הודעות דוברות הלשכה

השופטת דבורה ברלינר בנושא הסתמכות על חוות דעת משפטית בדיון בלשכת עורכי הדין: "במציאות המורכבת טבעי שנפנה להסתייע בעורך דין"

30.01.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, אמרה את הדברים בישיבת ועדת המיסים (פלילי) של פורום המיסים בלשכת עורכי הדין, שנערכה בשבוע שעבר, בנושא הסתמכות על חוות דעת משפטית כהגנה מפני אחריות פלילית.

יו"ר פורום המסים, פרופ' יצחק הדרי, ציין, כי בשלב זה השאיר בית המשפט בצריך עיון כל הנושא של פנייה מראש לרשויות (פרה רולינג), והשאלה האם קיימת חובה לפנות לרשות או שמא ניתן במקרים מסוימים להסתפק בחוות דעת של עורך דין. לשיטתו של פרופ' הדרי, אין מקום לקבוע חובה של פנייה לרשויות משום שלא תמיד הדבר מתאפשר, לעיתים אף מפאת חוסר זמן. כמו כן, הוסיף כי "אם עו"ד כתב חוות דעת מבוססת ומושכלת זה בהחלט צריך להספיק לבית המשפט על מנת להקים את ההגנה המבוקשת".

 

יו"ר ועדת מיסים (פלילי) בפורום, עו"ד אריק גרובר, תיאר את המצב ברשות המיסים בעטיו לא ניתן לקבל פרה רולינג בענייני מיסוי, וביקש מכבוד השופטת ברלינר את התייחסותה למקרה הראוי של מחסום בפני הרשעה פלילית עקב הסתמכות על חוות דעת יועץ מקצועי. עוד התבקשה כבוד השופטת ברלינר, לאור פסק דין "תנובה", שניתן על ידי הנשיאה ביניש ועל רקע פרשת "פרומדיקו", לפרט את ציוני הדרך בעד ונגד הסתמכות על חוות דעת אנשי מקצוע בעניינים אליהם הם נדרשים על ידי לקוחותיהם. השאלה הנשאלת היא, האם אדם שפנה לעו"ד והסתמך על עצתו או על חוות דעתו יקבל הגנה כאשר יגיע לביהמ"ש.

 

השופטת דבורה ברלינר הציגה טיעונים, אשר הועלו בפסק דין טגר, שניתן על ידה, בעד ונגד ההסתמכות על חוות הדעת של עורך דין. לדבריה, קיימת מציאות מורכבת בתחומים רבים ולכן טבעי שבסוגיות מורכבות נפנה לעו"ד על מנת שיעזור לנו להתמודד.

 

מאידך, הדגישה השופטת ברלינר את עקרון החוקיות, לפיו כולם צריכים לדעת את החוק. כמו כן, לדבריה, כולם שווים בפני החוק, ואין ליצור מצב, לפיו רק לעשיר עם היכולת הכלכלית תהיה אפשרות לפנות לקבלת חוות דעת של עו"ד.

 

השופטת ברלינר הוסיפה, כי דעתה היא שיש לקבל במקרים מסוימים חוות דעת של עו"ד: "...ולא בכל המקרים יש חובה לפנות לפרה רולינג.... יש לשים לב שיש לבחון כל מקרה לגופו. יש לבדוק את חוות הדעת לפני ולפנים, לבדוק את מומחיות עורך הדין, וכן לבדוק האם לאדם עצמו יש מומחיות בנושא, שכן ייתכן שבכלל לא נזקק לחוות דעת. חשוב שהלקוח יציג בפני עורך הדין את כל הנתונים גם כאלה שלא נראים כרלוונטיים, וידגיש בפני עורך הדין את הדברים החשובים. חוות הדעת צריכה להיות רצינית, ובכתב על מנת להעיד על רצינות ההיצע של עורך הדין".

 

עו"ד נוית נגב (ממשרד עו"ד דן שינמן) הגיבה לעמדה שהוצגה על ידי השופטת ברלינר ואמרה, כי המסר שלה בהסתכלות של סנגורית הוא, איפוא, אופטימי, "ולטעמי, לא רק שלא נסתם הגולל על הגנת ההסתמכות, אלא שבמידה רבה נפתח פתח להחלתה במקרים המתאימים לכך".

 

עו"ד נגב הוסיפה, כי לא בכדי עסקו שני פסקי הדין בעניין טגר ותנובה בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים. העבירות לפי חוק זה הן עבירות נוקשות וכוללות בתוכן חזקות חלוטות, ובתי המשפט מחפשים, במקרים המתאימים, "פתחי מילוט" מפני תחולתן של עבירות אלה. בעבירות של הסדר כובל, לפי חוק ההגבלים העסקיים, כמעט בלתי אפשרי לטעון להיעדר יסוד נפשי ואף הטענה של טעות בדין לבר פלילי היא מוגבלת. אולם, בתחומים אחרים, ובעיקר בתחומים הכלכליים המורכבים, כגון דיני המיסים ודיני ני"ע, יש בהחלט מקום ל"הגנת ההסתמכות" כשוללת יסוד נפשי או כמקימה הגנה של טעות במצב דברים.

 

עו"ד נגב הדגישה, כי נושא ההסתמכות יוצר בעיה לא פשוטה לעורכי דין ורואי חשבון בחיי היום יום. "לעיתים צופות רשויות החקירה מראש, כי עלולה להיטען טענת הסתמכות, ודואגות לזמן לחקירה גם את היועצים וגם את הלקוחות. בסיטואציה כזו נוצרים ניגודי עניינים בין הלקוחות לבין היועצים, וישנה נטיה טבעית להטיל את האשם ואת הידיעה והמעורבות זה על שכמו של זה, באופן שהיכולת לטעון טענת הסתמכות נשללת מראש".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון