הודעות דוברות הלשכה

"התקשורת משמשת בשנים האחרונות כזירה לפגיעה בנאשם ובקורבנות עבירה"

02.02.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

את הדברים אמרה שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, בהשתלמות הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד רחל תורן בשיתוף מכון ההשתלמות של הלשכה במלון דן באילת.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, התייחס לביקורת שהושמעה נגד בג"צ והדגיש, כי "כאשר משטרת ישראל מאשימה לשווא את בית המשפט העליון לא פחות מאשר באחריות לדם שומר יהודי שנשפך באחד המחסומים (המחסום בשועפט), או להבדיל, כאשר שר המשפטים אומר בישיבת ממשלה שאינו בטוח שבפורומים בינלאומיים לא יהיה מצבה של הממשלה טוב יותר מאשר בבג"ץ, בל נתפלא שאמון הציבור במערכת המשפט מתדרדר. והוא אינו מתדרדר בעיקר בגלל פסיקותיו של בית המשפט, אלא לצערי דוקא יותר בעטיים של מבקריו, לרבות בשל ביקורת, שהינה בעיניי בלתי לגיטימית. אסור לפעול להוצאתם של בתי המשפט, ובית המשפט העליון בראשם, מן הקונצנזוס הלאומי".

 

ראש הלשכה התייחס לפעילות הלשכה, לרבות הפורום הפלילי לעצור את המגמה המתמשכת בכרסום זוחל בחיסיון המוחלט של ההתקשרות בין עורך דין ללקוחו, גידרו וגבולותיו, וציין מקרה שבו התקבלה לאחרונה עמדת הלשכה על ידי בית המשפט בעניין תחולת החיסיון הפסיקתי של מסמכים שהוכנו לקראת משפט כאשר הם נתפסים ברשות הלקוח, אולם הוסיף, כי המהלך המשפטי הכולל, מבחינת החיסיון המוחלט שבין עורך-הדין ללקוחו, לשיטתו טרם הושלם. "יש לנו כוונה ליזום חקיקה, אשר תרחיב את ההגנה על החיסיון, או לפחות תקבע מצבים, אשר יש ניסיון מתמשך להוציאם מגדרו של החיסיון. נטפל, כך אני מקווה, גם במצב העדין של חקירתו של עורך דין במשטרה, לפחות בכל הקשור לנוכחות נציגות הלשכה במקום".

 

שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, התייחסה לנושא קורבנות העבירה. לדבריה, מדובר בפן שחלה בו שחיקה, המאיימת על ההליך הפלילי. "נאמר לא אחת שזכותו של הנאשם למשפט הוגן וזכויותיו הן אינן היחידות העומדות על הפרק. חוק יסוד כבוד האדם חל על הציבור כולו, זכותו של העד, המתלונן, הקורבן, גם כלפי מי המבקש את עזרתה של החברה כדי שתסיק מסקנות מביזויו של אדם".

 

השופטת ארבל הדגישה, כי נדרש ביטוי הולם לזכויות הקורבן, "המגמה הגיעה לשיאה עם חקיקת חוק זכויות נפגעי העבירה. החוק לא הפך את הקורבן לצד בהליך הפלילי. החוק החדש קובע את זכותו של הקורבן להגנה ולמידע על ההליך הפלילי". בהקשר זה, ציינה, "יש מי שיסבור שקיים יחס ישיר בין זכויות הקורבן לזכויות הנאשם, ויש מי שיסבור ששמירה על זכויות הקורבן משמעה פגיעה בזכויות הנאשם, אולם לגישתי אין סתירה בין השתיים. זכויות הנאשם לא בהכרח נפגעות, היכן שזכויות הקורבן נשמרות. הזכויות שנקבעו בחוק זכויות נפגעי עבריה הם בגדר מינימום הכרחי".

 

השופטת ארבל התייחסה לפגיעה בפרטיות ובנכונות להעיד של נפגע העבירה. "כאשר יש מסמכים שבהם מופיעים פרטים אישיים של העד והקרבן, למשל, יומן אישי, תיק סוציאלי, תיק רפואי משנים עברו, תיק אישי ממקום עבודה, כל אלה הם רשומות אישיות, שחשיפתן פוגעת בעד פגיעה קשה. במצב זה יש לאזן עם זכותו של הנאשם להליך הוגן. כל אחד צריך לשאול עצמו אם זה באמת דרוש להגנת הנאשם ואם מדובר בפגיעה שלא מקדמת שום הגנה. גם נאשם צריך לשמור על כללי הגינות כמו למשל בחקירה הנגדית של העד. כך אני מאמינה".

 

השופטת ארבל בקשה להתייחס לשימוש שנעשה בתקשורת. "התקשורת משמשת בשנים האחרונות כזירה לפגיעה בנאשם ובקורבנות עבירה. לעיתים, יש תחושה שהתקשורת משמשת יחסי ציבור, וכצינור למי מהצדדים, דבר הגורם עוול לחשוד ולנאשם. בעניינים של קורבנות, התקשורת משמשת לעיתים ככלי להלך עליהם אימים גם אם אין זו כוונתם". השופטת ארבל עוד ציינה, כי היא רואה חובה לשוב ולהדגיש את הצורך לנהל את ההליך המשפטי בדלת אמות הזירה המשפטית ולא בתקשורת, בהליכים שיש בהם להבטיח הוגנות והגינות. המצב בו המתלוננת חוששת שענייניה האינטימיים יהפכו לנחלת הכלל הם שיקולים שבית המשפט חייב לקחת בחשבון. לכולנו יש ילדים ושכנים. צריך להיות מודע לבעייתיות ביחס למי שחווה חוויה קשה כקורבן עבירה".

 

קישורים
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון