הודעות דוברות הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין על הצעת החוק להגבלת סמכות בג"צ: "קיים חשש לפגיעה בזכויות יסוד בעיקר של קבוצות מוחלשות שונות באוכלוסיה. סמכויות בג"צ הן מליבו של ההליך הדמוקרטי"

04.11.2007

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין, התייחס היום, 4.11.07, להצעת חוק יסוד השפיטה בענין הגבלת סמכות בג"צ, שנדונה בועדת שרים לענייני חקיקה.

לדברי ראש הלשכה, אין לו התנגדות לשיח המתנהל בין הכנסת לרשות השופטת בנושאים חוקתיים. אולם, קיים חשש תמידי מקיומו של רוב פוליטי בעת זו או אחרת, אשר עלול לפגוע בזכות מזכויות היסוד, ובעיקר באלה של קבוצות מוחלשות שונות באוכלוסיה. עד כה, הגן בית המשפט העליון על זכויות אלה, והיווה מגן וכתובת לכל הקבוצות באוכלוסיה על כל גווניה החברתיים והפוליטיים.

 

ראש הלשכה סבור, כי יש לעגן את סמכות בג"צ בחוקה או במסגרת חקיקת חוק יסוד החקיקה, ולא במסגרת תיקון לחוק יסוד השפיטה. כמו כן, יש ראשית להנהיג חוקה נכונה, ורק אז לקבוע את מנגנוני השמירה עליה, ולא להיפך.

 

בהתייחסו לעיגון סמכות בית המשפט העליון בלבד לפסול חוקים של הכנסת, אמר ראש הלשכה, כי "לא ברור כיצד מתכוונים להתמודד עם היכולת של נתבעים בתיקים איזוטריים לעכב התנהלות בדיונים על ידי העלאת טענה חוקתית, אשר תועבר להכרעה בבית המשפט העליון. טענה כזו עשויה לעלות בהליך בבית משפט לתביעות קטנות, למשל. כיצד המערכת אמורה להתמודד עם מציאות שכזאת? מדובר בסיטואציה בעייתית ולא מעשית, ומציאת צינורות מעשיים בערכאות נמוכות, שבאמצעותם ניתן יהיה רק לשלול את הטענה ולא לאשרה, מסוכנת בעיני אף היא".

 

"הפוטנציאל הטמון בפגיעה בסמכות הכנסת לחוקק חוקים לא הוכיח עצמו הלכה למעשה באופן שמחייב את החקיקה הזו. אין די ברטוריקה, כשלעצמה, כדי להצדיק מהלך כזה", אמר ראש הלשכה. אני לא מסכים שרוב של 66 חברי כנסת הוא משימה בלתי אפשרית, כפי שטוענים המתנגדים להטלת סייג על הכנסת לרוב גדול יותר. היה צורך לאפשר לבית המשפט העליון להגן על קבוצות אוכלוסיה חלשות ומוחלשות באמצעות הסמכות לפסול חקיקה לא חוקתית. כאשר העמדה השלטת מצדיקה את מתן המילה האחרונה לכנסת, מוטלת עלינו החובה לפחות לדרוש רוב גבוה יותר מזה המוצע על ידי משרד המשפטים. כשם שנדרש רוב של שני שלישים בהרכב מורחב מאד של שופטים בבית המשפט העליון כדי לפסול חוק של הכנסת, כך מן הראוי לקבוע, שהכנסת תוכל לבטל את הפסילה, בסייגים מסוימים, רק ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת, היינו, ברוב של 80 ח"כים. אם התוצאה תהיה, שבנסיבות כאלה תפעיל הכנסת את סמכותה רק במקרים נדירים, מה טוב, הרי זה במילא מה שנעשה עד היום מנגד על ידי בתי המשפט".

 

"הצעת החוק מתעלמת מההמלצות של שתי ועדות מומחים, אשר דנו בנושא. ועדת שמגר בשיתוף נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר המליצה, כי בית המשפט העליון בהרכב של שני שליש יהיה רשאי לפסוק שחוק אינו תקף, והכנסת לא תוכל לחוקק חוק לביטול פסיקה זו. וכן ועדת נאמן, שקבעה אף היא, שרק בית משפט עליון ברוב של תשעה שופטים יכול לקבוע שחוק אינו חוקתי, ושניתן יהיה לבטל פסיקת בג"צ ברוב של 70 חברי כנסת בשלוש קריאות. ההצעה הנוכחית, כאמור, מתעלמת מהמלצות אלה ומעניקה סמכויות רחבות למחוקק. הממשלה יכולה לגייס רוב של 66 חברי כנסת לתמוך בחקיקת חוקים, הסותרים את פסיקת בג"צ ללא מגבלת זמן, ואשר יכולים לפגוע בזכויות אדם בסיסיות, כגון חופש הביטוי, התנועה, ההפגנה, השביתה ומעל לכל, הזכות לשוויון".

 

"אני סבור, כי המציאות החברתית הלוחצת בישראל עלולה ליצור מצבים, שיאפשרו פגיעה של הכנסת בזכויות של קבוצות חלשות באוכלוסיה, אשר זכו עד היום להגנה רק על ידי בית המשפט העליון. הטלת מגבלות על סמכות בית המשפט העליון להגן על זכויות אלה, עלולה לרוקן מתוכן את סמכותו כבית המשפט הגבוה לצדק", אמר ראש הלשכה.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון