מאמרים וכתבות

השפעת הקורונה על ערבות בנקאית

מה דינו של אדם שבגלל צווי הקורונה נאלץ לסגור את בית העסק שלו, אינו מסוגל לשלם את דמי השכירות ובעל הנכס דורש לממש את הערבות הבנקאית שהשוכר נתן להבטחת דמי השכירות. האם המשכיר רשאי לממש את הערבות?

הערבות הבנקאית היא ערבות אוטונומית, היינו מנותקת מתנאי ההסכם בין המשכיר לשוכר. ביהמ"ש העליון קבע שאין קשר בין הסכסוך החוזי שבין הצדדים לעסקת היסוד, לבין מימוש הערבות. הערבות הבנקאית היא התחייבות של הבנק כלפי המוטב לממש אותה בהתקיים התנאים שנקבעו בכתב הערבות.

 

ביהמ"ש נימק את ההלכה המחמירה בצורך לשמור על קיום מסחר תקין במשק. הערבות הבנקאית מספקת בטחון למוטב שכספו או רכושו לא יאבדו, ועל בטחון זה יש לשמור כדי להבטיח עשיית עסקאות במשק.

 

יחד עם זאת נקבעו 2 חריגים בפסיקה שבהתקיימם לא תופעל הערבות הבנקאית - מרמה ונסיבות מיוחדות.

 

על חריג הנסיבות המיוחדות אמר ביהמ"ש העליון כך:

"בית המשפט יפעילו רק במקרים חריגים בהם המוטב פעל בחוסר תום לב קיצוני. אין די במחלוקת חוזית בין הצדדים לעסקת היסוד, אין די בטענות בעלמא ואף אין די בראיות לכאורה. רק כאשר אין חולק בדבר היעדר חבות מכוח עסקת היסוד יחול חריג הנסיבות המיוחדות" רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.2007)

השאלה היא האם המשכיר שיודע על אי יכולתו של השוכר לעמוד בהסכם, בגלל מגיפת הקורונה, רשאי להפעיל את הערבות הבנקאית. שאלה זאת טרם הוכרעה בפסיקה למיטב ידיעתי. ישנם 2 פסקי דין של בימ"ש השלום, שהגיעו לתוצאות הפוכות אך הנושא טרם הוכרע בביהמ"ש העליון.

 

ננסה להשיב לשאלה בכוחות עצמנו.

 

ס' 18 (א)לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), קובע:

"היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.”

זהו סעיף הסיכול הידוע. ניתן להשתחרר מהתחייבויות חוזיות כאשר המפר לא יכול לקיים את החוזה עקב שינוי מהותי בנסיבות.

 

מגיפת הקורונה יצרה משבר בריאותי חריג שלא היה כמותו בתולדות האנושות ב- 100 השנים האחרונות. עמד על כך ביהמ"ש העליון:

"הימים האלה הינם ימי משבר לאומי ועולמי בממדים ובהיקף שכמותם לא ידענו (ראו: בג"ץ 2435/20 לוונטהל נ' ראש הממשלה, [פורסם בנבו] פסקה 1 (7.4.2020) (להלן: עניין לוונטהל)). מגפת הקורונה שהחלה להתפשט ברחבי העולם לפני חודשים מספר וגבתה קורבנות רבים במדינות שונות, לא פסחה על מדינת ישראל ומאז שהתגלה כאן החולה הראשון לפני כחודשיים, אותרו בישראל עד כה למעלה מ- 15,000 חולים מאומתים וכ- 200 בני אדם נפטרו מן המחלה. מזה כחודש ספונים מרבית אזרחי ישראל בבתיהם ומערכת החינוך מושבתת. ענפי משק רבים מושבתים ואחרים עומדים בפני קריסה, או פועלים במתכונת מצומצמת, והפגיעה הכלכלית הנגרמת למשק עקב כך מדי יום מגיעה כדי למעלה ממיליארד שקלים; נתוני משרדי הממשלה מלמדים כי יש בישראל כיום למעלה ממיליון מובטלים. על ערים וישובים שלמים הוטל סגר ובמשך ימים ארוכים נאסר המעבר מעיר לעיר. פעילותו של נמל התעופה בן גוריון שובשה והושבתה כמעט לחלוטין. את חג הפסח חגגנו השנה בחוג בני המשפחה הגרעינית הגרים עימנו בלבד, והמצב בחלק ממדינות העולם – ובכלל זה מדינות שלהן מערכת בריאות מתקדמת ומפותחת – חמור עוד יותר." בג"ץ 2109/20 עו"ד שחר בן מאיר נ' ראש הממשלה (פורסם בנבו, 26.04.2020).

לא יכול להיות ספק שמגיפת הקורונה היא אירוע מסכל במובן חוק החוזים. איש לא צפה אותה, איש לא נערך לקראתה והיא גרמה לפגיעה נוראה בחיי אדם וברכוש. מי שלא יכול לקיים את החוזה כתוצאה ממגיפת הקורונה יכול להשתחרר ממנו.

 

לתוצאה זאת יש גם השלכות על מימוש הערבות הבנקאית שניתנה להבטחת התחייבויותיו של המפר. מי שעומדת לזכותו הגנת הסיכול בחוק החוזים משוחרר מביצוע החבות על פי עסקת היסוד ולכן מתקיימות הנסיבות המיוחדות שנדרשות בפסיקה שמונעות את מימוש הערבות.

 

לסיכום, דעתי היא שצד לחוזה שלא יכול לקיים את התחייבותו החוזית ולשלם דמי שכירות, בגלל מגיפת הקורונה זכאי לכך שהנושה לא יממש את הערבות הבנקאית. 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון