הודעות דוברות הלשכה

"הצדק לא נראה כאשר מגיעים ביום אחד לבית המשפט 60 נאשמים"

21.09.2006

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

נשיאת בית משפט השלום בת"א, השופטת עדנה בקנשטיין, אמרה את הדברים ביום עיון שערך הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד רחל תורן ביום 18.9.06 בנושא ימי הקראות מרוכזים של כתבי אישום, הנקבעים בבתי המשפט, ובנושא החוק החדש בענין "דיון מקדמי" במשפט הפלילי, שיחול בכלל בתי המשפט בארץ מינואר 2007.

ימי הקראות מרוכזים הינם שיטת עבודה הנוהגת בבתי משפט רבים, לפיה נקבע מספר רב של תיקים פליליים לדיון ביום אחד בפני שופט מוקד.

 

עו"ד תורן, שהנחתה את יום העיון, ציינה בפתח הדברים, ששיטת ימי ההקראות מעוררת מחלוקת רבה בקרב עורכי הדין, העוסקים בתחום הפלילי. לדבריה, רבים סבורים שמדובר במעין "מכירת חיסול" של תיקים פליליים. נאשמים שאינם מודעים למשמעות ההרשעה הפלילית, מתפתים לסיים את התיק במהרה, והתוצאה הסופית אינה הולמת את חומרת העבירה שביצעו. עוד הוסיפה, שגם התיקון לחוק, לפיו יערך דיון מקדמי במשפטים פליליים מעורר מחלוקת באשר למראית פני הצדק, בשל היותו מנוגד לשיטת המשפט האדברסרית ובשל המהירות שבה יחוסלו תיקים פליליים רבים.

 

נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט יהודה פרגו, התומך בשיטת ימי ההקראות, ציין שהשיטה נדרשה, מאחר שמחוז המרכז מטפל בכ- 17 אלף תיקים בשנה עם מספר מצומצם של שופטים. לדבריו, השיטה חוסכת זמן שיפוטי יקר. התיקים עוברים מיון על ידי מזכירות היחידה המשפטית, עניינם של עבריינים רבים נדון סמוך למועד ביצוע העבירה, והם באים על עונשם במהירות ונמנע מהם עינוי דין. עוד הוסיף, שעל פי שיטה זו לכל נאשם סנגור ואם אין לו סנגור פרטי, ימונה לו סנגור ציבורי.

 

נשיאת בית משפט השלום בת"א, השופטת עדנה בקנשטיין, הבהירה שתפיסתה שונה מזו של הנשיא פרגו. לדבריה, הצדק לא נראה כאשר מגיעים ביום אחד לבית המשפט 60 נאשמים. "כשמונחים בפני שופט 60 תיקים ומראים לו ראיות בתיק, האם אפשר לומר שהשופט התעמק בראיות. מדובר בדרישה בלתי אנושית". עוד הוסיפה, שבהליך פלילי השופט מוקד מביע את דעתו בתיק, והתיק מועבר בהמשך לשופט אחר, שסבור אחרת "אנו לא נראים טוב בעיני ציבור המתדיינים, קיים צורך בסטביליות מסוימת". הנשיאה אף הביעה התנגדות להעמדת סנגור לכל נאשם בהליך "אני לא סבורה שהמדינה צריכה להעמיד סנגור לכל נאשם. ישנם אנשים בעלי אמצעים, הנעזרים בסנגוריה הציבורית שלא לצורך".

השופטת בקנשטיין ביקרה גם את החוק החדש בענין "דיון מקדמי" מהיר וזריז, שיראה רע בעיני הציבור.

 

עו"ד אברהם לנדשטיין העיר גם הוא שהסנגוריה הציבורית לא נועדה לייצג נאשמים ללא קריטריון של זכאות כלכלית ולשמש שליחים בשירות המדינה לקידום הסדרי טיעון.

 

הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, הביעה תמיכה בשיטת ימי ההקראות. לדבריה, הליך זה הוא בין ההליכים היחידים, המאפשר מעורבות אפקטיבית של הסנגוריה בניהול ההליכים בבית המשפט. "הסיבה שימי ההקראות מעוררים מחלוקת ציבורית היא בעיקר חיזוק מעמדה של הסנגוריה הציבורית, שיש הטוענים שהיא פוגעת בסנגורים הפרטיים. אולם ההיפך הוא הנכון. ייצוג ציבורי הופך את הייצוג לנורמה ומחזק את המעמד של הסגורים הפרטיים. עוד הוסיפה, שבימי ההקראות כשליש מהתיקים מוכרעים ושני שליש נדחים לבירור מעמיק. היא גם הביעה תמיכה ברעיון "הדיון המקדמי", שיכנס לתוקפו בינואר.

 

נציגי האקדמיה היו חלוקים בדעותיהם: ד"ר אורן גזל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה הדגיש ששיטת ימי ההקראות היא הרע במיעוטו "ברור שבמסגרת המשאבים הקיימים במערכת בתי המשפט לא ניתן לנהל הוכחות בכל התיקים ופתרונות כגון הוספת תקציב והפחתת כתבי אישום אינם ריאליים". מכל מקום, שיטת הדיון המקדמי נראית לו חיובית והוא הביע תמיכתו בה.

 

מנגד, ד"ר גיא רוטקופף מהמכללה למנהל הביע הסתייגות מהשיטה. לדבריו, מספר התיקים הנקבעים על פי השיטה ביום אחד הוא רב מדי ושוררת אוירה של שוק. "אנו מתקנים עוול בעוול. ניתן להקל על העומס גם בדרכים אחרות כגון קיצור תקופת הפגרה, הגשת פחות כתבי אישום וכו'. עוד הוסיף, שקיימת בעיה עם נפגעי העבירה, שאיש לא שוקל את שיקוליהם בעת ההליך המקדמי.

 

שישה משתתפים – כל צמד הביע עמדה בעד ונגד. הענין לא הוכרע ומבחן הזמן יוכיח מי מהם צדק.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון