הודעות דוברות הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין בדיון "חוקה לישראל – הבשלה השעה ?": "טרם בשלה השעה לכינון חוקה בישראל"; חה"כ זהבה גלאון: "מוטב שבימים האלה יותירו אותנו ללא חוקה מאשר שישאו את שם החוקה לשווא"

22.01.2008

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, אמר את הדברים בדיון שנערך בלשכת עורכי הדין ביוזמת הועדה למשפט חוקתי בנושא המצוי על סדר היום הציבורי "חוקה לישראל – הבשלה השעה?".

עו"ד רון גזית, יו"ר הועדה למשפט חוקתי של הלשכה, ומנחה הדיון, ציין כי התפקיד המרכזי של לשכת עורכי הדין הוא לשמור על מעמד הרשות השופטת ולהגן עליה. לדבריו, מזה מספר שנים מתקיים תהליך של ניסיון לגבש חוקה בהסכמה רחבה. "אנו בלשכה מלווים את הדיון בועדת חוקה ומקבלים החלטות בנושאים שעולים בועדה החוקה. בועדה למשפט חוקתי של הלשכה נחלקו הדעות בענין החוקה. האחת, אומרת כן לחוקה בתנאים של החוקה, המתהווה בימים אלה, על אף שאני ער לכך שיש קשיים עם החוקה שתאשר את המצב של הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, שתאשר קיפוח נשים, קיפוח הקהילה ההומולסבית, וענייני מיעוטים. יש לאשר את החוקה, כי אנו רואים את ההתדרדרות בשמירת ההישגים של בית המשפט העליון, ומתוך דאגה שניסוג אחורנית בשנים, אנו סבורים שיש לעגן את סמכות בית המשפט העליון לבטל חוקים. מאידך, יש בועדה הסבורים, כי לא ראוי לאשר חוקה נכה שתקפח את המיעוטים בחברה.

 

ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, הדגיש, כי ברור לו שהשעה טרם בשלה להנהיג חוקה בישראל. לדבריו, "הלהט להנהיג חוקה, שתאפשר בהירות יתר ביחסים שבין רשויות השלטון, והרצון ליטול חלק במהלך היסטורי בתקופתנו, דוהרים בעיניי בדרך המלך לחציית הקווים האדומים שבמרחב הזכויות המהותי. לדבריו, החשש של חלק מהדוברים מתוצאותיהם המעשיות של חלק מהרעיונות, שמבקש שר המשפטים הנוכחי להוליך, אינו מצדיק תמיכה בחוקה נכה. "עמדתם של אחרים, לפיה שינויים דמוגרפיים משמעותיים עתידיים במבנה החברה בישראל עלולים להביא לכינונם של עקרונות משטר בלתי רצויים ועדיף לעגן עקרונות אלה בחוקה עכשווית, אינה מקובלת עלי ואף יש בה מידה מיותרת של פטרנליזם. התיזה, לפיה חוקה הינה לעולם פשרה בין מיגוון עמדות, לעיתים קוטביות, אינה נכונה בעיניי".

 

לדברי ראש הלשכה "החוקה אומנם מכוננת את חוסנה של החברה, של המדינה, אולם עיקר עיקריה, היינו ליבה הדמוקרטי הפועם בחוזקה, הינו בהגנה על האדם, על הפרט, על חבורת הפרטים המרכיבה את הקבוצה הגדולה, המכונה חברה או עם או עמים. נוסח חוקתי שאינו מעלה על נס את זכויות החלש – אין לו זכות קיום בחברה דמוקרטית. נוסח חוקתי שאינו שומר על האוטונומיה של הפרט – אין לו זכות קיום בחברה מודרנית. נוסח חוקתי, המתכופף לנוכח גחמות של קבוצות פוליטיות – אין לו זכות קיום במשטר פלורליסטי".

 

חה"כ זהבה גלאון הדגישה בראשית דבריה, כי היא חברה בועדת החוקה של הכנסת, אולם כאשר הבינה לאן מועדות פניה של החוקה המתגבשת, החליטה לא לקחת חלק בישיבות ולא להשפיע. "אני תומכת בעיגונה של חוקה, אולם החוקה במתכונת המתגבשת בשנים האחרונות, שמכינה לנו ועדת החוקה של הכנסת בעיני אינה חוקה ראויה. חסרונה של חוקה איפשר במשך שנים פגיעה בזכויות האדם של קבוצות, מיעוטים, בזכות השוויון. אתמוך בחוקה אם היא תגן על זכויות האדם. לתפיסתי התפקיד המרכזי של חוקה הוא למנוע שימוש לרעה בסמכות השלטון. לא לאחות קרעים. בנסיבות הפוליטיות הקיימות לא ניתן לשריין את חירויות היסוד של הפרט מפני פגיעה על ידי הרשות המחוקקת, אז השאלה מדוע לנסות לשנות את המצב הקיים. אם תכונן חוקה לאור הנסיבות ששר המשפטים מבקש לרסק את בית המשפט העליון, לא נכון לחוקקה".

 

חה"כ גלאון התייחסה לפגיעה בנשים במסגרת החוקה המתגבשת. "אם יתקבל נוסח החוקה המשמעות היא שנשים תמשכנה להינשא ולהתגרש על פי הדין הדתי, נשים לא תוכלנה לשמש כדייניות, לא יהיו נישואים אזרחיים. אני שומעת שהחוקה תכלול פסיקת התגברות כללית לכנסת להיות הפוסקת האחרונה אחרי פסיקת בג"צ. חה"כ הדתיים חוזרים ומדגישים שהם מחויבים, להגשמת משטר שבו יהיו לעקרונות ההלכה עליונות. הנוסח של המכון לדמוקרטיה משמעו כניעה ללובי הדתי. ברור לי שהחוקה בהסכמה רחבה תקריב את זכויות האדם על גבן של קבוצת הנשים. "אולי מוטב שבימים האלה יותירו אותנו ללא חוקה מאשר שישאו את שם החוקה לשווא".

 

חה"כ הרב יצחק לוי אמר כי אין לו ספק, שאם יתמוך בחוקה היא תהיה חוקת פשרה, אשר תבטא את הערכים היהודים במדינה. לדבריו, בשנת 1992 הוגשה מגילת זכויות יסוד לכנסת. "היה דיון ארוך והסיעות הדתיות היו בבעיה ובכל זאת החלטנו ללכת צעד קדימה ותמכנו תוך שילוב שלושה תיקונים – האחד, ההגדרה, לפיה ערכיה של המדינה הם ערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית, וכן לא להכניס את סעיף השוויון, וכן סעיף שמירת הדינים. אלה היו שלושת העקרונות שעליהם הסכמנו. רוצים כעת לכרסם באותו איזון שהגענו אליו".

 

חה"כ לוי הדגיש, כי נציגי רוב המפלגות לא מגיעים לדיונים של הועדה. "רוב הכנסת לא נמצאת. גם קדימה לא נמצאים". עוד הוסיף, כי יש סוגיות שנוגעות לציפור הנפש של היהדות והציונות, נושא שמירת העם היהודי ומניעת התבוללות כדי לשמור על עם ישראל. "אם לא היתה האפליה הנשית לא היה עם ישראל. ההתבוללות היום אוכלת בכל פה. חוקה שרוצים כאן משמעה שאין גבולות לנישואין וגירושין. זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות. בלי החוקים המפלים לא היינו כאן". דבר שני, אמר חה"כ לוי, "אנו רוצים לשמור על אדמות המדינה. עם ישראל אסף שנים פרוטה על פרוטה כדי לשמור על העם". בנושא המיעוטים אמר חה"כ לוי, כי היה יותר ליברלי אם היינו בתקופה של שלום. "היום אני מפחד. המצב הפוליטי האזורי בהחלט מעורר מחשבות לגבי הליברליות כלפי קבוצות מיעוטים".

 

עו"ד עמוס ון-אמדן, יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, אמר, כי לשיטתו בית המשפט העליון כבש שטחים לא לו, כאשר הוביל מהלך שיטתי ומובנה, שהחל בבג"צ של רסלר, בו נקבע כי זכות העמידה הפכה לדרך המלך, וכל אחד יכול לגשת היום לבית המשפט העליון. כמו כן, לדבריו, הרחיב בית המשפט את השפיטות, ונטל לעצמו סמכויות של רשויות אחרות שלא לו. עו"ד ון-אמדן הדגיש, כי הוא מתנגד באופן נחרץ לחוקה המתבשלת. "אנו ניצבים עם בעיות של פלסטינים ישראלים, עם ארצות ערב. האם בעת הזאת אנו יכולים לחוקק חוקה? התשובה היא בפירוש לא. לא מבחינת יחסי יהודים ערבים, ולא מבחינת יחסי דתיים חילוניים. השיח הוא פגום. החוקה תהיה בכייה לדורות ולכן אני מתנגד לה". עוד אמר, כי הוא אינו יכול לדמיין מדינה ללא היסודות החרדיים אם כי "הצורך להכריז בחוקה שמדינה היא יהודית זו אמירה גלותית שמשדרת פחד". אשר למעמד חוקי היסוד, אמר, כי הוא תומך מובהק ברעיון של מדרג נורמטיבי. "זה רעיון בסיסי שמצא ביטויו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. אני פוסל לחלוטין את רעיון פסיקת התגברות".

 

פרופ' פרנסס רדאי אמרה, כי השיח שמתנהל היום בענין חוקה לישראל לא רק שלא מוביל לשום מקום אלא מצליח לקלקל ולהרחיק את הציבור. "מאז 1948 התפיסה היא שזכויות האדם והפרט הם מעל הכנסת והעם. כך זה בעולם. חה"כ לוי מוגן על ידי זכויות האדם. מה שאיננו מוגן זו הכפייה הדתית על מי שאיננו רוצה לחיות על פי המושגים של ההלכה היהודית האורתודוכסית. אני לא רוצה רגרסיה. אני לא חושבת שישראל תרוויח מזה". אשר לכפייה הדתית, אמרה, כי השאיפה לחוקה צריכה להדביק את כולנו, משום שהנזק חותר תחת החברה הישראלית. מה שקורה שאנשים לא רוצים להתחתן בארץ, זה נזק החותר נגד מעמד נשים וילדים. המדינה נותנת לאנשים שאין להם דת מוכרת להרגיש זרים". אשר למעמד הערבים, אמרה כי "המסמך של ועדת המעקב בא כשוק גדול. אין מרחב אזרחי משותף שוויוני שאפשר להזמין את האוכלוסיה הערבית וכל עוד אין, היא מנוכרת והיא תהיה יותר ויותר קיצונית". לדברי פרופ' רדאי, יש כבר חוקה כתובה בדמות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והתלונות של שר המשפטים, שבית המשפט העליון פרש את הזכות לשוויון ובכך חרג מסמכותו שלו, אינן במקומן. "בית המשפט חי גם במאה ה-21 ולחשוב על כבוד האדם ללא שוויון זכויות לנשים ולהומוסקסואלים זה בלתי אפשרי". "ישראל חייבת להיות מושתת על הערכים שנקבו בהכרזת העצמאות. צריך באופן דחוף להשלים את החוקה ולשנות את השיח, אולם לא צריך חוקה בכל מחיר תוך הסכמה לחוקה פגומה ביסודה".

 

עו"ד חסן ג'בארין פתח ואמר, כי ב-20 השנה האחרונות כמעט יותר מ-20 מדינות עברו תהליך של כינון חוקה. "אם נבחן את ההליך במדינות נגלה שהושגה חוקה בפשרה. שחורים מול לבנים, למשל. החוקה מתקבלת בהסכמה. אשר לנושא זכויות אדם, אמר כי "היום כבר הגופים לא רק צריכים להסכים, אלא שעליהם להיות כפופים לזכויות האדם. בעבר נקבע, שהעם קובע את החוקה. היום זה לא נכון. היום יש אמנות בינלאומיות שמחייבות לפעול על פי זכויות האדם. חוקים מתקבלים ברוב. לא כך הדבר כאשר מדובר בחוקה. חוקה צריכה להיות מושגת בהסכמה ועצם הנוכחות בדיונים מעידה על תמיכה ועל מעורבות במהלך". עו"ד גבארין התייחס למבוא בחוקה המתגבשת ואמר, כי המבוא של החוקה הוא מגילת העצמאות והערבים אינם יכולים לאמצה, כי היא מגילת היהודים. "עד עכשיו אני לא יכול לומר שהמשטר לא לגיטימי. היום יש אפשרות לכוחות הדמוקרטים והזרמים הדמוקרטים לומר, שאם החוקה עוברת החוקה לא לגיטימית, כי היא לא הושגה בהסכמה ואין בה עליונות של זכויות האדם. עדיף חוקה מאשר מצב שהוא בלי חוקה, אולם ההליך שמתקיים היום מחזיר את המצב אחורנית, ולכן אני מתנגד לחוקה". עו"ד ג'בארין הוסיף, כי מבקשים ממנו לקבל את הנוסח הנוכחי של החוקה, "למרות שחוקי האזרחות קובעים אך ורק חוק השבות, למרות שהיא קובעת שהסמלים הם סמלים יהודים, וששפת המדינה הרשמית היא עברית, וכן שיש שמירה על קיומן של תקנות לשעת חירום. אני שואל כיצד החוקה אכן תגן על המיעוט הערבי".

 

לדברי פרופ' ידידיה שטרן רוב גדול בכנסת ישראל ובעם בישראל סבור, שבשלה העת לחוקה, אולם הדבר לא בא לידי ביטוי. "אני רוצה חוקה בגלל שאני שייך לרוב היהודי, והרוב היהודי כושל בשימוש בכוח כלפי הערבים. אני רוצה חוקה משום שבתוך הרוב היהודי אני שייך למיעוט האורתודוכסי המאוים בישראל. בתוך הקבוצה הדתית אני במיעוט הליברלי. מכל הסיבות הללו חוקה יכולה לעזור לכולנו לחיות ביחד". אשר לשאלה אם בשלה השעה לחוקה, אמר כי אם בודקים את העניין רק מנקודת ראות רציונאלית, ברור ששום אופוזיציה לא תיתן לקואליציה חוקה, מאחר שכל אחד מהמצביעים צריך יהיה לשלם מחיר אישי כלפי ציבור בוחריו". עוד הוסיף, כי הוא סבור שהמסה האנטי דמוקרטית בישראל צוברת תאוצה. "המקורות שלה יכולים להיות דתיים, אנרכיסטים ואליטיסטים אינטלקטואלים. החוקה אמורה להקטין את התיאבון של המיעוטים, בכך שהכפייה הדתית לא תתאפשר בחוקה, ובכך שבית המשפט העליון יישאר קיים. הצד השני הוא הקטנת התיאבון של הרוב. "השסעים בחברה הישראלית לדבריו, הם מרובים וכרונים. הערבים אינם שותפים לאתוס הישראלי, שייכים לקבוצה החלשה. הם זקוקים לחוקה, כי אנו הרוב במציאות הקיימת. אני דואג לערבים ולחרדים מאוד. אם אין חוקה אין מה שיעצור".

 

פרופ' שטרן הדגיש, כי למרבה הצער, הסיכוי הטוב לחוקק חוקה הוא באמצעות מאזן אימה, רק אם יהיה מספיק רע. "צריך חוקה, כי מגילת זכויות האדם הקיימת קצרה, נכה וכמעט לא קיימת. את חופש הביטוי ניתן לשנות, את זכות השביתה ניתן לשנות". אשר לחוקה המתגבשת במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר פרופ' שטרן, כי התוצאה היא קביעה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית. "מרכיב נוסף, שיהיה הוא מגילת זכויות מלאה, בית משפט חזק וקביעה ששיטת המינויים והביקורת השיפוטית יהיו נתונים בחוקה. לא תהיה פסיקת התגברות, ומאידך הפשרה היא שבנושאי זהות מרכזיים של דת ומדינה ולאום, מספר נושאים יוצאו מהחוקה, כך שהחוקה לא תשפיע עליהם לטובה או לרעה".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון