הודעות דוברות הלשכה

לשכת עורכי הדין בועדת חוקה של הכנסת:"הצעת החוק לקיצור תקופת ההתיישנות פוגעת בנגישות קבוצות חלשות באוכלוסיה למערכת המשפט"

27.12.2006

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

לשכת עורכי הדין הביעה התנגדות להצעת חוק ההתיישנות, בדיון שנערך היום, 26.12.06, בועדת חוקה של הכנסת בראשות פרופ’ מנחם בן ששון. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שאושרה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, ועיקרה קיצור תקופת ההתיישנות מ-7 שנים ל-4 שנים.

הלשכה סבורה שההצעה פוגעת ביציבות המשפטית ובנגישותן של קבוצות חלשות באוכלוסיה למערכת המשפט. זאת, במיוחד כשמדובר במדינה קולטת עליה, שבה ישנן קבוצות שהשפה העברית אינה נהירה להן, ומידת הנגישות שלהן לבתי המשפט מצומצמת. בנסיבות אלה כל תהליך הגשת התביעה עשוי להמשך זמן רב, וזכותן למצות את הדין עלולה להיפגע.

 

הצעת החוק - שמטרתה המוצהרת היא הגנה על הנתבעים בכוח מפני אי הוודאות וההכבדה הכספית הכרוכות בחשיפה ממושכת לתביעות משפטיות - מעניקה כוח לנתבעים החזקים, "לכיסים העמוקים", ביניהם המדינה, חברות הביטוח, בתי החולים וכו'. זאת, בעוד שזכותם של האזרחים הפשוטים שנפגעו למצות את הדין ולקבל פיצוי - נפגמת.

 

חה"כ הכנסת שנכחו בדיון, שלי יחימוביץ', יצחק לוי, טאלב אל סנע ויצחק זיו, הביעו התנגדות להצעת החוק. לדברי חה"כ לוי על פי המשפט העברי קיימת זכות מוקנית שאדם יכול לתבוע ללא מגבלת זמן. "יכול להיות שהיה מקום לבוא ולומר שזכות התביעה מוקנית לאדם 25 שנה וליטול ממנו את הזכות בעילות מסוימות. התחושה הבסיסית שלי היא נגד החוק".

 

הלשכה סבורה שקיצור תקופת ההתיישנות יפגע בקטינים באופן קשה במיוחד. היום תביעה של קטין שנפגע אינה מתיישנת. עם הגיעו לגיל 18 הופך הקטין לבגיר ומתחיל מירוץ התיישנות של 7 שנים – עד גיל 25. הצעת החוק קובעת שתביעה של קטין מתיישנת תוך 7 שנים. על פי ההצעה תביעה של קטין יכולה להתיישן בעודו קטין (אך לא לפני גיל 10). הפתרון המוצע, שהאפוטרופוס הוא זה שיתבע בשם הקטין לא מקובל על הלשכה, שכן המשמעות היא פגיעה בזכותם של קטינים למצות את הדין, בפרט במקרים של התעללות ותביעות נזיקין נגד הורים וקרובי משפחה.

 

ההצעה גם פוגעת בזכותן של נפגעות תקיפה מינית לתבוע בהליך אזרחי. מרבית הנשים שעברו תקיפה ו/או התעללות מינית מוכנות לדבר על החוויה הטראומטית שעברה עליהן שנים רבות לאחר המעשה. במקרים רבים מדובר בתביעה שנחשפת שנים רבות אחרי המעשה נשוא התביעה מפאת בושה, פחד, לחץ משפחתי ועוד.  לאור זאת, קיצור תקופת ההתיישנות פוגע במפורש בזכותן של הנפגעות לפנות להליך האזרחי, שיתרונותיו ברורים. תביעת פיצויים מן התוקף ע"י הנפגעת עצמה, ולא ע"י המדינה בהליך פלילי, והכרת ביהמ"ש בנזק הגופני והרגשי שהוא גרם.

 

הצעת החוק אף מרעה את מצבם של אלה שספגו נזקי גוף. אם עד היום התיישנה תביעה על נזקי גוף כעבור 10 שנים מיום גילוי הנזק, הרי שעל פי ההצעה יקוצר מירוץ ההתיישנות מ-10 שנים ל-4 שנים. קיצור התקופה מהווה הרעה מוחשית, מאחר שתהליכי התגבשות הנזק הם ממושכים כשמדובר בפגיעות גוף. עבור הפצועים והחולים, הנאבקים על בריאותם, תקופת התיישנות של 4 שנים היא קצרה, מה גם שהחלמתם תלויה לעיתים באותם הרופאים, שאותם הם מבקשים לתבוע.
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון