הודעות דוברות הלשכה

שר המשפטים בישיבת הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין: "יש להגדיל את מספר השופטים בעלי רקע סנגוריאלי"

02.12.2007

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

שר המשפטים, פרופ’ דניאל פרידמן, אמר את הדברים בישיבת ייסוד חגיגית ויום עיון שערך הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין.

יו"ר הפורום הפלילי של הלשכה, עו"ד רחל תורן, סקרה בפתח הארוע את פעילות הפורום בשנים האחרונות בייזום הצעות חוק, והדגישה את יוזמת החקיקה של הפורום, לעיגון טענת הגנה מן הצדק, אשר אושרה בכנסת כחוק. כמו כן, ציינה כי בכוונת הפורום לקדם הצעת חוק בנושא חקירות עורכי דין, אשר באה להסדיר את הנושא בחוק ברור.

 

ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, ששהה במועד הישיבה בחו"ל, בירך את שר המשפטים, על שנאות להשתתף ביום העיון הפותח את פעילות הפורום המחודש וביקש להדגיש עמדתו כנגד ההצעה להבניית שיקול הדעת בענישה, שתביא להחמרה בענישה ונובעת מתפיסה פופוליסטית, לפיה בתי המשפט מקלים עם המורשעים בדין. ראש הלשכה הוסיף, כי יש לפעול להארכת משך עבודות השירות המירבי מעבר ל-6 חודשים, ואגב כך לחדול מלפסוק למורשעים בגרם מוות ברשלנות תקופות מאסר בפועל.  ראש הלשכה אף סבור, כי הרחבת הפגיעה בהגנת הפרטיות וההקלות המתממשות בדיני האזנות הסתר אינן רק חלק מההקלה על המלחמה בפשיעה, אלא יותר מכך מהוות פגיעה בלתי מתקבלת על הדעת בזכויות אדם בסיסיות. אשר לטענה בדבר "העליה בפשיעה", ראש הלשכה, אינו סבור שיש לקשור לכך את העיתונות, והגיעה העת להפנים את העידן התקשורתי, תחת אשר להילחם בו. עם זאת, אין לו שום ספק שאנו ממשיכים להיות מפוטמים בברווזים עיתונאיים, ואלה רק משתכללים.

 

שר המשפטים, התייחס בדבריו אף הוא לפן ההחמרה בענישה, והדגיש, כי ישנן לא מעט עבירות, שהענישה בצידן מקלה. לגישתו, חוק הבניית שיקול הדעת בענישה נועד לקבוע סטנדרטים מתאימים בענישה, ולהבחין בין מקרה של עבריינות קלה לחמורה. החוק נועד לקבוע עונשי מוצא ולהשאיר לבית המשפט את שיקול הדעת. השר ציין גם, כי שיעור ההרשעות הגבוה הקיים בישראל, שהיה נושא הישיבה, מעורר שאלה, האם באמת ההרשעות מוצדקות. "ברור ששר לא יכול להתערב. אנו רוצים ששופטים יוכלו להבחין בין מי שהוא אשם לבין מי שיש ספק סביר לגבי אשמתו. אינני יודע איך משיגים זאת, אולם שופט הוא בן אנוש. אולי הגדלת מספר השופטים שיש להם רקע סנגוריאלי, יכולה להשפיע בענין זה, למרות שאין שום ודאות שאדם שבא מהסנגוריה בהכרח ישפוט בהתאם. היו שופטים שייצגו עבריינים, ואחרי שהתמנו לשופטים, הפכו למחמירים יותר", ציין השר.

 

במושב הפתיחה שזכה לכותרת: "שלוש הערות על המצב", הוזמנו שלושה סניגורים מובהקים ובולטים, נבות תל-צור, דן שינמן ואביגדור פלדמן, שהציגו בפני השר את הערותיהם והארותיהם לעבודתם כסניגורים. עו"ד נבות תל צור, בחר להתייחס לכרסום ההולך ונמשך בזכויות חשודים ונאשמים. לדבריו, קיימת רטוריקה כפולה, מחד, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והמהפכה החוקתית, ומאידך, שיקולי יעילות וצמצום העומס על בתי המשפט, המביאים את בית המשפט העליון, למשל, לביטול הלכת קינזי. הוא הביע חשש כי ההמשך עלול להיות חמור יותר: "לשמחתי לא נמצא הרוב בכנסת להרים את הגרזן על זכות השתיקה".

 

עו"ד דן שינמן, הדגיש בדבריו את אבדן כל הגבולות בקשר לעקרון הסוביודיצה, שהוא אגב, עדיין חוק קיים. עו"ד שינמן קרא להקים ועדה שתדון בענין ותמצא פתרונות ראויים. עו"ד אביגדור פלדמן תקף את שיעור ההרשעות הגבוה, 99.9%, במשפט הפלילי. "אי אפשר להקל ראש בנתונים. מדובר בפתלוגיה". בין יתר הגורמים שמנה לכך, הוא העובדה, שרוב השופטים המתמנים הם מרשויות התביעה והביע תרעומת על כך שכדי לקיים משפט חוזר יש צורך בעמדת התביעה. הוא הדגיש את שיעור הודאות השווא של נאשמים שמוכנים להודות בעבירות שלא ביצעו משיקולים לבר ענייניים.

 

במושב השני שכותרתו היתה המאבק בפשיעה והשפעת התקשורת על כך הציג מנחה המושב, עו"ד יורם סגי-זקס, נתונים על עלייה דראסטית בשיעור ההרשעות, ומאידך ירידה של 8% בשיעור הפשיעה המדווחת למשטרה. לדבריו, מתעוררת השאלה, מדוע השיח הציבורי משקף עלייה משמעותית בפשיעה. לדברי השופט שמואל ברוך, מבית המשפט המחוזי בת"א, יש להתייחס לנתוני ההרשעות בזהירות, ולהביא בחשבון את מספר התיקים, שבהם בוטלו כתבי האישום מראש או שנאשמים זוכו רק מחלק מכתב האישום ולכן פסק הדין אינו מדווח כזיכוי מוחלט. עוד אמר, בתגובה לדברי הביקורת שהושמעו על העיתונות כי "לנו, השופטים, אין יחצנים וכך גם לתביעה. זו המציאות ולא נוכל לחזור ממנה. עלינו לא להיות מושפעים מהתקשורת אלא להתנהל לצידה".

 

ד"ר חגית לרנאו מהסנגוריה הציבורית, ציינה, כי הדיון על אכיפת החוק בישראל הוא בעייתי, מאחר שהוא נעשה ללא נתונים. לדבריה, הנתונים הנאספים על ידי משטרת ישראל אינם מדויקים, הואיל והם מבוססים על דיווח. "המשטרה מפרסמת במשך שנים את העלייה בתיקים מבלי לקשר זאת לגידול באוכלוסייה. כל השיח מתנהל עם מעט ידע והרבה אמוציות". עוד אמרה, כי השיח על עלייה בפשיעה יוצר פגיעה בתחושת הבטחון האישי של האזרחים, בעוד שאם נשווה את הנתונים למדינות אחרות בעולם, עולה כי, ישראל מצויה בשליש התחתון בקרב מדינות אירופה מבחינת שיעור עבירות האלימות. ניצב בדימוס עו"ד יוסי סדבון התייחס לירידה ברמת הפשיעה, ואמר כי הירידה אינה משמעותית, וכי המשטרה מטפלת עדיין בחצי מיליון תיקים בשנה. כמו כן, לדבריו, ישנם 170 אלף נחקרים באזהרה, וכ- 80 אלף כתבי אישום, המוגשים בשנה. "לא ניתן להשיג וודאות ומיידיות בענישה, כל עוד המערכת המשטרתית היא חצי מהמקובל בעולם, זמני השיפוט הם בלתי סבירים ואין הבניית שיקול הדעת בענישה".

 

עו"ד אביגדור פלדמן, התייחס בדבריו לכך, שאין מערכת במדינה שהיא מערכת חלופית לבית הסוהר. "אנשים היוצאים מבית הסוהר שבים אליו. ניתן להציע במסגרת חוק השחרור על תנאי מערכת מנחה למורשעים במקום בית הסוהר".

 

עו"ד יובל יועז, הכתב המשפטי של עיתון "הארץ", תקף את הסנגורים על טענותיהם שהליכים פליליים מתנהלים בתקשורת, וציין, שהסנגורים כמו גם גורמי האכיפה הם אלה שמדליפים ומעבירים מסרים באמצעות התקשורת. "בסיקור המשפט של רמון, למשל, פורסמו לא מעט פרטים מחומר החקירה, שדווקא שרתו את הנאשם והסנגורים שלו. התקשורת רוב הזמן (לא כולו) אינה יוצרת אג'נדות, אלא משקפת אג'נדות של גורמים מעוניינים. כל גורם צריך לבדוק את עצמו, כיצד הוא מתנהל בשיח התקשורתי, ולא לבוא בטענות לתקשורת".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון