הודעות דוברות הלשכה

"תביעות ייצוגיות הן כלי הרתעתי ממדרגה ראשונה"

10.11.2006

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

יו"ר הועדה לתביעות ייצוגיות של לשכת עורכי הדין, עו"ד ארנון גרפי, אמר את הדברים ביום עיון שערך פורום יועצים משפטיים של הלשכה בנושא "תביעות "בשם" – התביעה הייצוגית והתביעה הנגזרת".

מ"מ ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד רון גזית, ציין שכבר בשנת 340 לפני הספירה נערך הדיון הראשון שהתפרסם כתביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי באתונה. באשר לחוק החדש, ציין עו"ד גזית, נעשה ניסיון לכרסם בדרישה הבסיסית להוכיח קיומה של עילת תביעה אישית של התובע הייצוגי. זאת, משנתנה אפשרות להגיש תביעה על ידי ארגון ציבורי ורשויות ממשלתיות מסוימות, וכן משהוסמך בית המשפט להחליף את התובע הייצוגי המקורי בתובע חדש, במקרה שאין לתובע המקורי עילה אישית. לדבריו, השינוי מעורר מספר שאלות, וביניהן, כיצד יוכל בית המשפט לבחון את שאלת סיכויי התביעה הייצוגית שעה שאין צורך לכאורה להראות לו לפחות תובע אחד בעל עילה אישית מוצקה.

 

יו"ר פורום יועצים משפטיים בלשכה, עו"ד יעקב פרידגוט, הביע חשש שהתקנות החדשות, שאמורות להיכנס לתוקף ב - 1 בינואר 2008, המחייבות יועצים משפטיים פנימיים וחיצוניים לכמת בדוחות הכספיים תביעות תלויות ועומדות, יגררו הגשת תביעות ייצוגיות נגד עו"ד שנתנו חוות דעת. לדבריו, מדובר בדרישה בלתי אפשרית מבחינה מעשית. והוסיף, שהוא עומד בראש ועדה שהקימה הלשכה לבחינת התקנות ולגיבוש עמדה מקצועית בענין.

 

פרופ' ציפורה כהן מאוניברסיטת בר-אילן ציינה, שלא נעשה שימוש רב במכשיר התביעה הנגזרת, אולם ישנה חשיבות עצומה להליך זה ככלי הרתעה כלפי נושאי משרה בחברות, וכן מאחר שלעיתים התביעה הנגזרת היא הדרך היחידה לאכוף את זכות התביעה של החברה.

 

עו"ד יעל מימון, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה, התייחסה לפשרות בתובענות ייצוגיות. לדבריה, הואיל ורוב הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות אינן מאושרות, הרי שהליך הפשרה מאפשר לתובעים לקבל פיצוי כלשהו, ואפשרות זו עדיפה לתובע על פני דחיית הבקשה.

 

עו"ד מימון ציינה ששופטים אישרו פשרות באופן אוטומטי ודוגמא לכך היה במקרה של תביעה ייצוגית נגד קלאב הוטל, שבו אושר הסכם פשרה על ידי בית המשפט בין החברה לבין תובע ייצוגי בדבר אחזקת דירת הנופש. ההסכם הטיל על יתר בעלי דירות הנופש תשלומים נוספים. בצעד חריג התייצב היועץ המשפטי לממשלה ובקש לבטל את ההסכם בשם כל הקבוצה.

 

עו"ד ארנון גרפי, יו"ר ועדת תביעות ייצוגיות בלשכה, ציין שהסכמי הפשרה והיכולת לעשות שימוש בתביעות ייצוגיות מהווים כלי הרתעתי ממדרגה ראשונה, וחברות רבות שיפרו את מוצריהם ושירותיהם בעקבות זאת. לדבריו, "ישנן לעיתים תביעות ייצוגיות שאינן ראויות, פזיזות מדי ונחפזות, אשר ניתן להגדיר אפילו כלא ראויות להגשה. לעיתים גם נעשים הסכמי פשרה שלא בדיוק משרתים את טובת הציבור, אבל זו לא סיבה לתקוף את הכלי החשוב הזה שנקרא 'תביעות ייצוגיות', ואשר בתי משפט ומלומדים רבים ברחבי העולם עמדו על חשיבותו". עוד ציין גרפי כי על המערכת המשפטית לרבות המחוקק, לשמור מכל משמר על הכלי החשוב הזה שעומד לרשות הצרכן כנגד התאגידים הגדולים: "אני קורא למחוקק לתקן את הפרק שעוסק באישור תביעות ייצוגיות בחוק החדש, שכן מצד אחד המטרה של החוק היא למנוע קנוניה בין הצדדים על חשבון הציבור, אבל בפועל הדבר יצר מנגנון מסורבל ומעורפל".

 

עו"ד דרור סברנסקי ציין, שחלק ניכר מהפשרות המושגות אינו נובע מחטאי החברה אלא מכך שהסיכון הטמון בתביעה ייצוגית גדול מדי .

 

עו"ד צבי אגמון אמר שיש להקפיד בניהול התביעה הייצוגית לאור הסיכון הגדול הטמון בה, וכן מאחר שמדובר בהגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית ובהגשת תשובה לבקשה ולא בהליך משפטי ממושך, ולאור העובדה שרוב הבקשות מסתיימות בשלב הזה.

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון