הודעות דוברות הלשכה

"המעצר אכן משמש כאמצעי חקירה – רק ב- 25% מהמקרים מוגש כתב אישום"

08.10.2006

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, אמרה את הדברים ביום עיון שערך צוות המעצרים הארצי של לשכת עורכי הדין בנושא "המעצר כאמצעי חקירה".

בפתח יום העיון אמרה יו"ר הפורום הפלילי של הלשכה, עו"ד רחל תורן, שחוק המעצרים הוא אחד האכזבות הגדולות ביותר של השנים האחרונות. "החוק החל כהבטחה ועם כניסתו לתוקף ירדה כמות המעצרים בשליש. אולם, בשנים האחרונות גדלה כמות המעצרים ואף עלתה על זו שהיתה ערב חקיקת החוק". עו"ד תורן ציינה את הצעת החוק שיזם צוות המעצרים, שמטרתה לנכות את ימי המעצר מעונש מאסר בפועל שיוטל.

 

יו"ר צוות המעצרים הארצי, עו"ד יורם סגי-זקס, התייחס אף הוא לירידה הדרסטית בהיקף המעצרים עם חקיקת חוק המעצרים. לדבריו, בשנת 1996 נרשמו 44 אלף מעצרים, ואילו בשנת 2005 – נרשמו 51 אלף מעצרים. לעומת זאת, כמות הפשיעה המדווחת לא עלתה כלל במהלך השנים, כך שהעלייה בכמות המעצרים לא יכולה להיות מוסברת באמצעות העלייה בפשיעה. עוד הוסיף, שחלק ניכר מהעבירות שבגינן עוצרים הן עבירות רכוש, דבר המעיד על כך שהחוק, הקובע שאין עילת מעצר בעבירות רכוש, לא הופנם.

 

רפ"ק גילי פרידמן, ראש משרד חקירות ומודיעין של המשטרה, אמר שבמשטרה שמים דגש על אכיפה בעבירות רכוש במגמה לשפר את תחושת הבטחון האישי של האזרחים. לדבריו, מטרת המעצר היא בצוע פעולות חקירה, ובהתחשב בזמני הדיונים בבית המשפט ובמשך המעצר הראשוני (24 שעות בלבד) – הארכת מעצר היא בלתי נמנעת. בנוסף, שוקלים את מסוכנותו של החשוד וכן את החשש לשיבוש הליכי משפט בעיקר במצב של ריבוי חשודים באותה פרשה. עוד אמר, שקיימים מכשולים המעכבים את החקירה, ביניהם, מחסור במקומות מעצר, דיונים ארוכים בבתי משפט, מצב רפואי של חשודים, בדיקות מעבדה וכו'.

 

השופטת בדימוס, דליה דורנר, אמרה שחוק המעצרים נותר בגדר רטוריקה ורוח החוק אינה מקוימת הלכה למעשה. לדבריה, המעצר אכן משמש כאמצעי חקירה, בהתחשב בעובדה שרק ב- 25% מהמקרים מוגשים כתבי אישום. "יש הבדל מהותי בין עבירות אלימות לעבירות רכוש. בעבירות אלימות יש לבדוק מסוכנות ואם היא קיימת יש לעצור, אולם אין לעשות שימוש בכלי המעצר באופן מכני וסתמי". עוד הוסיפה, שאין להרפות מהנושא ולהמשיך להיאבק על קיום החוק "המעצר הוא האמצעי האחרון שיש להשתמש בו".

 

עו"ד ששי גז בקש להסב את תשומת הלב לזמן הקצר המוקדש לדיוני המעצר, לתנאי המעצר ולעיכובים בשחרור. לדבריו, יש לקיים ביקורת על השוטרים העוצרים. "יש למנות שופט בדימוס שיבדוק את הליך המעצר, על מנת להרתיע שוטרים, ולבדוק אם השוטרים עומדים בהתחייבויות שפורטו בדו"ח הסודי לשופט".

 

עו"ד יונה חייר, הסנגורית הציבורית של מחוז ת"א, ציינה שעל פי הנתונים שבידיה מוגשים כתבי אישום נגד 40% מהעצורים, אך לא תמיד התוצאה היא של הרשעה וגם לא של מעצר עד תום ההליכים. לדבריה, לתנאי המעצר תרומה לכך שהמעצר משמש כאמצעי חקירה. "כיון שתנאי המעצר כה גרועים, משמש המעצר כלי לגביית הודאות, שהנחקרים מוסרים מפחד המעצר". עוד הוסיפה, שאין כיום אפשרות טכנית לשחרר עצורים בערבות בשעות הערב, ולכן מוארך משכם של מעצרים רבים בלילה נוסף. "יש בכך זילות של כלי המעצר. איש אינו סבור שיש בעייתיות בכך שאדם יישאר לילה נוסף במעצר".

 

ד"ר גיא רוטקופף מהמכללה למנהל, הסכים אף הוא שהמעצר מהווה כלי חקירה. לדבריו, הרטוריקה היא שהשוטר אומר לנחקר – אם תודה לא יהיה צורך בהמשך הליכי החקירה ואז תשוחרר. "חוקרים מרבים לאיים במעצר על מנת לשכנע חשוד לשתף פעולה בחקירתם". עוד הוסיף, שהשופטים מניחים שהשוטרים אובייקטיביים ואוטומטית מאמינים להם. "הם מתעלמים מהמוטיבציה של השוטר, מהכעס של השוטר על החשוד, המסרב לשתף פעולה".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון