לא עזיז הוא זה שישב בבחינה, אלא אדם אחר, שכתב את הבחינה עבורו.
האוניברסיטה פנתה אל עזיז וביקשה ממנו להגיב.
עזיז הכחיש בכל תוקף.
"אז גש ועשה שוב את הבחינה" הציעו באוניברסיטה.
עזיז, שנפגע עמוקות, סירב בכל תוקף. כבוד של בדואי הוא עניין שלא כדאי להקל בו ראש.
ראשי האוניברסיטה החליטו לשכור את שירותיו של מומחה לזיהוי כתבי יד שהוכשר במשטרה כדי שיבחין האם הכתב של האדם שישב בבחינה זהה לכתב של עזיז בעבודה אחרת שהגיש חודשיים קודם לכן. המומחה בדק את הכתבים והגיע למסקנה שאכן – לא עזיז הוא זה שישב בבחינה.
עם הממצאים הללו הגישה האוניברסיטה תלונה נגד עזיז במשטרת באר שבע. עזיז הוזמן לחקירה במשטרה, שם התבקש לכתוב 60 (!) פעמים את הנוסח של הבחינה לפני החוקר. המשטרה העבירה את הכתוב אל מומחה מטעמם, גם הוא אינו גרפולוג אלא מומחה לזיהוי כתבי יד שעבר הכשרה במשטרה, וגם זה הגיע למסקנה כי לא עזיז הוא זה שישב בבחינה.
בשלב הזה עזיז הגיע אלי.
אחרי ששמעתי את סיפורו, ביקשתי לראות ולבדוק לעומק את הבחינה המקורית שעשה באוניברסיטה, את העבודות שעשה והגיש בכתב, את דוגמאות הכתב שלקחו ממנו במשטרה, ולשם כך נסעתי לבאר שבע, לתחנת המשטרה, ותחת פיקוח צמוד בדקתי את כתבי היד המקוריים.
מסקנתי החד משמעית הייתה דווקא הפוכה משל האחרים – הגעתי למסקנה כי כן עזיז הוא זה שישב במבחן.
מה שהטעה את הבודקים האחרים הוא מצב רוחו המתוח של עזיז בזמן הבחינה – דבר ששינה פרמטרים מרכזיים באיפיון הכתב. אך יחד עם זאת מצאתי לא מעט סימנים ייחודיים לו ועיצוב אותיות מסויימות בסגנון אישי אשר חזר על עצמו בכל הדוגמאות של הכתב.
כתבתי חוות דעת משפטית המשקפת את ראייתי ומסקנתי, והסברתי את הטעות שעשו עמיתי בכך שחסרה להם ההשכלה הפסיכולוגית גרפולוגית, מה שמונע מהם לראות את השפעת מצב הרוח המתוח על הכתב, אשר במקרה הזה היתה השפעה מכרעת.
זומנתי לאחר מספר חודשים לחקירת מומחה בבית משפט השלום בבאר שבע, שם הסברתי לשופט את השוני בגישות - ניתוח האישיות בנוסף לניתוח זהות הכותב, כפי שאני עושה, מול הגישה היבשה של הזיהוי הטכני של צורת האותיות בלבד, כפי שיוצאי המשטרה עושים.
לפני כשבועיים התבשרתי כי עזיז זוכה מכל אשמה, כאשר חוות הדעת שלי היוותה גורם מכריע בזיכויו. הוא ממשיך את לימודיו באוניברסיטה כשהציון וגם הכבוד שלו נשארים גבוהים.
מי אמר שמלחמה בטחנות רוח לא מצליחה לפעמים?
הכותבת היא גרפולוגית משפטית, עדה מומחית מטעם בתי המשפט בישראל.
