מאמרים וכתבות

תמורות בסחר הבינלאומי בימי הקורונה ואחריהם

משבר הקורונה שיתק באחת חלקים נרחבים מהסחר הבינלאומי, עקב סגירת הגבולות וסגירת חלק מן העסקים העוסקים ביצוא וביבוא. אם כי ברור לכל כי זה מצב זמני וכרגע ניכרת מגמה עולמית של תחילת יציאה זהירה מההסגר, הסחר הבינלאומי לאחר היציאה מהמשבר יחווה שינויים משמעותיים. משבר הקורונה מאתגר תפיסות מרכזיות בסחר העולמי כיום, כגון: ההסתמכות על שרשרת הערך. כמו כן הוא מציף חסרון מרכזי של הגלובליזציה: בעיית הזליגה של משברים, הנצפית עתה בהיקף כלל עולמי רחב מאשר במשברים קודמים. מאמר זה מציג את האתגרים העיקריים שמציב המשבר לסחר העולמי ומנסה להעריך, מנקודת המבט המוגבלת העכשווית, כיצד ובאיזו מידה תפיסות יסוד אלה של הסחר יושפעו מהמשבר.

מבוא

הסחר העולמי נפגע מיידית ממשבר הקורונה, עקב סגירת הגבולות ושיתוק חלק ניכר מהתעשיות המזינות אותו. אם כי ברור לכל שזהו מצב זמני, קשה עדיין להעריך כמה זמן הוא יארך, עקב התארכות המגיפה, היעדר החיסון והחשש מהתפרצות חוזרת, המלווה צעדים זהירים לפתיחת משקי מדינות העולם. משבר הקורונה מציף התלבטויות המלוות את הסחר העולמי במתכונתו כיום זה מכבר. הפתרונות שייבחרו עשויים לשנות באופן משמעותי את פני הסחר העולמי כפי שהוא מוכר לנו כיום. מאמר זה יציג כמה מהדילמות האמורות ואת השיקולים שיש לשקול בבחירת הפתרון להן.

סחר בטובין: שרשראות האספקה (supply chains) והערך (value chains)

שיפור התחבורה הבינלאומית, קיצור טווחי הזמן שלה והפחתת עלויותיה, שיפור תשתיות תחבורה ותקשורת בינלאומיות – כל אלה היוו תמריץ בינלאומי למיקסום עקרון היתרון היחסי.[1] כך פותחו שרשראות הערך (value chains),[2] המאפשרות ייצור חלקים שונים של מוצר במדינות שונות על פי יתרונן היחסי (למשל: כוח עבודה זול, זמינות משאבי טבע וכד') ולבסוף – שילובם לכלל מוצר אחד. כך פותחו גם שרשראות האספקה (supply chains),[3] המאפשרות ניוד טובין יעיל ממדינה למדינה תוך שילוב אמצעי תחבורה שונים, מרכזים לוגיסטיים ועוד.

סגירת גבולות המדינות עקב משבר הקורונה אתגרה הסדרים אלה. בטווח הקצר, מרבית המדינות סגרו את גבולותיהן ובכך חסמו מעבר סחורות או לפחות הקשו עליו.[4] מתוך הכרה בהמשך חשיבות האספקה השוטפת, המגבלות שהוטלו בארץ ובעולם על שינוע מטענים היו מצומצמות בהרבה מאשר המגבלות שהוטלו על מעבר אנשים. עם זאת, כיוון ששרשרת האספקה עתירת עובדים, כל עוד אין חיסון לוירוס הקורונה, יהיה קושי להפעילה כראוי בכפוף לדרישות הריחוק החברתי.

כמו כן, המשבר מוסיף עלויות רבות לשרשרת האספקה כתוצאה מביצוע בדיקות מחמירות יותר בגבולות. בנוסף, מחירי התעבורה הבינלאומית התייקרו מאוד, גם כאשר מחירי הדלקים הוזלו.

קושי נוסף שניכר בטווח הקצר הוא סגירת חלק מהמפעלים התורמים את חלקם לשרשרת הערך.  בתחילת המשבר, כאשר הקושי לספק את המוצרים והשירותים בשרשראות אלה התמקד בעיקר בסין,[5] מדינות אחרות, כמיאנמר וקמבודיה ניסו לתפוס את מקומה (חלקן ראו במשבר הזדמנות לקדם נסיונות כאלה, שהחלו כשפרצה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין)[6] וכך ליצור לעצמן יתרון מתוך הקושי שחוותה סין. נסיונות אלה, שמלכתחילה התקבלו בספקנות על ידי חלק מהגורמים,[7] איבדו מערכם לפחות חלקית, לאחר שהמשבר הפך גלובלי.

בראיה גלובלית, כיום לא ברור מתי תחלוף המגיפה כליל וניתן יהיה לחזור לשגרת ייצור מלאה. יתר על כן, תמונת ההתפרצות של המגיפה משתנה או עשויה להשתנות תדיר, כך שמפעלים שייפתחו עלולים להיסגר שוב לאחר זמן לא ידוע.

היבט אי הוודאות קריטי, משום שהוא מונע תכנון לטווח בינוני שחשוב כל כך לתעשיה הבינלאומית. למשל: את בגדי החורף מתחילים לייצר ולשנע במהלך הקיץ. אם חוליה או חוליות בשרשרת הערך או האספקה של אותם בגדים ינוטרלו עקב המגיפה, הדבר יסכן או ימנע אספקה בזמן.

הבעיה העיקרית היא, כאמור, שלא ניתן לדעת זאת מראש. ניטרול של חוליה אחת יכול לפגוע בשרשרת שלמה שנסמכה עליה וזמן התגובה הנדרש כדי להחליפה, אם הדבר אפשרי בכלל, עלול לייתר את האספקה בענפים מסויימים ולהפוך אותה ללא רלוונטית. כך, למשל, במוצרי מזון מתכלים.

גם בענפים אחרים, כמו מוצרי מזון שאינם מתכלים במהירות כה גדולה, עיכובים באספקה עלולים ליצור מחסור שיוביל, בתורו, לפניקה ציבורית, לתופעות של שוק שחור וכדומה. [8]

אתגרים אלה היו ידועים גם לפני פרוץ המשבר. הם נחוו בהיקפים קטנים יותר במשברים קודמים. עם זאת, היקפו חסר התקדים של משבר הקורונה מציף אותם לתודעה הציבורית, יחד עם הערכת מומחים כי בעתיד ייתכנו מגיפות מורכבות עוד יותר, שיארכו זמן רב יותר. עובדות אלה מעלות את השאלות: האם ראוי להמשיך בתהליך הגלובליזציה, העשוי להאיץ זליגת משברים ומגיפות ממדינה למדינה, או שמא מוטב לסגת חזרה להסתגרות לאומית ולייצור מקומי? שאלה זו מקבלת רוח גבית ממגמות של חזרה ללאומיות שהעולם חווה בשנים האחרונות, עקב האכזבה מארגונים כלכליים בינלאומיים, כארגון הסחר העולמי הנמצא בשנים האחרונות בקפאון;[9] עקב משברים כלכליים קודמים, כגון המשבר הפיננסי העולמי שהחל בשנת 2008; ועקב סיבות פוליטיות פנימיות, כגון הגירעון הדמוקרטי והברקזיט באיחוד האירופי[10] ומדיניותו התומכת בייצור המקומי על פני היבוא של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.[11]

למרות כל האמור, נראה כי הגלובליזציה טומנת בחובה תועלת כלכלית כלל-עולמית שלא ניתן להתעלם ממנה. היא מאפשרת שימוש מיטבי באמצעי הייצור, בכפוף לעקרון היתרון היחסי[12] וכך מגדילה את רווחיות הכלכלה העולמית, מעודדת תחרות ומאפשרת לצרכנים בכל רחבי העולם ליהנות ממגוון של מוצרים במחירים נמוכים יותר מאשר אילו כל מדינה ייצרה אותם לעצמה. לאחר שטעמו את טעמה המתוק של הגלובליזציה, קשה לראות מציאות שבה המדינות והתעשיות יוותרו עליה לטובת משק אוטרקי. די אם ננסה לדמיין את הכלכלה הישראלית ללא סחר בינלאומי, שהיוו ב 2019 מקור ל 58.4% מהתמ"ג שלה.[13]

עם זאת, בטווח הקצר[14] והבינוני ייתכן כי ברמה הנקודתית של מוצר זה או אחר יתבצעו התאמות מבחינת שרשראות האספקה או הערך, על פי העניין, בהתאם להערכת הסיכויים למיקום התהוות מוקדי התפרצות המגיפה ולמידת הנכונות של מדינות שונות להקל בנטל הבירוקרטי והרגולטורי הכרוך בסחר העולמי, בעקבות המגיפה. צפוי כי ייעשו גם נסיונות לגוון את שרשראות האספקה והערך, באופן שיפחית את מידת ההסתמכות על מקור כמו סין,[15] כדי לפזר את הסיכון.

המסגרת המשפטית

הסחר הבינלאומי נשלט כיום באמצעות מסגרת נורמות משפטיות המגולמות בהסכמי ארגון הסחר העולמי WTO, בהסכמי סחר דו צדדיים ואזוריים בין מדינות (דוגמת הסכם אזור הסחר החופשי של ישראל עם ארה"ב[16] והסכם האסוציאציה שלה עם האיחוד האירופי[17] או הסכם הסחר (שלב 1) בין ארה"ב וסין)[18] ובהסדרים חד-צדדיים שמדינות קובעות לעצמן, למשל: החלטה להסיר מכס ומסי יבוא על מוצרים שהמדינה מעוניינת לייבא במחיר נוח לאזרחיה, כדי ליצור תחרות מול הייצור המקומי.[19]

אחת השאלות המעניינות היא: האם מסגרת כללים זו תשתנה בעתיד?

מעניין לציין כי הסכם GATT של ארגון הסחר העולמי[20] והסכמי הסחר האזוריים כוללים, רובם ככולם, חריגים לעקרון הסחר החופשי שהם מקדמים, המכירים בחשיבות איזונו מול אינטרסים אחרים, למשל: חייהם ובריאותם של בני אדם. המשמעות היא, שהסכמים אלה מאפשרים להשעות את הסחר הבינלאומי גם כאשר מדינה התחייבה לאפשר אותו ללא מגבלות, מקום בו קיים חשש כי התרתו תסכן את הציבור בחשיפה למגיפה, למשל. מנגנון מובנה זה שימש עד כה במשורה ופורש בצמצום על ידי ערכאות ישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי.[21] נסיבות חמורות של מגיפה עולמית כמגפת הקורונה עלולות להרחיב את השימוש בחריג זה בידי מדינות כדי לחסום את הסחר. כל עוד יצליחו לשכנע כי אין הן משתמשות בו לרעה, כחסם סחר סמוי, כדי להגן על הייצור המקומי, אלא מטעמים ענייניים, יש להניח שפעולתן זו תוצדק ע"י ערכאות יישוב הסכסוכים מכוח הסכמי הסחר השונים.

הוראה מעניינת נוספת שראוי להזכירה בהקשר של המגיפה מצויה בהסכם TRIPS של ארגון הסחר העולמי,[22] הקובע כללי מינימום להגנת זכויות יוצרים המחייבים את כל 165 המדינות החברות בארגון. בהסכם זה מצוי חריג המאפשר למדינה שיש בה מגיפה המסכנת את שלום הציבור להשעות זכויות פטנט של ממציאי תרופה למגיפה כך שניתן יהיה להנגיש את התרופה במחיר השווה לכל נפש לאלו הזקוקים לה. סעיף זה עשוי להיות קלף מפתח למיגור מגיפת הקורונה ברגע שיימצא לה חיסון.

סחר בשירותים

הסחר העולמי בשירותים מתבצע ב-4 אופנים:[23] סחר חוצה גבול (השירות חוצה גבול ללא הספק, לדוגמה: חוות דעת משפטית באמצעות תקשורת אלקטרונית); תנועת הצרכן (שבמסגרתו הצרכן חוצה גבול כדי לקבל שירות בחו"ל, דוגמת תיירות או תיירות רפואית); נוכחות מסחרית (אספקת השירות באמצעות נוכחות מסחרית קבועה במדינה: סניף, חברת בת, משרד וכדומה); ותנועת הספק (הספק חוצה גבול למדינה אחרת באופן זמני כדי לספק בה את השירות (כגון: שירותי פיקוח על הבניה של אתר או מבנה שתכנן). מתוכם, אופני אספקה 2 ו-4 (תנועת הצרכן והספק, בהתאמה) הם החשופים ביותר לסגירת הגבולות ולעצירת התנועה הבינלאומית של אנשים כמעט לחלוטין עקב צמצום או ביטול טיסות. אופן אספקה 1 אינו נפגע כלל, כלומר: ניתן להמשיך לספק שירותים באמצעות הרשתות האלקטרוניות. ניתן לומר שהמגיפה הגבירה צורה זו של אספקת שירות באופן ניכר, גם בתוך המדינות וגם ביניהן: למידה מרחוק, הזמנת מוצרים באינטרנט, ניהול דיונים וקבלת חוות דעת באמצעות פלטפורמות כמו 'Zoom' ועוד.

אופן אספקה 3 (נוכחות מסחרית) נפגע ככל שהמדינה מטילה סגר מלא או חלקי על מקומות העבודה וכן ככל שהוא נסמך על שיתוף פעולה עם חברת האם שנמצאת במדינה אחרת, השולחת אליו מומחים שישהו בו זמנית ויתגברו את נותן השירות המקומי, או חומרי גלם או מוצרים הדרושים לצורך תפקוד אותו סניף או משרד במדינה המארחת.[24]

כיוון שבמציאות הנוכחית אנשים הם נשאי המגיפה, יש להניח כי בטווח הנראה לעין ימשיכו לחול מגבלות משמעותיות על מעבר ספקי שירות ומקבליו ממדינה למדינה, אם כי סביר להניח שהסגר המוחלט יוקל על פני זמן. מדינות עשויות לעבור מחסימה כללית של כניסת זרים למדינה לחסימה זמנית של תנועת ספקי שירותים ומקבליהם ממוקדי התפרצות של המגיפה ככל שיהיו כאלה. כך נראה שבוחרות עתה חלק מהמדינות – בהן ישראל - לעשות בתחום התיירות. מדינות אחרות עשויות לבחור, לפחות בטווח הקרוב, התרת כניסה לתחומיהן רק של ספקי שירותים חיוניים (כגון: רופאים מומחים שיתגברו את הסגל הרפואי המקומי בטיפול במגיפה) ולמנוע כניסה של ספקי שירות ומקבליו בכל התחומים שאינם חיוניים בטווח הקצר, מתוך זהירות. למשל, סטודנטים רבים הלומדים בחו"ל ותיירים רבים מיהרו לחזור למדינותיהם עם פרוץ המגיפה בעידוד ובסיוע המדינות המארחות, אשר אינן ממהרות להחזירם.

גם תחום השירותים עתיד לסבול בטווח הקרוב מאי וודאות, כל עוד תוואי התנהגות המגיפה ומועד מציאת החיסון לוטים בערפל.

גם בו, מדינות שהתחייבו לאי הטלת מגבלות על הסחר במסגרת הסכם GATS של ארגון הסחר העולמי או הסכמי סחר אזוריים ובילטרליים יכולות להפעיל את חריג ההגנה על חייהם ובריאותם של בני אדם,[25] ככל שהן עושות כן בתום לב ואינן משתמשות בו לרעה, כחסם סמוי לסחר.

סיכום

משבר הקורונה פגע קשות בכל הכלכלות בעולם, כמו גם במשקי הבית אשר מצאו עצמם באופן פתאומי ללא אפשרות להתפרנס.

המגבלות שחווה העולם כיום בתחום הסחר הבינלאומי הן בעיקר בגדר אמצעי חירום מיידיים, שנקטו המדינות כדי למנוע את התפשטות המגיפה. עם זאת, נהיר לכל המדינות כי לא ניתן להתמיד במדיניות הסגר – כלפי פנים וכלפי חוץ – מפאת מחירה הכלכלי הבלתי אפשרי.[26] משום כך אנו כבר רואים כי מדינות שונות מתחילות לשחרר את הסגר בהדרגה ולאפשר לעסקים לשוב לפעולה. אולם ייקח זמן רב למדינות ולעסקים להשתקם כלכלית ולהשיב לעצמן את ההפסדים העצומים שנגרמו להן עד כה. לשם כך המדינות יצטרכו לגייס לפעולה את כל מנועי הצמיחה האפשריים ולהפעילם במלוא הקיטור.

החשש מפני האופנים שבהם הסחר הבינלאומי עלול לעודד את זליגת מגיפת הקורונה, כל עוד לא נמצא לה חיסון, רב. הקורונה עוררה את המודעות הגלובלית לסכנה שבזליגת מגיפות חמורות עוד יותר. למצער, התסכול הרב של הציבור בכל העולם מתועל בחלקו לתופעות גזעניות ולאומניות. עם זאת, לא נראה כי איזו מדינה – לרבות המעצמות – תוכל להרשות לעצמה לוותר על הסחר הבינלאומי, מנוע צמיחה אדיר[27]  ולסגת כליל או באופן משמעותי מגלובליזציה ללאומיות במובן הכלכלי. יש להניח כי בשיח הציבורי על עתיד הכלכלות, שכבר מתחיל להישמע במדינות השונות, יינתן משקל רב לקולם של התאגידים הרב לאומיים,[28] המגובים במשאבים כספיים ניכרים ובקשרים פוליטיים נרחבים, אשר ילחצו להמשך מגמת הגלובליזציה שרווחה לפני המשבר ואפילו להעצמתה, תוך הסכמה להתאמות שיידרשו נקודתית, לעניין מוצר או שירות זה או אחר.

גם הצרכנים אשר מצבם הכספי הורע בעקבות המגיפה יעדיפו להמשיך ליהנות ממוצרים זולים שמקורם במדינות אחרות, במקום לסבסד תעשיות לא יצרניות ולא תחרותיות, שאינן מושתתות על יתרון יחסי, במדינתם. במובן זה יחידים עשויים לחוות קונפליקט פנימי, בין 'כובעם' כצרכנים המעוניינים בסחורה זולה לבין 'כובעם' כמובטלים, המעוניינים כי המשק יציע להם במהירות מקום עבודה. ככאלה, יטו אולי לתמוך בעידוד התעשיה הלאומית, על כל חסרונותיה, על חשבון היבוא, אם כי גם העסקים המקומיים יצטרכו וודאות ארוכת-טווח לגבי משמעות האירועים כדי לייצר מקומות עבודה. לחצים מסוג זה עשויים לשאת פרי עם יפלו על אוזניים אוהדות כאלה של נשיא ארה"ב טראמפ, אשר דגל לכאורה בגישה זו עוד לפני המשבר[29] במיוחד בטווח הקצר, בו הממשלות ירצו לשקם את כלכלותיהן בכל מחיר.[30] אולם מדינות שילכו בדרך זו עשויות להחליש את כלכלתן עוד יותר ולהקטין את כושר התחרות הבינלאומי שלהן בטווח הבינוני והארוך, בין השאר משום שהסחר הבינלאומי מושתת על הדדיות, ומדינה שלא תאפשר יבוא גם תתקשה לגרום למדינות אחרות לרכוש את תוצרתה.[31]

 

*פרופ' נלי מונין היא עו"ד, מומחית למשפט הסחר הבינלאומי, פרופ' חבר וחברת הצוות המייסד של ביה"ס למשפטים במכללה האקדמית צפת ומרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי בהרצליה. לשעבר הציר הכלכלי של ישראל למוסדות האיחוד האירופי והיועצת המשפטית (בפועל) של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר. אתר: www.nelmun.com



[1] אדם סמית, עושר העמים, תרגמו מאנגלית: יריב עיטם ושמשון ענבל. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה (1996).

[2] ראו, למשל, Koen de Backer and Sebastien Miroudot (2014). Mapping Global Value Chains, ECB Working Papr no. 1677 https://www.ecb.europa.eu/pub/research/working-papers/html/index.en.html

[4] Finbarr Berminghem (2020). Coronavirus: Global Trade Braces for 'Tidal Wave' Ahead, as Shutdown Butters Supply Chains. South China Morning Post, 3.4.20 https://www.scmp.com/economy/china-economy/article/3078233/coronavirus-global-trade-braces-tidal-wave-ahead-shutdown

[5]  Maria Demertzis and Gerard Masllorens (2020). The Cost of Coronavirus in Terms of interrupted Global Value Chains, Bruegel Blog Post https://www.bruegel.org/2020/03/the-cost-of-coronavirus-in-terms-of-interrupted-global-value-chains/

[6] China Trade War Update: Global Supply Chain Shifting, But Asia Not Easy Winner, Forbes 27.6.19

https://www.forbes.com/sites/kenrapoza/2019/06/27/china-trade-war-update-global-supply-chains-shifting-but-asia-not-easy-winner/#a626446df560

[7] Sinda Corporation, Why Can't China be Replaced in the Global Supply Chain? https://sindacorporation.com/why-cant-china-be-replaced-in-the-global-supply-chain/

[8] תופעות כאלה נצפו למשל בישראל במהלך המשבר. הבולטת שבהן היתה תופעת המחסור בביצים לפני חג הפסח, שנבעה תחילה מנסיון להסתמך על הייצור המקומי ומאוחר יותר – כאשר הובררו מגבלותיו – מהעובדה שלא ניתן היה לייבא ממדינות שונות באירופה, עקב המשבר. לפירוט המשמעויות המשפטיות של מדיניות משק הביצים בישראל ראו: נלי מונין (2020). האם למדינת ישראל יש ביצים? התפרצות https://www.sapir-outbreak-journal.org/copy-of-1

[9] קפאונו של ארגון הסחר העולמי בשנים האחרונות נובע משורה של סיבות, בהן מחלוקות בין ארה"ב למדינות חברות אחרות בדבר איוש משרות חברי ערכאת הערעור (appellate body) של הארגון, הגורמות לכך שהיא מתפקדת בהרכב חסר וויכוח מתמשך בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות בדבר הנורמות הראויות שעל הארגון לאמץ במסגרת סיום 'סבב דוחה' של המו"מ, הנמשך ללא הכרעה משנת 2001. ראו למשל: Beginda Pakpahan. Deadlock in the WTO: What is Next? https://www.wto.org/english/forums_e/public_forum12_e/art_pf12_e/art19.htm

[10] ראו, למשל Nellie Munin (2016). Democracy and Financial Crisis Between the Five Presidents Report and the Brexit: In Search for a New Way? International and Comparative Law Review (by Palacky University, Olomouc, Czechia in cooperation with Johannes Kepler Universitat Linz, Austria and Karl-Franzens Universitat Graz, Austria), Vol. 16(2), pp. 7-28.

[12] עקרון זה נטבע ע"י אבי הכלכלה המודרנית, אדם סמית, במאה ה-18 בספרו , עושר העמים, תרגמו מאנגלית: יריב עיטם ושמשון ענבל. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה (1996.( לפיו עדיף לכל מדינה להתרכז בייצור הסחורות והשירותים שבהם יש לה יתרון יחסי, כלומר: עתירות, למשל: של כוח עבודה זול, אוצרות טבע, תנאי אקלים ייחודיים וכדומה. עדיף למדינה לסחור במוצרים ושירותים אלה עם מדינות אחרות, המייצרות מוצרים ושירותים אחרים הדרושים לה ומוכרות אותם במחיר זול מאשר יעלה לה לייצרם. תיאוריה זו פותחה בהמשך על ידי כלכלנים אחרים ונחשבת עד היום לאחד ההסברים המרכזיים לקיומו של סחר בינלאומי.

[13] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: https://old.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=342

[14] בטווח הקצר כבר ניכרו, למשל, בעולם השפעות כגון: ירידה ניכרת במחירי החוזים העתידיים של נפט, ראו למשל: נועם לנדמן, שי סלינס ומיקי גרינפלד (2020). לראשונה אי פעם – מחיר הנפט מתחת לאפס, כלכליסט   20.4.20 https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3809351,00.html  . מגמה זו כבר החלה להשתנות עם הסתמנות צעדי יציאה עולמיים מההסגר.

[15] להשפעת המגיפה על ירידת שיעור ההשתתפות של סין בשרשרת הערך והשפעתה הגדולה על תעשיות בעולם, לרבות באירופה, בארה"ב, ביפן, בקוריאה, בווייטנאם ובטאיוואן ראו: UNCTAD (2020). Global trade Impact of the Coronavirus (COVID-19) Epidemic, 4.3.2020

[16] ראו נוסח מלא בעברית באתר משרד הכלכלה: http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/BilateralAgreementsDivision/USA2/FreeTrade/usaAgreeHEB%20(1).pdf

[17] ראו נוסח מלא של ההסכם בעברית באתר משרד הכלכלה: http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/BilateralAgreementsDivision/DocLib1/FreeTrade/EU_aggreement_hebrew%201.pdf

[18] US – China Phase 1 Deal – כינוי להסכם ששמו המלא: Economic and Trade Agreement Between the Government of the United States of America and the Government of the People's Republic of China שנחתם בראשית 2020 בין ארה"ב לסין בעקבות מלחמת הסחר ביניהן, הכולל בין השאר התחייבות של ארה"ב להפחית תעריפי מכס על סחורות מסויימות מסין, בתמורה לכך שסין תרכוש מוצרים אמריקאיים מסויימים ותשפר את כיבוד עקרונות הקניין הרוחני. טקסט המלא: https://ustr.gov/sites/default/files/files/agreements/phase%20one%20agreement/Economic_And_Trade_Agreement_Between_The_United_States_And_China_Text.pdf. למרות המגיפה, נראה שסין מקפידה להצהיר על קיומו המלא: National Post (2020). China Committed to Phase 1 Trade Deal Despite Pandemic – U.S. Official https://nationalpost.com/pmn/news-pmn/politics-news-pmn/china-committed-to-phase-1-trade-deal-despite-pandemic-u-s-official

[19] החלטות כאלה קיבלה למשל ממשלת ישראל לגבי ענפי ההנעלה, הלבידים והטקסטיל בשנת 1991, ראו למשל: שרון, אסתי וסופר, בועז (1995). דו"ח המעקב אחר חשיפת המשק ישראלי ליבוא מארצות שלישיות, הרבעון הישראלי למסים, גליון 91 ,עמ' 206 ובשנים האחרונות, בעקבות המחאה החברתית, לגבי גבינות קשות. ראו למשל: מירב קריסטל (2017). המדינה פיקחה על מחירי היבוא: בכמה הוזלו הגבינות הקשות? Ynet 27.9.17 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5021875,00.html

[20] The General Agreement on Tariffs and Trade, Article XX(b), https://www.wto.org/english/docs_e/legal_e/gatt47.pdf.

[21] פרשנות ס' XX(b)  GATT: WTO analytical index , החל מעמ' 23 https://www.wto.org/english/res_e/publications_e/ai17_e/gatt1994_art20_jur.pdf

פרשנות ס' XIV GATS: WTO analytical index  https://www.wto.org/english/res_e/publications_e/ai17_e/gats_art14_jur.pdf

[22] Trade Related Intellectual Properties Rights Agreement, Article 31(b), https://www.wto.org/english/docs_e/legal_e/27-trips_04c_e.htm

[23] Article I of the General Agreement on Trade in Services (GATS) https://www.wto.org/english/docs_e/legal_e/26-gats.pdf

[24] המגבלות שפורטו אינן מגבלות ישירות על אופן אספקה זה, אולם תוצאתן העקיפה היא פגיעה ביכולת לספק את המוצר או השירות באמצעות הנוכחות המסחרית במדינת היעד.

[25] The General Agreement on Trade in Services, Article XIV, https://www.wto.org/english/docs_e/legal_e/26-gats.pdf

[26] ארגון הסחר העולמי מעריך ירידה של 13-32% בהיקף הסחר העולמי בשנת 2020. הארגון מצפה לשיפור בשנת 2021: WTO (2020). Trade Set to Plunge as COVID-19 Pandemic Upends Global Economy, Press855/Press Release 8.4.2020 https://www.wto.org/english/news_e/pres20_e/pr855_e.htm

[27] Esteban Ortiz-Ospina and Diana Beltekian (2018). Trade and Globalization. Our World in Datahttps://ourworldindata.org/trade-and-globalization

[28] ראו, למשל, Gary Gereffi and Michelle M. Christian (2009). The Impact of Wall Mart: the Rise and Consequences of the World's Dominant Retailer, Annual review of Sociology, Vol. 35, 573-591;

https://poseidon01.ssrn.com/delivery.php?ID=839101122089126066118123006112107081023038005086089069018121127119094026119016106075106041116007045039113102126120091065017107106091030041064025087013014004095000070024041035066093108019113027126065119103025125099099115081080101066118111120067118003091&EXT=pdf

Nellie Munin (2013). Gender Equality in Labor Markets: The Effect of NGOs and Multinational Enterprises on International Organizations and Governments: the Political Economy of Conflicting Interests. Journal for Multidisciplinary Research, St. Thomas University, Florida Vol. 5(1), pp. 5-26.

[29] Caitlin Oprysko and Anita Kumar (2019). Trump Pushes Aggressive 'America First' Massage to World Leaders, POLITICO, 24.9.19 https://www.politico.com/story/2019/09/24/trump-america-first-unga-1509356  . יודגש כי בפועל, למרות הצהרות הנשיא טראמפ, המשיך השוק האמריקאי ליהנות מיתרונות הגלובליזציה: העסקת עובדים זרים, מוצרים זולים מיבוא ייצור במדינות בהן עלות העובדים זולה.

[30]  Yen Nee Lee (2020). Coronavirus Pandemic Will Cause a 'Much Bigger Wave' of Protectionism, Says Trade Expert, CNBC, 9.4.20 https://www.cnbc.com/2020/04/10/coronavirus-expect-a-lot-more-protectionism-says-trade-expert.html. גם בישראל נשמעו לאחרונה קולות מצד חברי ממשלה להגביל את היבוא כדי לתמוך בייצור המקומי. ראו למשל: רוטר (18.5.2020). שר החקלאות הנכנס אלון שוסטר רומז כי יטיל חסמי יבוא: רוצים לייצר מצב שאנחנו מגדלים את האוכל בארץ. https://rotter.net/forum/scoops1/628985.shtml

[31] ארה"ב עצמה חווה דילמה זו בימים אלה, עת הנשיא טראמפ מנסה להבטיח כי סין תרכוש מארה"ב מוצרים חקלאיים אותם הבטיחה לרכוש לפני פרוץ המשבר: Zachary Cohen and Vivian Salama (2020). Trump Strikes Friendly Tone on China with Trade in Mind, as His Top Officials Point Fingers Over Pandemic. CNN, 30.3.20 https://amp.cnn.com/cnn/2020/03/29/politics/trump-china-coronavirus-trade/index.html

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון