הודעות דוברות הלשכה

לשכת עורכי הדין תצטרף לערר בענין חיסיון עורך דין לקוח

27.01.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט להצטרף כידיד בית משפט לערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב, לפיה לא חל חיסיון עורך דין ולקוח על מסמכים, שנתפסו במשרדו. עוה"ד דרור ארד-אילון ונחשון שוחט ייצגו את הלשכה בהליך.

היחידה הארצית לחקירות הונאה מנהלת חקירה בחשד לקבלת כספי שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד, על רקע קשרים נטענים בין אביגדור ליברמן לבין חברות שונות בארץ ובחו"ל. עו"ד יואב מני ייצג את כמה מהחשודים בניהול עסקיהם השוטף (לא בחקירה הפלילית), ואף נחקר (שלא באזהרה) במסגרת אותה חקירה.

 

ביום 22.4.07 נתפסו עפ"י צו חיפוש כדין מסמכים במשרדו של עו"ד מני, לגביהם נטען לחיסיון. מדובר בכ-1200 מסמכים שונים.

 

בהחלטת ביהמ"ש מיום 25.12.07 התקבלה בקשת המשטרה להסיר החיסיון. ההחלטה התבססה על הצהרת המשטרה, לפיה חל "שינוי נסיבות מסוים" ועל דו"ח סודי שהוגש לביהמ"ש – אשר לא התבררו בדיון. נטען, כי המסמכים "נועדו להטעות וליצור תמונת מצב שונה מהמציאות בין אם עורך הדין ידע על כוונות מרשו ובין אם פעל לפי הוראותיו בתום לב".

 

בית משפט השלום עיין בכל המסמכים, קבע כאמור לגבי רבים מהם שאינם חסויים, ולגבי הנותרים קבע שהם חסויים. עורך הדין הגיש ערר ואף לקוחו העיקרי הגיש ערר.

 

הועד המרכזי של הלשכה החליט להצטרף כאמור להליך כידיד בית המשפט ולהביע עמדה עקרונית, לפיה חיסיון עו"ד לקוח הינו חיסיון מוחלט. הועד אימץ את עמדת יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-אילון, לפיה כל מסמך שנמסר לעורך הדין "בקשר ענייני לשירות המקצועי" חסוי, יהיה מקורו אשר יהיה. בית משפט לא צריך לעיין במסמכים שיש לגביהם טענת חיסיון אלא אם הצדדים הסכימו לכך. בהעדר הסכמה, עליו להכריע לפי תיאור כללי של המסמך.

 

עמדת הלשכה הינה, כי חיסיון אינו חל במקרה שבו לקוח מסר לעורך הדין מידע על תוכנית ממשית לביצוע עבירה מסוימת, או שהלקוח ביקש מעורך הדין להיות שותף לתוכנית עבריינית כזו. אולם תנאי להסרת החיסיון היא שעורך הדין מודע למעורבותו בתוכנית העבריינית. כאשר עורך הדין פועל בתום לב, אין כל פגיעה בחיסיון.

 

עוד נקבע, כי מידת ההוכחה הדרושה כדי להכריע בדבר ידיעתו או מעורבותו של עורך דין בתוכנית עבריינית מעין זו, היא "ראיות לכאורה" (כנדרש להגשת כתב אישום) ולא די בחשד של חוקרי המשטרה. הנזק החברתי מהפגיעה בחיסיון גבוה מהנזק שבאי-חשיפת מידע המצוי בידי עורכי דין.

 

בנוסף, סבורה הלשכה, כי על הרשות החוקרת ועל בית המשפט לצמצמם ככל האפשר את העמדת עורך הדין ביריבות ללקוחו. גם בהתקיים החריג של שותפות לעבירה, יש לפעול לחשיפת המידע שבידי עורך הדין, רק במקרה שבו אין דרך חלופית לחשיפת המידע. בעניין זה יש לעורך הדין אינטרס מקצועי עצמי שלא יפגע החיסיון ושלא יהפוך ליריב של לקוחו, ולפיכך עמידתו על החיסיון בהעדר הסכמת הלקוח היא ראויה ונכונה.

 

עמדת הלשכה היא שתכתובת בין עורכי דין שמייצגים בצוותא לקוח משותף היא חסויה. כמו כן, עמדת הלשכה הינה כי כל תכתובת פנימית אשר לא שוגרה לצד ג' גם אם יועדה לו במקורה מהווה טיוטות של מסמכים המצויות בגדר החיסיון המוחלט.

 

בנוסף, סבורה הלשכה, כי כאשר מובאת מעטפה סגורה ובה מסמכים, שנתפסו אצל עורך הדין כדין, במסגרת הליך חיפוש שנעשה כדין בליווי נציג לשכת עורכי הדין, לא תפתח על ידי השופט בטרם ישמע טענות עקרוניות באשר לחיסיון של המסמכים שבתוכה. רק לאחר דחיית טענות אלה רשאי השופט לפתוח את המעטפה ולנהל דיון פרטני על החיסיון בהתאם למסמכים הגלויים בפניו, ורק בפניו.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון