על המוסד

המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי - דו"ח פעילות 31.8.07 - 1.9.06

07.09.2007

עו"ד ענת מנדלסון

המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי, הינו מהמובילים בתחום הגישור בארץ, ופועל להטמעתו של הגישור, להכשרת עורכי דין כמגשרים, לקידום מקצועיותם ולמינוים בסכסוכים המופנים לגישור.

 

בראש המוסד הארצי לגישור עומדים עו"ד שי סגל, משנה לראש הלשכה, ועו"ד משה צ'צ'יק, וחברים בו עורכי-הדין: אהובה יששכר (מ"מ), ראסם אבו ליל (סגן), אירית פרייס (סגנית), אילנה קמינסקי (סגנית יו"ר המוסד), אורית אסנין, אורי בן סימון, חאלד ותד, צבי יפה, שמואל מורן ויסבלום, ראפי מסאלחה, אלבר נחאס, שירין עיראקי, דפנה קפליוק ועמירם קראוס. מרכזת המוסד הינה עו"ד ענת מנדלסון.

 

למוסד הארצי לגישור מאגר מגשרים ובו רשומים יותר מ- 1000 עורכי-דין מגשרים, המסווגים לפי תחומי מומחיותם וניסיונם. כל עורך-דין שהוסמך על-פי הדין לשמש כמגשר רשאי להציע עצמו למוסד הגישור כמגשר. מתוך המאגר הנ"ל ממנה המוסד לגישור מגשרים בתיקים המופנים אליו מבתי-המשפט השונים, על פי נוהל שאושר בועד המרכזי, ובהתאם לקריטריונים מקצועיים, ניסיון ותחומי עיסוק של המגשרים.

בהתאם לנוהל הועד המרכזי, שמותיהם של 3-5 מגשרים מתוך המאגר נמסרים על-ידי מרכזת המוסד לועדה של 5 חברי המוסד וזו בוחרת את המגשר בכל תיק. שכר טרחת המגשר נקבע על-ידי בית המשפט או בהעדר החלטה כאמור, על-ידי המגשר עצמו בהסכם בינו לבין המגושרים.

 

הכשרה בגישור

מוסד הגישור העביר בשנה זו 16 קורסים בסיסיים בגישור (15 בתל-אביב ו-1 בירושלים), והכשיר במסגרתם 332 מגשרים.

בנוסף, הועברו 5 קורסים להכשרת מגשרים בתחום הגישור המשפחתי, והוכשרו במסגרתם 65 מגשרים בתחום המשפחה.

לעורכי-דין שהוכשרו כמגשרים עורך המוסד לגישור, בשיתוף עם משרד המשפטים והמערכת המשפטית, תוכנית להתנסות מודרכת בגישור ("פרקטיקום") בתיקים התלויים ועומדים בבית המשפט. תוכנית הפרקטיקום מאפשרת לבוגרי הקורס הבסיסי לרכוש ניסיון מעשי בגישור בתיקים בבית המשפט בהנחייתם של מדריכים מנוסים. השנה העביר מוסד הגישור שתי תוכניות פרקטיקום במסגרתן הוכשרו 15 מגשרים.

 

השתלמויות למגשרים וימי עיון

לבוגרי קורס הגישור ניתנה הזדמנות להשתתף בסדנא לניהול משא ומתן. בשנה זו נערכו שתי סדנאות והוכשרו במסגרתן 33 עורכי דין מגשרים.

כמו כן, ערך המוסד הארצי לגישור שתי סדנאות קצרות (4 שעות כ"א) בנושא גישור טרנספורמטיבי ("הבית הסגול"). הסדנאות הועברו על-ידי מר רן קוטנר, דוקטורנט ומרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים בבר-אילן ועמית מחקר בפרויקט למשא-ומתן באוניברסיטת הרווארד. בסדנאות השתתפו 60 מגשרים.

בחודש יוני השנה ערך המוסד הארצי לגישור השתלמות ייחודית בנושא מיומנויות יסוד בגישור טרנספורמטיבי. ההשתלמות הועברה על-ידי פרופ' ברוך בוש מארה"ב, מהוגי המודל הטרנספורמטיבי וממפתחיו, וכללה לימוד תיאורטי והקניית כלים ליישום המודל, לצד תרגול מעשי של עקרונותיו. משך ההשתלמות היה יומיים (22 שעות לימוד) והשתתפו בה 25 מגשרים.

בנוסף, ערך המוסד לגישור יום עיון בנושא: דילמות אתיות בגישור - הלכה למעשה. תחילה הרצה השופט בדימוס, ד"ר גבריאל קלינג, אשר דן בשאלה האם חלים כללי האתיקה של עורכי דין על מגשר שהינו עורך דין. לטענתו, קיימת בעייתיות רבה שאין התייחסות לסוגיה זו. אם כללי האתיקה חלים על עורכי דין מגשרים אזי ישנם מספר סתירות בין תקנות הגישור לבין הכללים. לדוגמא, על פי כללי האתיקה אסור לעורך דין להיפגש עם בעל דין מיוצג ללא עורך דינו, ואילו על פי תקנות הגישור הוא יכול לעשות זאת בהסכמת בעל דין. אם, לעומת זאת, גישור אינו חלק מעריכת דין אלא עיסוק אחר, לא ברור מה הדין בנוגע לביטוח המקצועי – האם חל או לא, בנוגע למיקום עריכת הגישורים – לכאורה אין אפשרות לקיימם במשרד עורך הדין, וכדומה.

לדעתו של ד"ר קלינג, כללי האתיקה של הלשכה חלים על מגשרים שהינם עורכי דין, ולפיכך נוצר מצב בו ישנם מגשרים המחויבים בכללי אתיקה נוקשים של עורכי דין, ולעומתם מגשרים שכפופים רק לתקנות הגישור.

המרצה השניה ביום העיון היתה ד"ר לימור זר-גוטמן, מרכזת ועדת הרביזיה בכללי האתיקה, לשכת עוה"ד, שהרצתה בנושא סודיות וחיסיון - איך לשמור ולהישמר. ד"ר זר גוטמן התייחסה לשלושה מרכיבים מרכזיים של מעטפת הסודיות: סעיף סודיות בהסכם הגישור, חובת הסודיות שחלה על המגשר והוראת האי קבילות בדיני ראיות. לטענתה של ד"ר זר גוטמן, חשוב לעגן מבחינה פורמלית בהסכם הגישור את נושא חיסיון משא-ומתן לקראת פשרה, ובכך לנסות להבטיח החלתו על-ידי בית המשפט, במידת הצורך. כמו כן, ממליצה היא לקבוע מראש בהסכם הגישור סעדים במקרה של הפרת הסודיות, כגון: פיצויים מוסכמים. באשר לחובת הסודיות שחלה על המגשר, טענה ד"ר זר גוטמן שמן הראוי לקבוע מספר חריגים לחובה זו, כפי הנהוג בארה"ב. נושא החסיון, לדבריה, לא מוסדר בצורה מפורשת בתקנות הגישור, ולמרות שגישת משרד המשפטים היא שסעיף של אי קבילות בדיני ראיות מקים חיסיון. ד"ר זר גוטמן סבורה שפרשנות זו בעייתית ויכול שלא תתקבל על ידי בית המשפט. בין אם מדובר בחיסיון או בהוראה של אי קבילות, טוענת ד"ר זר גוטמן, קיימות שתי בעיות נוספות שהדין לא ברור לגביהן. האחת, כיצד נחליט מתי המידע נמסר בהליך הגישור? האם יש צורך שרק יאמר במסגרת ההליך (הגישה הרחבה), או שיהיה גם קשור להליך (הגישה הצרה). הבעיה השניה מתייחסת לשאלה של מי ההגנה הזו ומי יכול לוותר עליה – האם רק של הצדדים (גישת החיסיון הדו צדדי) או גם של המגשר (גישת החיסיון המסתעף). לדבריה של ד"ר לימור זר גוטמן, כדי למנוע את כל הבעיות הקיימות כיום בנושא זה יש צורך להסדירו בחקיקה.

אחרון המרצים היה עו"ד ומגשר ארז נוי, לשעבר יו"ר ועדת האתיקה של עמותת מגשרי ישראל, שהרצה בנושא: בין התלבטות מקצועית לדילמה אתית. לטענת עו"ד ארז כדי לדעת אם מדובר בדילמה אתית יש לבחון אם ישנם ערכים בבסיס המקרה – גם אישיים וגם חברתיים. דילמה אתית, הדגיש עו"ד ארז, יכולה להיות סובייקטיבית הנובעת מהתנהגות אחד הצדדים או מצבית שנובעת למשל מחוסר סימטריה בין הצדדים.

 

 

פרוייקט גישור מיוחד

המוסד הארצי לגישור המשיך להפעיל גם השנה את פרויקט הגישור המיוחד בשיתוף עם בתי משפט השלום במחוז המרכז. במסגרת פרויקט זה עורכי דין מגשרים בעלי ניסיון בגישור עורכים ללא תמורה גישורים בתיקי תביעות קטנות. עורכי דין אלה מקבלים עדיפות בקבלת תיקי גישור אחרים בתמורה. ההיענות לפרויקט זה מצד עורכי הדין, מצד הנהלת בתי המשפט ואף מצד המתדיינים רבה מאוד. בתוכנית זו עד כה ישנה הצלחה רבה של מגשרי המוסד בהבאת הצדדים להסדר גישור.

 

המרכז לגישור בקונפליקטים בין עורכי דין

המוסד הארצי לגישור המשיך להפעיל גם בשנה זו את "הקו החם" לטיפול מיידי בקונפליקטים בין עורכי דין. ההחלטה על הקמת המרכז לטיפול בקונפליקטים בין עורכי דין התקבלה על רקע הגידול המתמיד במספר הקונפליקטים והסכסוכים המתגלעים בין חברי הלשכה.

במסגרת הפרויקט הנ"ל הליך הגישור מתבצע בהתנדבות על-ידי עורכי דין מגשרים, בעלי ותק של למעלה מ- 10 שנים. חברים רבים הצטרפו למאגר המגשרים בפרויקט, וישנה הצלחה רבה בהבאת הצדדים לכדי סיום הסכסוך.

 

טיוטת תקנות בתי משפט (רשימת מגשרים), התשס"ו - 2006

בחודש ינואר השנה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת פנתה למוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי-הדין וביקשה את חוות דעתו לתיקון תקנות בתי משפט (רשימת מגשרים). להלן עיקרי חוות דעת:

 

כשירות כישורים וניסיון

כיום, על פי התקנות, נוצר מצב מעוות שעורכי דין שלמדו בחו"ל, על אף שהוסמכו לפי חוק לשכת עורכי הדין, מנועים מלהיכלל ברשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט. התיקון המוצע בתקנות עונה על צרכי בוגרי התארים מחו"ל ופותר בעיה זו.

לעניין גישור בתחום המשפחה, מוצעת תקנה לפיה עורך דין שרוצה לעסוק בגישור משפחה צריך לעסוק בתחום כעורך דין חמש שנים לפחות. מוסד הגישור סבור, שתקנה זו בעייתית כיוון שכיום, להבדיל לדוגמא מתחום הרפואה, אין הגדרת מומחיות, וכל עורך דין יכול לעסוק בכל שלב בכל תחום משפטי. זהו תחום משפטי שנלמד כחלק מהתואר האקדמי. זאת ועוד, עורך דין אחד יכול לטפל בשלושה תיקים בשנה ואחר בעשרות, ושניהם יחשבו כמי שעוסקים בענייני משפחה. לפיכך, התנאי לעיסוק בעריכת דין בתחום המשפחה אינו מוגדר דיו.

 

תקנה מוצעת אחרת מוסיפה, כתנאי להיכלל במאגר המגשרים, את החובה לעבור בהצלחה התנסות מודרכת בגישור (להלן: "תכנית הפרקטיקום"), בהיקף ובדרך שיורה המרכז הארצי לגישור של משרד המשפטים. חשיבותה של תכנית הפרקטיקום ותרומתה למקצועיותו של המגשר אינה מוטלת בספק. אולם, במתכונתה הנוכחית בעיות רבות: זמינותה נמוכה, מספר המשתתפים קטן, נמשכת כארבעה חודשים, עלותה רבה מאוד ונכונות בתי המשפט לספק תיקים מוגבלת.

המוסד הארצי לגישור סבור שאין להאציל סמכות בלעדית למרכז הארצי להחליט על מסלול התכנית ותכניה, אלא לשתף בדיון את גופי ההכשרה השונים, ולקבוע בתקנות בצורה ברורה ומפורטת את מסלול ההכשרה.

הוצע, לקבוע שני מסלולים חלופיים לתכנית. האחד, מסלול ארוך כפי שקיים היום, והשני, מסלול מקוצר, שיהיה מושתת על התנסות מעשית של גישור במספר תיקים שיקבע בתקנה, ויהווה תנאי הכרחי לרישום במאגר המגשרים.

שינוי נוסף שהוצע מעניק למרכז הארצי סמכות רחבה מאוד, לפיה יכול המרכז הארצי לאשר הכללת מגשר שאינו בעל תואר אקדמאי ברשימת המגשרים הכללית ובענייני משפחה. סמכות זו יכולה ליצור עיוות, אי שוויון ואפליה.

לכן, מוסד הגישור סבור שהסרת הדרישה של תואר אקדמי תגרום לפיחות המקצוע.

 

שכר טרחת המגשר

השינוי המוצע בתקנות מחייב מגשר שמעוניין לגבות שכר גבוה יותר מזה המפורט בתוספת השניה להודיע מלכתחילה על שכרו למרכז הארצי. מוסד הגישור סבור, שכיוון שהגישורים נבדלים ומגוונים באופיים, בהיקפם, במספר הצדדים ובזמן עבודת המגשר, לא ניתן לקבוע שכר טרחה מראש. מוסד הגישור הציע, כי עובר למתן הסכמת הצדדים למינוי המגשר יפרט המגשר בכתב את תנאי הגישור ושכר טרחתו, ויקבל הסכמת הצדדים למינוי.

 

התכנית להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט ("גישור חובה")

בחודש יולי 2006 פרסמה הוועדה להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט דו"ח הממליץ להפעיל תוכנית ניסיונית למשך שנתיים אשר תחייב בעלי דין להתייצב לישיבת מידע, היכרות ותיאום (ישיבת מהו"ת). התוכנית תופעל בבתי משפט השלום בתל אביב, בירושלים ובראשון לציון, וככלל, תחול על תובענות אזרחיות שסכומן או שווי נושאן עולה על 50,000 ₪.

מטרת ישיבת המהו"ת הינה מתן הסבר על הליך הגישור ובחינת התאמתו של הגישור ליישוב הסכסוך. ישיבת המהו"ת לא תהיה כרוכה בתשלום מצד בעלי הדין, והמגשר לא יגבה בגינה שכ"ט. אך עבור ישיבות הגישור המגשר יהיה זכאי לגבות שכ"ט שלא יעלה על סך 300 ₪ לשעה לצד בתוספת מע"מ.

התכנית ככל הנראה תיושם החל מספטמבר 2007. המוסד הארצי לגישור הציע ליו"ר הוועדה לגישור חובה, כב' השופטת מיכל רובינשטיין, את סיועו ביישומה של תכנית זו, ונענה בחיוב ליוזמה זו.

 

דו"ח מסכם - סכסוכים שהופנו לגישור בשנת 2007*

 

        סטטוס

מקור התיק

 

 

 

 


סירוב

לא מתאים לגישור

/

מונה מגשר אחר

לא ניתן לאתר את אחד הצדדים

הסכם פשרה

הצדדים טרם החליטו באם להפנות את הסכסוך לגישור

עדין בהליך גישור

הסתיימו ללא הצלחה

הסתיימו בהצלחה

מס' התיקים שהופנו לגישור

שלום תל-אביב
14

____

____

1

7

7

____

6

35

שלום - מחוז מרכז

11
____
____

____

10
4
2
2
29

שלום - חדרה, טבריה, אשדוד וירושלים

7
____
____

____

____
1
____
2
10

מחוזי תל-אביב

____
____
____

____

____
4
1
____
5
פניית צדדים ללא תיק בימ"ש
____
____
____

____

____
4
____
3
7

תביעות קטנות מחוז ת"א והמרכז

122
14
16

16

9
11
42
103
333
סה"כ מס' התיקים (לפי סטטוס)
154
14
16

17

26
31
45
116
419

72% מסך הסכסוכים שהשתתפו בגישור הסתיימו בהצלחה (לא כולל התיקים אשר עדין נמצאים בהליך גישור)

 


ב- 47.9% מסך הסכסוכים לא התקיים הליך גישור

                                                  

 

 

 

 

* סכסוכים שהופנו למוסד הגישור בין התאריכים 1.7.06 - 31.7.07 (מעודכן לתאריך 15.8.07)

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון