הודעות דוברות הלשכה

לשכת עורכי הדין ממשיכה במאבקיה נגד מסיגי גבול המקצוע

07.01.2020

דוברות הלשכה

הלשכה, באמצעות הוועדה להגנת המקצוע, ניהלה בשבוכות האחרונים מספר מאבקים נגד משיגי גבול המרצוע בתחומי משפט שונים. להלן הבולטים שבהם, שאף הגיעו לבית המשפט.

לשכת עורכי הדין הגישה תביעה בבימ"ש המחוזי בת"א נגד רו"ח דורון יניב, המציע שירותים של רישום ופירוק חברות, כיוון שמדובר בפעילות שיוחדה לעורכי דין

 

הוועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין, בראשותו של עורך הדין יוסף ויצמן, הגישה ביום 30.12.19 תביעה למתן צו מניעה קבוע בבימ"ש המחוזי בתל אביב נגד רו"ח דורון יניב מרמת גן, המציע שירותים של רישום והקמת חברות לצד שירותים של פירוק חברות (ת"א (ת"א) 70691-12-19).

 

על פי כתב התביעה, מפרסם הנתבע את עצמו באינטרנט כמומחה ברישום חברות ברשם החברות, כאשר השירות כולל, בין היתר, הכנת תקנון החברה, שהינו מסמך משפטי לכל דבר ועניין. כמו כן, פרסם הנתבע שהוא המשרד המוביל בארץ בנושא פירוק חברה ברשם החברות, כשעל פי הפרסום, כולל השירות מטעמו פעולות משפטיות כמו: הכנת תצהירים על כושר פירעון החברה, זימון ישיבות בעלי מניות לפירוק החברה, הכנת פרוטוקולים על פירוק החברה, מינוי מפרק לחברה וכיו"ב.

 

הנתבע אף פרסם שהוא מחובר אונליין לרשם החברות ולכן לקוחותיו יזכו לאגרת רישום מופחתת. מבירור שערכה הלשכה עם נציגת רשם החברות עולה, כי הנתבע מבצע הטעייה בפרסום, כיוון שרק עורך דין בעל כרטיס חכם יכול לרשום חברה באופן מקוון (אונליין) עבור לקוחות.

 

לטענת הלשכה, פעילותו של רו"ח דורון יניב מהווה הסגת גבול המקצוע לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. על פי סעיף 20(2) לחוק הלשכה ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני רשם החברות יוחדו לעו"ד. יתירה מכך, סעיף 20(3) לחוק אוסר על מי שאינו עורך דין עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר.

 

הלשכה מסתמכת גם על פסה"ד בפרשת פיצוי נמרץ (לשכת עורכי הדין נ. פיצוי נמרץ ואח' בת.א. (י-ם) 4033/02), שקבע כי רשם החברות הינו אחד מהגופים המנויים במפורש בסעיף 20(2) לחוק. לכן, פניה לרשם החברות בבקשה לרשום חברה בשם לקוחות של מי שאינו עו"ד היא פעולה אסורה. עוד נקבע בפסק הדין, כי ביצוען של פעולות אחרות הכרוכות בהקמת חברה, כדוגמת ניסוחו של תקנון או ניסוח הצהרה של הדירקטורים הראשונים בדבר נכונותם לכהן כדירקטורים, נופלות בגדריו של האיסור הקבוע בסעיף 20(3) לחוק הלשכה, שעניינו עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר.

 

הלשכה תובעת באמצעות עו"ד ערן זהר ממשרד עוה"ד עדני-זהר, כי יינתן צו מניעה, שיאסור על הנתבע לתת שירותים משפטיים ולפרסמם, ובפרט שייאסר עליו, בין בעצמו ובין באמצעות חברים, לייצג אדם אחר או לעשות כל פעולה בשמו לפני רשם החברות. כמו כן, התבקש צו המחייב את הנתבע להודיע ללקוחותיו שאינו נותנן שירותים אלה ולהסיר את כל הפרסומים הבעייתיים מטעמו בנושא.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, אמר: למרבה הצער, גם התחום של רישום, הקמה ופירוק חברות מהווה כר נרחב לפעילות של מסיגי גבול המקצוע, וזאת על אף הוראת חוק מפורשת המגובה בפסיקה שאוסרת מתן שירותים אלה על ידי מי שאינו עורך דין. אני מקווה, כי בית המשפט ישים לכך סוף, וימנע מגורמים בלתי מוסמכים לתת שירותים משפטיים באופן המנוגד להוראות הדין.

 

 

לשכת עורכי הדין הגישה תביעה בבימ"ש המחוזי מרכז-לוד נגד חברת מגיע לנו זכויות רפואיות בע"מ

על פי כתב התביעה, החברה עוסקת במימוש זכויות בתחום הביטוח הלאומי ונותנת ייעוץ משפטי לפונים אליה בניגוד להוראות הדין

 

הוועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין, בראשותו של עורך הדין יוסף ויצמן, הגישה ביום 18.12.19 תביעה למתן צו מניעה קבוע בבימ"ש המחוזי מרכז-לוד נגד חברת מגיע לנו זכויות רפואיות בע"מ (ת"א (מרכז-לוד) 45527-12-19), שמקום מושבה בעיר טירה, ומציעה מימוש זכויות רפואיות בתחום הביטוח הלאומי, במסגרתם נותנת ייעוץ משפטי ללקוחותיה באופן הנוגד את הוראות החוק והפסיקה.

 

על פי תלונה שהגיעה ללשכה, נתן נציג החברה ללקוח שלה ייעוץ למיצוי זכויותיו לצורך קבלת תשלום מהביטוח הלאומי הן במסלול של נכות כללית והן במסלול של נכות מעבודה. בנוסף, כתב התביעה מתבסס על חקירה שביצעה הלשכה, במסגרתה התעניין החוקר במיצוי זכויותיו או זכויות של בני משפחתו מול המוסד לביטוח לאומי. נציג החברה יעץ לחוקר לגבי מסלול התביעה הרצוי עבור אביו תוך שהסביר לו את ההיבטים המשפטיים של כל מסלול: נכות כללית לעומת נכות עקב פגיעה מעבודה ומחלת מקצוע.

 

התנהלות זו נאסרה במפורש על פי פסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן בעניינה של לבנת פורן (ע"א 4223/12). בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום לאפשר לעובדי המרכז למימוש זכויות רפואיות לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם. המשמעות היא שהחברות למימוש זכויות אינן רשאיות לייעץ לאף אדם באיזה מסלול תביעה לבחור, בתוך המוסד לביטוח לאומי מחוצה לו, בין אם אדם נפגע בתאונת דרכים או בתאונה מסוג אחר.

 

הלשכה תובעת באמצעות עו"ד ערן זהר ממשרד עוה"ד עדני-זהר, כי יינתן צו מניעה, שיאסור על החברה לתת שירותים משפטיים ולפרסמם, ובפרט שייאסר עליה לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות אשר פונים אליה ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם; וכן שיאסור עליה לנסח בטפסים, שנערכו על ידי הגופים השונים, מהי עילת התביעה, או לעשות שימוש במונחים משפטיים, המגדירים את זכותם של הלקוחות לקבלת פיצוי או תגמול או כל פעולה של עיבוד מידע המועבר אליה על ידי הלקוחות. כמו כן, מבקשת הלשכה במסגרת הצו, כי הנתבעת תחוייב להודיע ללקוחותיה שאינה נותנת שירותים אלה ולהסיר את כל הפרסומים המטעים מטעמה בנושא.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, אמר: פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת לבנת פורן הוא פסק הדין המנחה בסוגיה, הקובע את גבולות המותר והאסור לחברות למימוש זכויות רפואיות. לשכת עורכי הדין תמשיך לאכוף את הוראות פסק הדין לגבי כל חברה למימוש זכויות, החורגת מגבולות המותר לה, ובכך עלולה לגרום נזק לציבור לקוחותיה. האינטרס הציבורי מחייב, שלקוחות אלה יזכו לשירות מקצועי והוגן מהגורם שהוסמך על פי דין לספקו.

 

 

לשכת עורכי הדין הגישה תביעה נגד עמנואל יניב, המפעיל את "עוגנים מימוש זכויות רפואיות", בחשד למתן ייעוץ והכוונה משפטיים בתחום הביטוח הלאומי בניגוד לחוק

 

הוועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין, בראשותו של עורך הדין יוסף ויצמן, הגישה ביום 17.11.19 תביעה למתן צו מניעה קבוע בבימ"ש המחוזי בתל אביב נגד עמנואל יניב, המפעיל עסק בשם "עוגנים מימוש זכויות רפואיות". לטענת הלשכה נותן הנתבע באמצעות עסקו ייעוץ והכוונה משפטיים ללקוחות המבקשים למצות את זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי (ת"א (ת"א) 36032-11-19).

 

על פי כתב התביעה מפרסם הנתבע את שירותיו תחת השם המסחרי "עוגנים" באתר אינטרנט ייעודי וברשת הפייסבוק. בפרסומים נכתב בין היתר: "אנו בחברת "עוגנים מימוש זכויות רפואיות" מייעצים ומלווים את הלקוחות לאורך כל שלבי התהליך עד למימוש מלוא זכויותיהם. יועצי החברה הינם אנשי מקצוע מהטובים והמנוסים בתחומם, אשר בקיאים בשלל הזכויות המגיעות ללקוחו ועוסקים במימוש זכויותיו מול הגופים הרלוונטיים השונים... כבר בפגישת הייעוץ הראשונית מתבצעת בדיקה מעמיקה של כל הזכויות הרלוונטיות והדרכים למימושן".

 

בתלונה שהוגשה ללשכה נטען כי נציגת "עוגנים" מתקשרת ללקוחות פוטנציאליים ומציעה להם לשכור את שירותיה במימוש זכויות בפני המוסד לביטוח לאומי. הלוקח הפוטנציאלי, שהיה במקרה עורך דין, ציין שאגב שיחתו עימה קיבל ממנה ייעוץ משפטי לכל דבר ועניין.

 

חקירה שביצעה הלשכה העלתה, כי החברה שהפעילה את "עוגנים" מצויה בפירוק מרצון, וכי כעת מופעל העסק באמצעות תיק מורשה של הנתבע, ששימש אחד מבעלי המניות וממנהליה של אותה חברה.

 

על פי ממצאי החקירה, מנהל תיקי לקוחות של "עוגנים" נתן ללקוח הפוטנציאלי, החוקר מטעם הלשכה, ייעוץ והכוונה משפטיים בתחום הביטוח הלאומי. בין היתר, ייעץ לו מהי התביעה הנכונה עבורו בהמליצו להגיש תביעה בגין נכות כללית ולא תביעה בגין מחלת מקצוע. הוא גם נתן ייעוץ לגבי הכדאיות של קצבת נכות או זקנה ובדבר האפשרות לקבלת כפל קצבאות (כמו קצבת שארים).

 

הלשכה טוענת בתביעתה, כי בהסתמך על התשתית הראייתית שנפרסה בכתב התביעה, הנתבע ומי שפועל מטעמו במסגרת "עוגנים", מפרים את הדין, ובפרט את קביעותיו של פסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בעניינה של לבנת פורן (ע"א 4223/12). בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום לאפשר לעובדי המרכז למימוש זכויות רפואיות לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם. המשמעות היא שהחברות למימוש זכויות אינן רשאיות לייעץ לאף אדם באיזה מסלול תביעה לבחור, בתוך המוסד לביטוח לאומי ומחוצה לו, בין אם אדם נפגע בתאונת דרכים או בתאונה מסוג אחר.

 

הלשכה, באמצעות עו"ד ערן זהר ממשרד עוה"ד עדני-זהר, תובעת כי יינתן צו מניעה שיאסור על הנתבע ומי מטעמו לתת שירותים משפטיים ולפרסמם, ובפרט שייאסר עליהם לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות אשר פונים אליהם ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם; וכן, שיאסור עליהם לנסח בטפסים, שנערכו על ידי הגופים השונים, מהי עילת התביעה או לעשות שימוש במונחים משפטיים, המגדירים את זכותם של הלקוחות לקבלת פיצוי או תגמול או כל פעולה של עיבוד מידע המועבר אליה על ידי הלקוחות. כמו כן, מבקשת הלשכה במסגרת הצו, כי הנתבע יחוייב להודיע ללקוחותיו שהוא אינו נותן שירותים אלה ולהסיר את כל הפרסומים המטעים מטעמו בנושא.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, אמר:  "פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת לבנת פורן הוא פסק הדין המנחה בסוגיה, הקובע את גבולות המותר והאסור לחברות למימוש זכויות רפואיות. לשכת עורכי הדין תמשיך לאכוף את הוראות פסק הדין לגבי כל חברה למימוש זכויות, החורגת מגבולות המותר לה, ובכך עלולה לגרום נזק לציבור לקוחותיה. האינטרס הציבורי מחייב, שלקוחות אלה יזכו לשירות מקצועי והוגן מהגורם שהוסמך על פי דין לספקו".

 

 

לשכת עורכי הדין פנתה למשטרה בדרישה לבצע חקירה דחופה נגד תושב אשדוד המתחזה כעורך דין ופועל לייצג לקוחות בבתי משפט באזור הדרום

 

עניינו של האיש טופל בוועדה להגנת המקצוע בראשותו עו"ד יוסף ויצמן, בשל תלונות על התחזות והסגת גבול מקצוע עריכת דין. מהתשתית הראייתית עולה, כי הוא מציג עצמו כעורך דין, חותם על מסמכי בי דין כעורך דין, ואף מייצג לקוחות שתיקיהם מנוהלים בבית משפט השלום באשדוד ובבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

 

מחומר הראיות עולה, כי הוא אף הודה במפורש, כי הוא עורך דין מטעם עצמו מבלי שקיבל רישיון על פי החוק ותוך כפירה בהוראות החוק שהקנה ללשכת עורכי הדין את הסמכות ליתן רישיונות לעסוק בעריכת דין. הלה אף ביקש מבית המשפט, שלא ימנע ממנו להמשיך בניהול החקירה הנגדית בתיק כעורך דין.

 

עקב קיומה של תשתית ראייתית לביצוע עבירות התחזות כעורך דין והסגת גבול המקצוע פנתה הוועדה להגנת המקצוע למשטרת ישראל בדרישה לביצוע חקירה דחופה בעניינו והעברת ממצאיה במידת הצורך לטיפול רשויות התביעה לצורך הגשת כתב אישום נגדו.

 

יו"ר הוועדה, עו"ד יוסף ויצמן, הסביר במכתב מטעם הוועדה, כי מן התשתית הראייתית עולה, שאין כל צל של ספק בכך שהוא מודע לכך שאינו עורך דין, ועל אף זאת הציג עצמו כעורך דין והסיג את גבול המקצוע בעשותו פעולות שיוחדו לעורך דין מכוח סעיף 20 לחוק הלשכה.

 

במקביל וכאמצעי אכיפה נוסף ויעיל, העבירה הוועדה עותק מהתלונה לנשיאת בימ"ש המחוזי בבאר שבע ולסגנית נשיא בימ"ש השלום באשדוד, שם הוא נוהג להופיע, על מנת שינחו את השופטים בבתי משפט אלה להימנע מלאפשר לנילון לייצג בשל כך שאין לו רישיון עו"ד.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, אמר, כי מדובר בחשדות חמורים, שמלבד היותם תשתית ראייתית לביצוע מעשי מרמה והונאה, מבססים את יסודותיהן של עבירת ההתחזות כעו"ד ועבירת הסגת גבול מקצוע עריכת דין. הלשכה תעשה כל שביכולתה על מנת שרשויות האכיפה ימצו את הדין נגד מי שפועל במצח נחושה להתחזות כעורך דין ולהסיג את גבול המקצוע, ובכך עלול לגרום נזק לציבור.

 

 

בעקבות פניית הוועדה להגנת המקצוע: המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה לא אפשרה למהנדס אזרחי לייצג לקוחות בפניה ודרשה מהתובע להיות מיוצג על ידי עו"ד

 

אל הוועדה להגנת המקצוע בראשותו של המשנה לראש הלשכה, עו"ד יוסף ויצמן, הגיעה תלונה על כך שמהנדס אזרחי מייצג לקוח בהליכים משפטיים בפני המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה. לתלונה צורף כתב התביעה שנחתם על ידי הנילון לצד תוארו כמהנדס אזרחי וכן ייפוי כוח שנמסר על ידי לקוחותיו, ובו מאשרים את היותו מייצגם בתיק (ייפוי הכוח מאומת על ידי עו"ד).

 

הוועדה שלחה אל הנילון מכתב התראה בגין חשד להסגת גבול מקצוע עריכת דין. העתק של המכתב הופנה על ידי הוועדה למפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה.

 

למפקח על רישום מקרקעין סמכות של שופט שלום לפי סעיף 74 לחוק המקרקעין, ובהיותו גוף בעל סמכות שיפוטית נאסר הייצוג בפניו שלא על ידי עורכי דין מכוח סעיף 20(1) לחוק לשכת עורכי הדין.

 

בדיון שהתקיים בפני המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה, אושרת ארפי מוראי, לא איפשרה לו המפקחת לייצג בתיק, ודרשה מהתובע להיות מיוצג ע"י עו"ד, אם רוצה להמשיך בתביעה או שינהל את ההליך בעצמו.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בירך על ההחלטה ואמר, כי זהו אחד הפתרונות היעילים למאבק בהסגת גבול המקצוע. חשוב שנושאי תפקיד שיפוטי יעמדו על המשמר וימנעו ממי שאינו רשאי ומוסמך מלייצג בפניהם, שכן טובת הציבור לקבל שירותים משפטיים רק על ידי הגורמים המוסמכים בחוק.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון