הודעות דוברות הלשכה

כנס משותף של לשכת עורכי הדין ועמותת טבקה למען עולי אתיופיה

11.10.2007

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

הכנס השנתי ויריד התעסוקה של התכנית "עולים במשפט ובצדק" בעמותת טבקה, בשיתוף לשכת עורכי הדין, הג’וינט, הסוכנות היהודית, ה- UJC, עורר הדים רבים. הכנס נערך ביום שני, 8.10.07, בלשכת עורכי הדין בהשתתפות עשרות משפטנים אתיופים ונציגים של 15 משרדי עורכי בולטים.

בפתח הכנס, נשא עו"ד עמוס ון-אמדן,יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, דברי ברכה. לדבריו, ההורים שלו עלו לפני 55 שנה. הם ירדו מהאניה ורוססו בדי.די.טי. "כולנו עולים או בנים של עולים והקליטה אינה פשוטה. חשוב מאוד להיות אופטימיים. במהלך הכנס ציין עו"ד ון-אמדן, כי הוא וראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, מבקשים להבהיר למשפטנים יוצאי העדה האתיופית, שהלשכה היא בית בשבילם, וכן שבמסגרת הפורום שמקימים בימים אלה "לשכה וקהילה" יבדקו עם עמותת טבקה כיצד תוכל הלשכה לסייע לקהילה האתיופית בקליטתה בארץ.

 

מר ג'ף קיי, מנכ"ל המחלקה לפיתוח משאבים, בסוכנות היהודית,  אמר שאף הוא עלה ארצה בגיל 21 בשנת 1981 והתמודד עם קשיי קליטה, אולם אין מה להשוות לקשיים שחווה הקהילה. לדבריו, הסוכנות היהודית עשתה ועושה מאמצים רבים להעלות את יהודי אתיופיה. "כיום מידי שנה עולים ארצה כ-3,000 בני הקהילה. יש כישלון בקליטת העולים. כולנו עושים כמיטב יכולתנו לא תמיד בהצלחה". כמו כן, המליץ לבני הקהילה לקחת אחריות ולהיעזר בכל הגופים שיכולים לסייע להם.

 

מר יאיר צבן, לשעבר שר הקליטה, ברך את הפעילות של עמותת טבקה. "בחבר הנאמנים של טבקה אני מרגיש בסיירת מטכ"ל. מדובר בקבוצה שמובילה מאבק קשה להשתייכות על בסיס שוויון ושותפות אמיתית. יש צורך בראיה אופטימית. "הצעה לחיים - לשחות נגד הזרם אפילו שלא תמיד הדברים מסתדרים כמו שאנחנו רוצים. עצם השחייה נגד הזרם מחשלת ומחזקת. ההיתקלות בביטויים גזענים מהווה אתגר שמחייב מאבק, הסברה וחינוך בלתי פוסק. נדרש לחייך חיוך של מי שמאמין במאבק שלו.

 

עו"ד אדנקו סבחת, חברת הוועד המנהל של טבקה, סיפרה את סיפורה האישי וקראה למשפטנים לקחת אחריות על החיים שלהם. "כקהילה אנחנו צריכים לקחת אחריות על מה שמתרחש סביבנו".

 

עו"ד לילך טל ניר, מנהלת הפרויקט "עולים במשפט ובצדק", אמרה כי התכנית נולדה מתוך חזון להביא להשתלבות מלאה של הקהילה בחברה, לשנות את יחס כלל החברה לקהילה ולמגר תופעות של גזענות, אפליה ודעות קדומות. לתכנית שתי מטרות: לשלב משפטנים יוצאי אתיופיה בשוק הפרטי והציבורי ולשנות עמדות של מעסיקים. יש כיום 35 עו"ד (הראשון סיים בשנת 1998), 30 מתמחים וכ- 120 סטודנטים. עו"ד טל ניר קוראת למשרדים לתת למשפטנים יוצאי אתיופיה הזדמנות אמיתית ולבחון אותם לפי פוטנציאל ההשתלבות והיכולת ולא רק לפי הציונים הפורמליים. אחרי הקליטה יש מקום ללוות את המשפטן, לחנוך אותו ולסייע לו להתמודד עם קשיים ואתגרים עד שישתלב בסביבת העבודה.

 

עו"ד מיה ליקוורניק, שותפה במשרד ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדווין ושות', דברה בכנס על הציפיות ממתמחים ומעורכי דין במשרד אזרחי מסחרי. לדבריה, להתקבל למשרד שלה כמו לכל משרד גדול אחר זו משימה קשה. "יש לנו מאות רבות של פניות להתמחות והקריטריון המיידי והרשמי הוא הישגים בלימודים, מאחר שאין דרך אחרת למיין את כל המועמדים. באשר למועמד הראוי, ציינה, כי הוא צריך להיות אדם בעל בטחון עצמי, שיידע להתבטא, לשאול, סקרן, המודע לקורה סביבו חברתית וכלכלית. עו"ד ליקוורניק הדגישה, כי ההחלטה לקבל סטודנטים אתיופים  היתה מונעת ממניעים חברתיים, ולכן בתהליך הקבלה נעשים הנחות וזה בסדר גמור. "מרגע שהמתמחה נכנס בשערנו ההנחות מצטמצמות. עורכי הדין מצפים לביצועים כמו מכל מתמחה אחר. הסביבה היא מאד תובענית. "אתם אולי לא דור שהלך במדבר אבל אתם בהחלט צריכים לצעוד את מדבר התרבות בישראל. במובן הזה אתם במדבר מסוג אחר שהוא לא בהכרח יותר קל. הוא פשוט שונה".

 

עו"ד רם כספי בקש להבהיר את עמדתו בעקבות שידור התבטאותו בענין העולים מאתיופיה בחדשות ערוץ 2. עו"ד כספי טען שלא ניתן להתווכח עם העובדות והציג את השתלשלות הארועים. הוא הדגיש שדבריו הוצאו מהקשרם. דבריו עוררו סערה בקרב קהל המשפטנים האתיופים בכנס, אשר טענו, כי הם נפגעו מהדברים ששודרו.

 

עו"ד ון-אמדן, יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, ציין, בהקשר זה באזני עו"ד כספי, כי "כמו  שלא מתווכחים עם עובדות, לא מתווכחים עם רגשות". עו"ד ון-אמדן פנה לעו"ד כספי ואמר לו שגם אם הוא סבור שדבריו עוותו והוצאו מהקשרם מן הראוי היה לומר לכל אותם אנשים שחשו נפגעים, שהוא מתנצל".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון