"נקודת גישור"

גישור בקהילה: שינוי חברתי אמיתי

07.07.2003

מאת לי לי-און*

מרכזים ליישוב סכסוכים בקהילה נותנים שירותי ייעוץ, יוזמים מפגשי הידברות ופיוס ומציעים שירותי גישור לציבור * במקביל, הם תורמים לחשיפה, הסברה והטמעה של הגישור כחלק משגרת השיח והטיפול בסכסוכים * בשנים האחרונות הוקמו בארץ מרכזי גישור בקהילה בשורה של יישובים - המשמשים לא רק כמנגנון ליישוב מחלוקות, אלא גם כאמצעי לפיתוח הקהילה, לקידום הסובלנות, לצמצום השסעים ולשיפור רווחת החיים

  1. ועד ההורים והנהלת בית הספר נקלעו לסכסוך עקב חילוקי דעות לגבי גבייה לפעולות העשרה;
  2. שכונה שלמה מעורבת בסכסוך בעניין מקומות חניה;
  3. סכסוך מתמשך וטענות על אפליה וקיפוח של עולים כלפי ותיקים בעניין זכות השימוש במועדון הנוער;
  4. מחלוקת לגבי הסדר ההסעות לבית הספר שמעורבים בו הורים, בתי הספר והרשות המקומית;

דוגמאות אלה מאפיינות סכסוכים שמטופלים במרכזי גישור בקהילה. לצדדים יש בדרך כלל צרכים משותפים ויחסים מתמשכים. הדבר מחייב התייחסות לכלל ההיבטים של הסכסוך על מנת למנוע הידרדרות ולהגיע להסכם שגם יסדיר את היחסים.

יישוב סכסוכים בהסכמה מופעל בקהילה במסגרת מרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה - Community Mediation center. מדובר על מוקד מקצועי שמוקם על-ידי הקהילה ומשרת אותה בהתאם לצרכיה.

המרכז מוקם ביוזמה פרטית או ציבורית, הוא פועל כיישות מקצועית אוטונומית וכמלכ"ר. ניהול המרכז מופקד בידי הנהלה ציבורית, המגשרים באים ממקצועות תחומים ועיסוקים שונים והם מייצגים את המגוון הקהילתי.

מרכזים אלה נותנים שירותי ייעוץ, יוזמים מפגשי הדברות ופיוס ומציעים שירותי גישור לציבור תוך התערבות מוקדמת, בשפה, בעלות ועל פי ערכי הקהילה. במקביל לשירותים, יעדם המרכזי מתמקד בחשיפה, הסברה והטמעה של הגישור כחלק משגרת השיח והטיפול בסכסוכים, בקרב מקבלי ההחלטות, הגורמים המקצועיים, מערכת החינוך ובקרב הציבור. המימון למרכזים מקורו בממסד המקומי והמדינתי, קרנות, תרומות וסיוע של ארגונים חברתיים שונים.

מאז נולד בארה"ב רעיון הגישור ויישוב סכסוכים בקהילה, במהלך שנות ה- 60, התפתח תחום זה והגיע להישגים מרשימים. בארצות רבות גדל מספרם של המרכזים, והתרחב מגוון השירותים והפעולות שלהם לציבור. בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, בניו זילנד, באנגליה, במדינות חבר העמים ועוד - פועלים מאות מרכזים שהפכו לחלק בלתי נפרד ממערך ניהול הסכסוכים ויישובם. המרכזים מטפלים בהצלחה בכל סוגי הסכסוכים, בסכסוכי שכנים כמו גם בסכסוכים מורכבים שבתחומי המדיניות הציבורית, וסכסוכים חברתיים על רקע של אפליה וגזענות, מוגבלויות וזכויות הפרט.

לצד הפעילות העניפה, נתונים על אחוזי הצלחה ושביעות רצון גבוהים של הצדדים, ניצבים כיום המרכזים בעולם, בעשור השלישי לקיומם, בפני תובנות ואתגרים המהווים נושא לדיון ולמחלוקת. מתברר שהנכונות להשתמש בגישור, גם כאשר הוא זמין ונגיש - מצומצמת וקטנה בהרבה מהעניין וההתלהבות מהערכים שהוא מייצג. סוגיות נוספות שעל הפרק מתייחסות, בין היתר, ליעדי התחום ועתידו, לאופיים של המרכזים, סוגיית הסטנדרטים, המימון ועוד.

בעולם יש כיום שלושה מודלים שמייצגים תפישות אידיאולוגיות שונות. חלק מהמרכזים רואים בגישור שירות ככל שירות אחר והם מתמקדים בגישור בסכסוכים של הפונים אליהם. סוג אחר של מרכזים פועל בשיתוף פעולה עם המערכת המשפטית ומקבל הפניות מבית המשפט, במקביל לטיפול בפניות מהקהילה והפעלת תכניות ופעילות חינוכית. המצדדים במודל המשולב רואים בגישור בקהילה נדבך משלים למערכת המשפטית ואמצעי לרפורמה, שתוביל לייעול של השירותים לאזרח ושיפור בתפקוד של המערכת המשפטית. על קבוצה זו נמנים גם עורכי דין רבים, נציגים של המערכת המשפטית ושל הממסד. המצדדים בגישה זו שואפים למקצע, לשפר את הרמה ולהציב סטנדרטים אחידים לגישור בקהילה ולעוסקים בו.

הקבוצה השלישית רואה בגישור בקהילה תנועה לשינוי חברתי, ובמרכזי הגישור בקהילה מערך של "צדק אזרחי" שמייצג אלטרנטיבה למערכת המשפטית. תכליתם של מרכזי הגישור בקהילה היא להחזיר לקהילה את תפקידה המסורתי ואת אחריותה לטיפול בסכסוכים. בכך טמון הבסיס להעצמה של הקהילה, צמצום ההתערבות והכפייה של הריבון וטיפוח ערכים של חברה אזרחית.

על קבוצה זו נמנים אקטיביסטים חברתיים שטוענים שעל המרכזים להתמקד בפעילות בקהילה ושהזיקה של לבתי המשפט פוגעת באופיו הוולונטארי של הגישור, מנציחה אילוצים בירוקרטיים ומגבירה את כוח ההתערבות והכפייה של המערכת. אנשי המקצוע המצדדים בגישה זו מזהירים מפני הצבת סטנדרטים אחידים שמהווים מחסום להשתתפות של מגשרים ופעילים מהקהילה שהם הבסיס לשינוי החברתי.

סוגיה נוספת נוגעת לסוגי הסכסוכים המטופלים במרכזים. חלק מאנשי המקצוע סבורים שעל מרכזי הגישור בקהילה לעשות שימוש בררני בגישור. עליהם להימנע מלטפל במקרים שאינם "מתאימים" לגישור - כגון מקרים של אלימות, אפליה או מחלות נפש. אחרים סבורים שמתוקף תפקידם כארגונים שפניהם לשינוי חברתי, עליהם להתמודד עם כל סוגי הסכסוכים, תוך פיתוח מגשרים מקצועיים, סטנדרטים ודפוסי התערבות שמותאמים לקהילה ולסכסוך.

מעבר לפולמוס ולמגוון הדעות הנשמעות לגבי הסוגיות השונות, הכל מאוחדים בדעה שהאופי של הגישור ויישוב סכסוכים בקהילה כתנועה ציבורית, וכן מעמדם והשפעתם של המרכזים, מחייבים לבחון ולבקר את איכות השירותים ולהעמיד להם אמות מידה וכללים הולמים.

מה קורה בארץ

מאז הקמתו ב- 1998, פועל המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים לפתח את תחום הגישור ויישוב הסכסוכים בקהילה. המרכז הארצי פועל להקמתם של מרכזים לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה, המותאמים באופן מרבי לקהילות החברתיות-תרבותיות המגוונות בישראל. לכן אימץ המרכז גישה מקצועית, המבוססת על הידע והניסיון שנצברו בעולם, במשולב עם מאפייניה הייחודים של החברה הישראלית.

יעדים אלה הנחו את תוכנית הפעולה הרב-שלבית של המרכז. בשלב הראשון גובשו מסגרת רעיונית ומודל למרכז גישור בקהילה. בהמשך נקבעה תוכנית פעולה ניסיונית - פיילוט. לפי תוכנית זו יוקם תחילה מספר מצומצם של מרכזים, שישמשו דגם לאחרים אשר יקומו בעתיד בפריסה ארצית בקהילות גיאוגרפיות ותרבותיות שונות ובמגזרים ייחודיים. המרכז הארצי מתמקד בהנעת תהליכים ובמתן תמיכה מקצועית באמצעות הפקת חומרים כתובים, עריכת פעולות הסברה והשתלמויות וליווי פרטני של המרכזים הניסיוניים.

שלושה עקרונות מנחים את הקמת והפעלתם של המרכזים לגישור ולישוב סכסוכים בקהילה בארץ:

    1. המרכזים מוקמים ומנוהלים על ידי הקהילה כארגונים מקצועיים ובלתי תלויים;
    2. הצוות המפעיל את המרכזים והמגשרים מייצגים קבוצות ומגזרים שונים ומשקפים את המגוון התרבותי והערכי של הקהילה;
    3. המרכזים פועלים בזיקה ובשיתוף פעולה עם מכלול המוסדות, הגורמים והציבור בקהילה.

המרכזים לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה בישראל פועלים להשגת מטרה כפולה: מתן שירותים זמינים ליישוב סכסוכים, באופן המותאם לצרכי הקהילה, אך גם חינוך להטמעת התרבות של יישוב סכסוכים בהסכמה. בישראל, בדומה למקומות רבים בעולם, נתפשים המרכזים בקהילה לא רק כמנגנון ליישוב מחלוקות וסכסוכים, אלא גם כאמצעי לבניין ולפיתוח של הקהילה. פעילותם תורמת לקידום סובלנות, לפיתוח דיאלוג, לצמצום השסעים ולשיפור רווחת החיים.

מאז שנת 1999 הוקמו מרכזים לגישור בקהילה בגוש שגב, הגליל המרכזי, עפולה, חיפה, זכרון יעקב, רמת השרון, ירושלים, מבשרת ציון ובבני שמעון. מרכזים נוספים מצויים בתהליכי הקמה בכרמיאל, דלית אל כרמל, רחובות, רמלה, אשדוד ומקומות נוספים. כן מתקיימים תהליכים להקמת מרכזי גישור בקהילה במגזר הערבי, בקהילה החרדית, בקרב עולים חדשים ואנשים עם מוגבלויות.

למרכזי הגישור שהוקמו, כמו גם לאלה המצויים בשלבי הקמה, מאפיינים שונים ומגוונים, המושפעים מנסיבות שונות, כאופי היישוב וגודלו, מאפייני הקהילה, סוגי הסכסוכים ואופיים, היבטים תרבותיים, התשתיות הקהילתיות והמקצועיות הקיימות, המשאבים המקצועיים והכספיים והתמיכה מצד הממסד והגורמים המקומיים. גורם משפיע נוסף הוא ההנהלות הציבוריות, המעצבות את מדיניות המרכזים בהתאם לרוח הקהילה - למשל, בעניין גביית התשלום.

הניסיון בארץ מלמד, שגם למקור היוזמה להקמת המרכז יש השפעה על התהליך ועל אופי הפרוייקט. מגוון המרכזים מזמן אפשרות להעמיק את הלימוד והתובנות ולגבש דגמים שונים של דפוסי פעילות. כך למשל, הניסיון מלמד, כי יוזמות שמקורן בממסד וברשות נוטות לשלב ולשתף גורמים מקצועיים ואחרים בפרויקט. מאידך, יוזמות אלה מתקדמות לעיתים באיטיות וגם מתקשות "לפרוץ" את גבולות הרשות ולשתף את הציבור בקהילה.

לעומת זאת, תהליכים שמקורם בקהילה נתפשים כניטרליים, אך מתקשים למצות את המשאבים המקצועיים ולבנות שותפויות ממשיות עם הממסד. הדרך שהוכחה כיעילה היא השילוב בין שני התהליכים - יוזמה מתוך הקהילה, החוברת ליוזמה מצד הממסד המקומי.

קושי נפוץ עימו מתמודדים מרכזים לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה - בין כאלה שכבר פועלים ובין כאלה המצויים עדיין בתהליכי הקמה - נעוץ ברתימת המערך העירוני והפיכתו לשותף ומחויב לפרויקט. לעיתים הדבר נובע מתפישות שונות לגבי אופי הפרויקט, לעיתים מתחרות בין גופים מקומיים על מקומם ומשקלם בתוכנית ולעיתים מהעדר משאבים של זמן, כוח אדם מיומן או כסף.

מניסיון הפעילות בארץ עולה, שבמרכזי הגישור בקהילה, בהם לא נוצרה שותפות עם הרשות המקומית, המרכז נתפש לא כתוכנית חברתית של הקהילה, אלא כנותן שירות מטעם גוף או גורם חיצוני. העדר השותפות גם יוצר קושי להטמיע את הנושא בקרב הקהילה, והדבר פוגע ביכולת לגייס משאבים מקצועיים וכספיים ולפתח מערך מקומי של גורמים מפנים. לפיכך, השותפות ברמה המקומית חיונית להטמעת המרכז הקהילה ולהפיכת תהליך ההקמה של המרכז לתהליך של פיתוח קהילתי ושינוי חברתי.

מאידך, הרצון לרתום את הרשות המקומית לשותפות במרכז עלול דוקא להביא לתוצאות שליליות. לעיתים דורש המערך המוניציפלי ממרכז הגישור תוצאות מהירות, הניתנות לכימות. כך, מתוך רצון להציג "קבלות" ותוצאות, יש נטייה לקצר תהליכים ולוותר על פעילויות ממושכות אך הכרחיות להתבססות המרכז.

תפישת המרכז הארצי לגישור היא, שאבטחת האיכות בתחום הגישור ויישוב סכסוכים בקהילה איננה עשייה חד- פעמית, כי אם תהליך דינמי ומתמשך של למידה, ניתוח, הערכה ותכנון מערכתי של מרכבים השונים. מרכיבים אלה כוללים פיתוח כוח אדם ותוכניות הכשרה, גיבוש אמות מידה והפעלת תהליכי הערכה ופיתוח של חומרים מקצועיים.

בפיתוח מרכיבים אלה מתמקד סדר היום של המרכז הארצי. בשנת 2003 יפעיל המרכז הארצי, בשיתוף עם הג'וינט, תוכנית להכשרת יזמים ופעילים בתחום הגישור ויישוב הסכסוכים בקהילה. תוכניות המרכז הארצי כוללות גם פיתוח תוכני הכשרה למגשרים בקהילה, הפעלת תהליך לגיבוש אמות מידה, הפעלת תהליכי ההערכה והמשך הפיתוח של דגמים למרכזים לגישור בקהילה בקהילה החרדית, במגזר הערבי ובקמפוסים של מוסדות אקדמיים. יעד נוסף של המרכז הארצי המתמקד בהמשך הפעילות לשילוב גורמים מקצועיים, ארגונים חברתיים וגופי ידע, לרבות מוסדות אקדמיים, אשר יכולים לתרום ולהיתרם מפיתוח והתמקצעות של התחום.

________________

* הכותבת היא בעלת תואר שני בתקשורת ותהליכי תקשורת, וראש תחום גישור ויישוב סכסוכים בקהילה - המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון