הודעות דוברות הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין בהשתלמות בנושא אכיפה בשוק ההון: "למנוע בחירה לגיטימית של שופטים בוועדה משלא מושג קונצנזוס, זוהי התנהלות שלדידי אינה חוקית. קונצנזוס כן. כפיית קונצנזוס, לא."

26.03.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

יו"ר הרשות לניירות ערך: "אנו לא נהסס להפעיל את כל האמצעים כדי להקפיד על קיומו של עקרון הגילוי הנאות במיוחד בימים סוערים אלה".

ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר הרשות לניירות ערך אמרו את הדברים בהשתלמות בנושא האכיפה בשוק ההון, שערך המכון להשתלמות עורכי דין של הלשכה בשיתוף הרשות לניירות ערך.

 

ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, התייחס לדחיית ישיבת הועדה לבחירות שופטים, ואמר, כי הועדה היתה אמורה לבחור 3 שופטים לכהונה בבית המשפט העליון, ולהשלים בכך את מכסת המינויים לפחות עד לשנת 2011. לדבריו, בחירה כזו הייתה גם מנמיכה את הלהבות הנטענות שבין השר לנשיאה. בהקשר זה הוסיף, כי "דחיית דיונים מטעמים סבירים, ניחא. דחייה כזו לאחר דחיות קודמות, פרסום רשימה ארוכה של מועמדים, שיחות מוקדמות בין כל חברי הוועדה, מוצדקת פחות, כאשר היא נושאת ריח של ניסיון למנוע מן הרוב בוועדה לבטא את עמדתו. לגיטימי לדחות בנסיבות מסוימות. לא לגיטימי, אם מדובר בהערכות של יו"ר הוועדה שמועמד או מועמדים מטעמו אינם צפויים להיבחר. אני מבין את חשיבות עמדתו של השר מן ההיבט המערכתי. לשאוף לקונצנזוס זו עמדה ראויה. אולם, למנוע בחירה לגיטימית משלא מושג קונצנזוס, זו התנהלות שלדידי אינה חוקית. קונצנזוס כן. כפיית קונצנזוס לא.

 

ראש הלשכה הדגיש, כי חלק מן המועמדים היה זוכה לתמיכה רחבה יחסית בוועדה. "יצוין, כי כיום מכהנים שופטים בבית המשפט עליון, שנבחרו לכהונתם על-ידי 4 או 5 קולות בלבד בוועדה. דחייה זו מדגימה גם, מדוע הרכבה הנוכחי של הוועדה כה מאוזן, כאשר השר, שסבור בהקשר מסוים שהינו במיעוט מונע את התכנסותה של הישיבה, ובפועל משיג את מבוקשו מעמדת מיעוט לכאורה. זאת אולי התשובה הניצחת ביותר למול כל אלה המבקשים להגביר את כוחם של נבחרי הציבור, הפוליטיקאים, בוועדה לבחירת שופטים. אולי לפחות רעיון רע זה יוזנח עתה".

 

יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, התייחס לימים הסוערים, אשר בהם נתון שוק ההון, והדגיש, כי הרשות לניירות ערך איננה יכולה למנוע משברים כלכליים: "הרשות אינה יכולה למנוע בריחת הסוסים מהאורווה. עליה לוודא שכשהסוסים מתחילים לברוח הציבור ידע על כך". לדבריו, עקרון הגילוי הנאות מקבל משנה חשיבות במיוחד בימים סוערים אלה, והרשות לא תהסס להפעיל את כל האמצעים כדי להקפיד על קיומו. "אנו מבצעים בימים אלה בדיקות גלויות וסמויות כדי לאתר את ההשלכות של המשבר על הפירמות וכדי להביא לגילוי מיידי של מידע זה לציבור. בין התחומים שיבדקו, חשיפת החברות למשבר הסאב-פריים, חשיפה לשוק הנדל"ן בארה"ב, חשיפה למוסדות פיננסיים והשלכות הירידה בערך הדולר.

 

יו"ר הרשות הבהיר, כי הקמת בית משפט מתמחה בתחום דיני ניירות ערך הוא צעד בלתי נמנע. "בתי המשפט במתכונתם הנוכחית אינם מסוגלים לרכוש את המיומנות הדרושה להתמודדות עם שאלות מורכבות בתחום זה, ובכך נפגעת האפקטיביות של ההליך המשפטי".

 

במושב שעסק בנושא "מבחן המהימנות" (Fit and Proper) – רף הכניסה לשוק ההון, אשר בו דנו, בין היתר, בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, אמר עו"ד רם כספי, כי אדם המנהל כסף של הזולת חייב להיות שקוף וטהור, וכי אם מתנהלת נגד אדם חקירה פלילית, לא ניתן להעניק לו רישיון. ד"ר עמרי ידלין, אמר, כי קיימת מחלוקת בשאלה, מי צריך להחליט בנושא המהימנות, וציין, כי הוא לא בטוח שנכון להפקיד את העניין בידיו של בית המשפט. עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות, אמר, כי נושא המהימנות בשוק ההון היה קיים מאז ומעולם, וכי החקיקה הישראלית בתחום הולכת בעקבות החקיקה במדינות המפותחות.

 

במושב שעסק בנושא הסתמכות על עצת עורך דין ופרה רולינג, ציינה המנחה, עו"ד יעל גרוסמן, כי מדובר בתחום מורכב ומוסדר באמצעות רגולציה ענפה מאוד. לדבריה, כאשר בוחרים בפנייה לרשות לקבלת פרה רולינג, קיימת תחושה לא פשוטה, שהפנייה האישית נחשפת כולל שמות ופרטים אינטימיים לכלל הציבור, וכן קיימת בעיה בנוגע למעמדה המשפטי של העצה או ההנחיה שהרשות נותנת. עו"ד טל רבין אבן-זהב, המשנה ליועץ המשפטי של הרשות, ציינה, כי הפניות לרשות הם בנושאים מקצועיים, וכן גם בשאלות תחולת החוק ובשאלת קיומה של עבריה פלילית. לדבריה, הנוהל הקיים דורש פנייה מפורטת בכתב של הפונה, וכן התחייבות הפונה לפעול על פי תשובת הרשות.

 

עו"ד פנחס רובין תקף את הנוהל הקיים וטען, כי הרשות כובלת מראש את הפונה לקבל את חוות דעתה, וכי חיוב כזה יוצר סטגנציה במשפט "מתוך הנחה שדעת הרשות שונה משלי, כיצד אוכל להביא זאת לביקורת שיפוטית, אם אני מראש צריך לקבל את עמדת הרשות". עו"ד אביה אלף, ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ציינה בתגובה, כי הרשות מחויבת בחשיפה ובשקיפות, ומי המעוניין בפרה רולינג, אמור לציית. לדבריה, אם עו"ד רוצים לקיים הליך של פרה רולינג, עליהם להיות אחראים למה שהם מוציאים תחת ידיהם. במקרים מסוימים, אם יסתמכו על חוות דעתו של עו"ד  והוא טעה, עלי לשאת באחריות לאו דווקא במישור הפלילי. ד"ר שחר אלדר מהקריה האקדמית קרית אונו, אמר, כי הוא סבור שיש מקום להרחיב את ההגנה על ההסתמכות על חוות דעת משפטית. "כאשר הדין לא ברור ועו"ד נותן עצה, נכון בהקשר זה, לקבל את הצעתו כנכונה ולא להטיל עליו אחריות. מאידך, כאשר עו"ד נותן עצה כנגד הלכה ברורה יש לחייב אותו באחריות. עו"ד דן שינמן העיר מהקהל, כי מדובר באי צדק משווע כאשר מטילים אחריות פלילית על עו"ד שטעה בחוות הדעת שהעניק. מאידך, יש לבחון הטלת אחריות אזרחית ולעסוק בשאלה של פיצויים.

 

עו"ד אילנה מודעי-ליפסקר, ממונה וסגן בכיר לפרקליט מחוז ת"א מיסוי וכלכלה, ציינה בפתח המושב, שעסק בנושא גילוי והסתרה בדוחות מיידים ובתשקיף, כי קיים מתח בין רצון החברה לשמור על סודותיה העסקיים לבין החובה בחוק לגלות, וכי נשאלת השאלה מתי חברה צריכה לדווח על משא ומתן, ומה קורה כאשר המידע דולף לעיתונות. לדברי עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, המשנה למנהל ויועצת משפטית ברשות, החוק אינו קובע חובה לדווח מידע צופה פני עתיד. במשא ומתן יש רכיב של מידע צופה פני עתיד באשר להסתברות מימוש העסקה, אולם קיים רכיב של המשא ומתן עצמו, ומתי הארוע יכול להשפיע על ניירות הערך. "כאשר העיתונות מפרסמת דבר שאינו נכון, הפרקטיקה היא כזו, שאם מדובר בכתבה שיש בה הכחשה נמרצת ונחושה של התאגיד, נסתפק בכך ולא נפנה לתאגיד. אם נראה שיש תזוזה במסחר נפנה לחברה ונבקש הכחשה פורמלית".

 

עו"ד דוד חודק תקף את ההסדר הקיים בארץ, לפיו במידה ויש פרסום, לחברה אין שיקול דעת והיא חייבת להתייחס לפרסום. לדבריו, במדינה הקטנה שלנו המידע מופץ מהר, ולכן יש להותיר את שיקול הדעת אם להתייחס לפרסום בידי החברה. עו"ד דורי קלגסבלד ציין, כי בעל שליטה הרוצה למכור נכס של שליטה אינו חייב לדווח, מאחר שאין מקור חובה לדיווח. אם החברה מקבלת את המידע על מכירת השליטה היא אינה רשאית לעכב את הדיווח. עו"ד אורלי דורון, ממונה בכירה לנושאי ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הדגישה, שכאשר דולף מידע והחברה עלולה למלא פיה מים, עלול להתרחש מצב של דיסאינפורמציה, שכן משקיע עלול לסבור ששתיקת החברה משמעה עסקים כרגיל.

 

בפתח המושב האחרון, שעסק בנושא אחריות אישית של שומרי סף – עורכי דין ורואי חשבון, ציינה המנחה, עו"ד יעל אלמוג, יועצת בכירה ליו"ר הרשות, כי "שומרי הסף" הוא שם כולל לקבוצה של בעלי מקצוע עצמאים, שמעניקים אישורים בחברות, העושים שימוש במוניטין המקצועי שלהם ואף מסכנים את המוניטין שלהם. לדבריה, כאשר החברה נקלעת למשבר, לעיתים מופעלים על בעלי המקצוע לחצים לדחות את הדיווח על כך. עו"ד ניר בר-און, מנהל מחלקת חקירות ברשות, ציין, כי אין חקירה שלא מעורבים בה עו"ד ורו"ח, וכי המפגש שלהם עם מערך החקירות של הרשות הוא לא נעים.

 

עו"ד בר-און התייחס לקשיים, שבפניהם ניצבים עורכי דין, ביניהם, בלבול בזהות הלקוח, כאשר יש ריבוי בעלי שליטה, לקוחות חזקים ודומיננטיים ורצון עוה"ד לרצות, יחסים אישיים עם הלקוח, שעלולים להשפיע על שיקול הדעת של עוה"ד. לדבריו, תיעוד בזמן אמת של ההתנהלות על ידי עורך הדין יכול להעניק הגנה, וכך גם זיהוי מראש של לקוחות מסוכנים במסגרת הפנימית של המשרד, הצגת שאלות ללקוח והעמדתו על טעותו. לדברי רו"ח אייל סולגניק, לשעבר מנהל מחלקת התאגידים של הרשות, מודל האחריות אינו מסודר וברור, וקיימת תופעה של "מפלי אחריות", היינו, שלכל שומר סף חשוב שהאחריות תוטל על השכן שלו.

 

עו"ד שוני אלבק ציין, כי הבעיה בקרב עורכי הדין היא ההכרה בהיותם שומרי סף. עו"ד מייצג את כל בעלי המניות ולא רק את המנכ"ל ואת בעל השליטה בחברה. עו"ד איתן מעוז טען, מאידך, כי החוק שותק לחלוטין לגבי האחריות של מי שמעניק יעוץ לחברה. לדבריו, עו"ד רואה עצמו כמי שמייצג אינטרס של לקוח ולא של ציבור. עו"ד נוית נגב התייחסה לקושי שבהטלת חובת דיווח על עורכי הדין. "הקושי המרכזי נוגע לחיסיון. כאשר הלקוח יודע שהמידע שהוא מוסר לעורך הדין, ועל עורך הדין חלה חובה לדווח לרשויות, הדבר פוגע ביחסי עו"ד לקוח". עו"ד פנינה גיא, הממונה על האכיפה ברשות, ציינה כי החיסיון הינו אמצעי ולא מטרה. "מצופה מעורך הדין לפעול בעצמאות, להכיר במחויבות לציבור ותמיד להשאיר מקום לספקנות". עוד ציינה, כי נבחן מערך של הטלת סנקציה על שומרי הסף, ובכלל זה חובת דיווח לדירקטוריון - "עליה במעלה הסולם", וכן הגשת קובלנה נגד עו"ד או רו"ח והשעייתם לתקופה מוגבלת של 3 שנים. עו"ד נוית נגב ציינה בתגובה, כי פתרון כזה מעלה הרבה קשיים, וכי נכון לפנות לפתרון ביניים כדוגמת הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון