הודעות דוברות הלשכה

פרקליט המדינה בהשתלמות הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בענין פרשת ויסות מניות הבנקים: "במישור האישי מדובר היה בתיק שלא היה פשוט לקבל אותו"

06.02.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור, אמר את הדברים בהשתלמות הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בשיתוף מכון ההשתלמות של הלשכה במסגרת מושב שבו התייחסו עורכי דין ושופטים לתיקים בולטים בקריירה שלהם. את המושב הנחה עו"ד אבי אודיז.

פרקליט המדינה בחר לדבר לראשונה על פרשת ויסות מניות הבנקים, וסיפר בנימה אישית כיצד נדרש בעת שהותו בחו"ל בארה"ב עם משפחתו לשוב ארצה לטפל בפרשה מטעם המדינה ("אני מבין לראשונה מדוע התיק היה בבחינת תיק מעצב – גרם למשפחתי עצב רב"). הוא ציין, כי נאלץ לעמוד כפרקליט אחד עם צוות מצומצם מטעם המדינה אל מול סוללות עורכי הדין של הבנקים, שהיו ממומנים למעשה על ידי המדינה.

 

לדברי פרקליט המדינה, התרגום של הפרשה הכלכלית למשפט הפלילי היה כמעט בלתי אפשרי. "אתה לוקח תופעה עסקית קולוסאלית ומתרגמה למישור הפלילי. ההצדקה להגיש כתב אישום פלילי היא פחות מובהקת. הבנקים באותה תקופה היו חסינים, ולכן הם סברו שמה שהם עושים לא מסוכן. הם התנהלו כאילו המדינה היא סניף שלהם".

 

"במישור האישי זה היה תיק לא פשוט לקבל אותו, הוסיף פרקליט המדינה. "היה פשוט למערכת להטיל אותו עלי, אבל זה לא אומר שלא סברתי שכל אחת מהסוגיות שעלו נגעו למשפט הפלילי. פה אתה הולך על כל הקופה ואתה באופן אישי עלול להתרסק. לא היו לי עדים, כי כמעט כל העדויות נאספו על ידי ועדת החקירה. זה לא היה פשוט".

 

עו"ד יהודה וינשטיין סיפר על הפרשה של חה"כ יאיר לוי מש"ס, שהועמד לדין בעבירת גניבה. לדבריו, התיק עורר סערה ציבורית מדהימה, והיו הרבה עדים עוינים. "פעלנו להסדר טיעון, אולם ההסדר לא מצא חן בעני הבריות והחל שיסוי עיתונאי שלא נתקלתי בשכמותו. היו מאמרי מערכת שקראו לבית המשפט שלא לכבד ההסדר. היינו מאוד מוטרדים. פרקליטת המדינה שהיתה מעורבת בהסדר, הביעה בפני חרדה. הפניתי את בית המשפט לכל הפרסומים ומאמרי המערכת. לאחר הדברים הללו, ציטטנו מכל אותם פסקי דין שעניינם כללי הסוביודיצה, וכן שהשופט הוא בשר ודם. עו"ד ויינשטיין ציין שאמר לשופט בנימה אישית, כי הוא יודע שבית המשפט לא יושפע מהפרסומים, אולם מטרידה אותו המחשבה שהרוב בציבור סבורים אחרת. בסופו של דבר בית המשפט לא קיבל העסקה, ולדבריו, מוסר ההשכל היה שיש להכיר את השופט, להבין מי האדם שעומד לפניך ולא לנסות להתחכם.

 

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עדנה קפלן-הגלר, שהיתה סנגורית, לפני שהתמנתה כשופטת, התייחסה לתיק רצח שהגיע לפתחה כשופטת של אישה שרצחה את בנה. לדבריה, מדובר היה במקרה של אישה שהיתה לה היסטוריה נפשית, אשר ביקשה לשים קץ לחייה ודאגה לבנה, ולכן ירתה בו אבל לא הצליחה להתאבד. "אני סברתי שזה לא נכון להרשיעה ברצח. סברתי שזה המקום לאמץ את עקרון ההכנה, עם האלמנט הנפשי. זיכיתי אותה בדעת מיעוט מחמת הספק. עשיתי טעות. הייתי צריכה לזכותה, אבל הייתי שופטת חדשה. בעליון בהרכב של שבעה שופטים הרשיעו אותה בהריגה. השופטת הוסיפה, כי היא משתדלת לגלות סבלנות כלפי סנגורים הנלחמים בכל כוחם להגן על לקוחם, ולתת כבוד למלאכה של עריכת הדין גם של התביעה וגם של ההגנה.

 

שופט בית משפט השלום בתל אביב, חנן אפרתי, התייחס בדבריו, לקושי הקיים בהחלטה להורות על מעצרו של אדם. "במאסר יש משהו נורא. אתה לוקח אדם מבוגר, מפקיע לו זמן מהחיים והופך אותו בשניה למעין "ילד". הדברים חמורים כאשר מדובר באנשים מבוגרים או חולים, ובמיוחד כאשר אנשים מורשעים בעבירות מס. זה חלק מהשיקולים כאשר מבקשים שאשלח אדם מבוגר למאסר בפועל. דברים אלה עומדים לנגד עיני בבוא להכריע בענין".

 

פרופ' קנת מן, לשעבר הסנגור הציבורי הארצי, התייחס למקרה של אישום בתקיפה הגורמת חבלה ממשית של שתי משפחות שגרות בבנין בירושלים שהיה להם ריב על מקום חניה. "כתב האישום היה פשוט ויבש. הנאשם שלף אקדח וירה בבן המשפחה האחרת וגרם לו חבלה. התיק הוגש לבית המשפט אצל השופטת שידלובסקי-אור, שפתחה את הדיון באמירה, לפיה לסנגורים יש בעיה בתיק, וכדאי לדבר עם התביעה. לדבריו, לתיק היתה משמעות לתפקידו של סנגור. "שכרנו חוקר פרטי, למדנו על אופי הנפגע, הגענו לאנשים ששכרו דירות מהאדם בעבר, למעבידים שלו ויכולנו לבנות תמונה מפורטת ומעמיקה בדבר האופי האלים של הנפגע. במקביל התברר שהופנו איומים רבים מצידו של הנפגע, שהתנהג כבריון. הנאשם זוכה בסופו של דבר".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון