הודעות דוברות הלשכה

דברי ראש לשכת עורכי הדין בהשתלמות בנושא אכיפה בשוק ההון, מיום ה-24 במרץ, 2008

24.03.2008

יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין

"לשאוף לקונצנזוס זו עמדה ראויה. אולם, למנוע בחירה לגיטימית משלא מושג קונצנזוס, זו התנהלות שלדידי אינה חוקית. קונצנזוס כן. כפיית קונצנזוס לא."

 

לשכת עורכי הדין בישראל

 
עו"ד יורי גיא-רון
ראש הלשכה
 

                                                                                  

מכובדיי, 

 

אני שמח להיות כאן ומקווה שתיהנו מההשתלמות בנושא אכיפה בשוק ההון. לנוכח תוכנית ההשתלמות, שעיינתי בה, אני משוכנע שיופקו מן ההשתלמות עניין רב ותועלת מרובים.

 

אני מבקש לברך את מארגני ההשתלמות ובמיוחד את המרכזת האקדמית שלנו, עו"ד יעל גרוסמן, את מנכ"ל המכון, עו"ד מירי חדד-ספיר, ואת כל מי שתרם להצלחה של ההשתלמות מטעמה של הרשות לניירות ערך. בהזדמנות זו אני מבקש להזמין אתכם לכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, שיערך השנה, כמובן באילת, בין ה- 25 ל- 29 למאי. זוהי גם הזדמנות טובה לברך שוב את ראש הרשות לניירות ערך הנכנס – פרופ' זהר גושן, ולאחל איחולי הצלחה לראש הרשות היוצא, משה טרי.

 

אני מונע להיות פעיל בלשכת עורכי הדין משני טעמים מרכזיים: הראשון – הגנה על זכויות אדם ושמירה על שלטון החוק. השני – הגנה על מערכת המשפט בישראל ועל בתי המשפט. כראש הלשכה שמתי לי למטרה עיקרית לפעול למען כבוד המקצוע, יוקרתו ואיכותו, הן בשמו של המקצוע עצמו והן למען העוסקים בו ולמען מוסדותיו המייצגים.

 

רובדי הפעילות להשגתו של חזון מעשי זה הינם מבחינתי שלושה: האחד – למול מערכות השלטון: הכנסת, הממשלה, בתי המשפט והשופטים. השני – למול חברותנו וחברינו, חברי לשכת עורכי הדין. השלישי – למול הציבור, בקרבו מצויים גם רוב לקוחותינו.

 

העשייה בלשכה הינה, לפיכך, מבחינתי, פונקציה של המטרה האמורה, לצד מימושם, גם הוא ברוח דומה, של תפקידינו הסטטוטוריים המחויבים – אתיקה, דין משמעתי, פיקוח על ההתמחות וקבלה ללשכה.   

 

הדרך המעשית למימושה של אמירה מהותית זו מתפתלת באמצעות פרויקטים, המצויים בפעילות של שימור ושיפור מקדנציות קודמות בלשכה, דוגמת: מכון ההשתלמות של הלשכה בראשותם של עוה"ד ארנה לין ויוסי מנדלסון, שעובר השנה תהליך של עיבוי ושל הרחבת פעילותו; תוכנית "שכר מצווה" של הלשכה (2000 עורכי דין מתנדבים) שהורחבה לפורום הסיוע המשפטי בראשותו של עו"ד יגאל ארנון, הכולל פעילות נוספת למול הסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי הממשלתי והארגונים החברתיים, מערך ההשמה של הלשכה, שיעילותו ואופן ניהולו נבדקו בחודשים האחרונים ומצויים כעת טרם רפורמה מקיפה; מכון הגישור של הלשכה, שנותר לעסוק בפרקטיקום בלבד, כאשר קורס הגישור המיר את ביתו העיקרי למכון ההשתלמות; ההוצאה לאור של הלשכה בראשותו של עו"ד פרופ' יוסי גרוס, שלאחרונה החלה להפעיל גם קורס הכנה לבחינות הלשכה; הכנס השנתי באילת; וקרן הסיוע לעורכי הדין במצוקה.

 

דרך זו מתממשת גם באמצעות פרויקטים ויוזמות חדשות דוגמת: הקמת מכון בוררות חדש בראשותו של עו"ד צבי פירון (בהוספת מסלול בוררות חדש בחוק והעברת הסמכויות של ראש הלשכה וראשי המחוזות למכון); הנהגת חובת ביטוח מקצועי (מונה צוות בראשותו של השופט בדימוס ד"ר גבריאל קלינג, המגבש בימים אלה את מסקנותיו ליישומה של הרפורמה בתחום זה); קביעתה של השתלמות מנדטורית או לפחות סמי-מנדטורית שנתית לכל עורך דין, נושא שמצוי בבחינה ע"י ועדה מיוחדת, שהקמנו לפני כשלושה חודשים בראשותו של פרופ' יעקב נאמן, העוסקת גם ברעיון של כינון תוכנית מומחים מוכרים בתחומים שונים בעולם המשפט; מחשבה על פרויקט חדש בתחום הנאמנויות; בחינת הרעיון להקים בית ספר למתמחים בלשכה; שינוי מתכונתו ההמונית לטעמי של טקס ההסמכה; הסדרה של בעלי תפקידים בשכר ע"י בתי המשפט (נאמנויות, מנהלי עיזבון, כונסים, מפרקים, מומחים, מגשרים , בוררים, וכו'), רעיון שהביא להקמתה של ועדה בראשות נציבת הקבילות על שופטים, לגיבוש הבנייתה של מסירת העבודה המשפטית מן המדינה לבעלי תפקידים בשוק הפרטי.

 

כמו כן, הקמת צוות בכיר בלשכה, בראשותו של ממלא מקום ראש הלשכה, עו"ד רון גזית, הפועל למול נציב שירות המדינה ומנכ"ל משרד המשפטים והעוסק בהגברת ההשמה לעורכי דין בשירות הציבורי, ובמיוחד בקרב אוכלוסיות מקופחות כבני מיעוטים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים. הקמת פורום כנסת, בראשותו של עו"ד אלי זוהר, ודגש על מעורבות הלשכה בבית המחוקקים ועוד קודם לכן במהלך שלבי הכנתם של תזכירי החוק ואישורם של הרעיונות בועדת השרים לענייני חקיקה. התעקשות על שיתוף הלשכה בכל ועדה, צוות עבודה, או מימושו של רעיון בתחום עולם המשפט בארץ; בהקשר זה, אנו פועלים לכך, שללשכה יהיה נציג בפורום "שולחן עגול", שהוקם בין משרד ראש הממשלה לבין משרדה של יו"ר הכנסת, ושמתעתד לעסוק בסוגיות שביחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. הרחבת פעילויות הלשכה בתוך הקהילה שסביבנו (למשל: ועדת דורנר בתחום החינוך המיוחד, סיוע לנפגעי חפציבה, השמה לאקדמאים אתיופים, סיוע מיוחד לשדרות וישובי עוטף עזה וכו'); ניהולו של מאבק להקשחת תנאיי הכניסה למקצוע; הזרמת כספים והרחבת המשאבים למאבק בהסגת גבול המקצוע והקמתו של אירגון או מועדון הצרכנות של הלשכה ברמה ובאיכות שלא היו בלשכה ובאופן שיחסוך לכולנו, כך אני מקווה, הרבה מעבר לדמי החבר השנתיים (הצטרפות של לשכת רואי החשבון ואיגוד השמאיים).

 

הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, שכחלק מתפיסתנו המחודשת את הלשכה כולל גם ועדות חדשות מטעם גורמי האכיפה – פרקליטות (בראשות פרקליטת מחוז ת"א רות דוד) ומשטרה (בראשותו של יוסי סדבון) עוסק לבקשתי, גם זאת כחלק ממחשבה מחודשת לנהל אירגון יוזם ולא רק מגיב, בגיבושן של הצעות חוק חדשות, דוגמת הארכת התקופה שניתן להטיל על מורשעים שנידונים לעבודת שירות והקלות מיוחדות בענישה פלילית כאשר מרכיב היסוד הנפשי הינו רשלנות שבעיניי אינה שום סוג של מחשבה פלילית.

 

נושאים יזומים נוספים, המשיקים לפעולות הפורום, הינם, בין היתר, המאבק המתמשך בסוגיה הרחבה של חיסיון עורך הדין, נושא שלדעתי מצוי לאחרונה במתקפה זוחלת, שמטרתה כרסום מתמשך במצבים שיוגדרו כנכללים בגדר החיסיון של הלקוח ביחסיו עם עורך דינו. כמו כן, עוסקת הלשכה בבחינת כל נושא האזנות הסתר והגנת הפרטיות, וגם זאת, בין היתר, על רקע מגמות נורמטיביות חדשות, לצמצם את היקף הערכים המוגנים, שלטעמי צריך היה להרחיבם, לפחות מן ההיבט היישומי, אם לא הנורמטיבי.

 

השנה אף הוקמה בלשכה לראשונה ועדה, בראשות עו"ד יעל גרוסמן, העוסקת בנושא שוק ההון בהיבט הפלילי. בוועדה חברים נציגים מקצועיים ציבוריים ופרטיים, וזאת כחלק מתפיסה עכשווית כוללת בלשכה, המשלבת את המשפטנים מהשירות הציבורי בפעילות שוטפת בתוך הארגון. אין ספק שהגישה, לפיה הדרך המתאימה לטיפול מקיף בנושאים מקצועיים, הינה דרך של שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי, נכונה וראויה. אם כי, להבדיל מהכותרת של פורום קיסריה, המתוכנן למחר, איני בטוח שצריך להגדיר שיתוף פעולה כזה בכותרת "בין ירושלים לתל אביב".

 

יום עיון זה, הינו תוצר ראשוני מקיף של פעילות הוועדה, ואורגן במשותף עם הרשות לניירות ערך. שיתוף הפעולה עם הרשות חשוב לנו ואני שמח על קיומו. לא רק בהיבטים המקצועיים, אלא גם בנסיבות כאלה של למידה ועיון משותפים, ואפילו לצד נסיבות חברתיות משותפות. משתתפי יום העיון מייצגים הן את הסקטור הפרטי והן את הסקטור הציבורי, נדמה לי שביחס שווה פחות או יותר. מעניין במיוחד לתור אחר עמדות "פרטיות" של ראשי התחום הציבוריים ולעומתן להתחקות אחר "אמירות ציבוריות" של מובילי הפעילות בתחום מן השוק הפרטי. נראה אם זה יקרה.

 

אני מתאמץ שלא להתייחס לסאגה, שהתקשורת מכנה אותה "יחסי בייניש – פרידמן". כמעט הצלחתי, אולם בכל זאת, אינני יכול שלא להוסיף על כל מה שנאמר כבר שתי הערות אקטואליות:

 

לאחרונה הקפיא השר, לשמחתי, את יוזמתו בעניין הגבלת השפיטות בבית המשפט העליון. כבר שנים שבמדינת ישראל כמעט ואין לנו רשות מחוקקת. לא לצורך החלפת ממשלות, אלא לעבודה שוטפת, לכאורה אפורה יותר. במציאות שבה למעלה מ-30 חברי כנסת מתפקדים כחברים כאלה או אחרים ברשות המבצעת, אין פלא שכאשר השר פרידמן מחליט להניח דבר חקיקה מסוים בפני בית המחוקקים, התמיכה הינה גורפת וכמעט אוטומטית. לא רק בגלל האג'נדה שהוא מבטא, או זו שאינו מבטא אך מיוחסת לו, אלא משום שזו המציאות הפרלמנטרית כיום ביחסים שבין הממשלה לכנסת. לפיכך, כל מעורבות אקטיבית ומוגברת של נבחרי ציבור בפעילותה של הרשות השופטת נתפסת כחמורה עוד יותר. שכן, אם קבוצת נבחרי ציבור מהווה את "הממשלה" ואף שולטת בכנסת ללא מיצרין, הגברת השפעתה עד כדי שליטה מסוימת על הרשות השופטת מסכנת עד כדי מבטלת את מה שכולנו אוהבים לכנות "המשטר הדמוקרטי". אם לצורך העניין, יש לראש הממשלה רוב אוטומטי בממשלה ורוב אוטומטי בכנסת, הרי שבחירת שופטים לבית המשפט העליון, המקדמים את תפיסותיה של הרשות המבצעת בדבר האופן שבו צריכה להתנהל הביקורת השיפוטית על מעשיהן של הרשויות האחרות, הינו הליך שעלול "להלאים", "לגייר כהלכה", גם את הרשות השופטת "הסוררת".

 

בחינות מהותיות ענייניות של תפיסות שיפוטיות, תוך התנהלות מאוזנת והתחשבות ברשויות אחרות במידה ראויה ועניינית, הינן תהליך רצוי. זהו חלק מההתנהלות הטבעית, גם של הרשות השופטת. מציאות כזו מהווה אינטרס ציבורי. אולם, אין לנו אינטרס שרשות כל שהיא תפעל תחת איום, מפורש או מרומז. תגובה זהירה ושקולה של רשות אחרת הינה תהליך נכון ורצוי. איום מרחף, מעין "שיעבוד צף" מעל ראשה של הרשות השופטת, בבחינת "נראה איך תתנהגו, ואם תהיו ילדים רעים..." נפיל עליכם את השעבוד המרחף ממעל בדמות הצעת חוק מפורטת מוקפאת, הינו מצב מסוכן. מסוכן, משום שאיננו מעוניינים שהשופטים יפסקו תוך דאגה מפני משוב שינתן עליהם ע"י הפוליטיקאים. מסוכן, משום שאיננו מעוניינים שמועמדים לשפיטה יבינו אלו תשובות עליהם לספק בהליך המיני-שימוע בפני הועדה לבחירת שופטים כדי להיבחר. מסוכן, משום שאנחנו מעוניינים באי-תלות מוחלטת של השופטים, לא אי-תלות מפני נשיאת בית המשפט העליון (שזה נושא להתייחסות אחרת לגמרי), אלא לאי-תלות מפני פוליטיקאים ומפני גורמים אינטרסנטים כלשהם. עד כמה שהדבר מתדרדר כדי קלישאה נפוצה, הרי אין מנוס מלומר, שאמירה כזו מסכנת את הדמוקרטיה.

 

טוב יעשה שר המשפטים, אם יודיע על ביטולה של כוונתו להגביל את השפיטות ולא על הקפאתה בלבד.

 

אתמול הייתה אמורה הוועדה לבחירת שופטים לבחור 3 שופטים לכהונה בבית המשפט העליון ולהשלים בכך את מכסת המינויים לפחות עד לשנת 2011. בחירה כזו הייתה גם מנמיכה, כך קיוויתי, את הלהבות הנטענות שבין השר לנשיאה.

 

דחיית דיונים מטעמים סבירים, ניחא. דחייה כזו לאחר דחיות קודמות, פרסום רשימה ארוכה של מועמדים, שיחות מוקדמות בין כל חברי הוועדה, מוצדקת פחות, כאשר היא נושאת ריח של ניסיון למנוע מן הרוב בוועדה לבטא את עמדתו. לגיטימי לדחות בנסיבות מסוימות. לא לגיטימי, אם מדובר בהערכות של יו"ר הוועדה שמועמד או מועמדים מטעמו אינם צפויים להיבחר.

 

אני מבין את חשיבות עמדתו של השר מן ההיבט המערכתי. לשאוף לקונצנזוס זו עמדה ראויה. אולם, למנוע בחירה לגיטימית משלא מושג קונצנזוס, זו התנהלות שלדידי אינה חוקית. קונצנזוס כן. כפיית קונצנזוס לא. אגב, אני מעריך שחלק מן המועמדים היה זוכה לתמיכה רחבה יחסית בוועדה. יצוין, כי כיום מכהנים שופטים בבית המשפט עליון, שנבחרו לכהונתם על-ידי 4 או 5 קולות בלבד בוועדה. דחייה זו מדגימה גם, מדוע הרכבה הנוכחי של הוועדה כה מאוזן, כאשר השר, שסבור בהקשר מסוים שהינו במיעוט מונע את התכנסותה של הישיבה, ובפועל משיג את מבוקשו מעמדת מיעוט לכאורה. זאת אולי התשובה הניצחת ביותר למול כל אלה המבקשים להגביר את כוחם של נבחרי הציבור, הפוליטיקאים, בוועדה לבחירת שופטים. אולי לפחות רעיון רע זה יוזנח עתה.

 

תודה לכם על שהזמנתם אותי להיות כאן איתכם, סליחה שהארכתי ואני משוכנע שתיהנו מהשתלמות פורייה ומעניינת במיוחד.

   

     בברכה,

עו"ד יורי גיא-רון

                                                                   ראש לשכת עורכי הדין

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון