הודעות דוברות הלשכה

בג"צ הורה למדינה להשלים טיעוניה לביסוס עמדתה בענין תקנות מס רכוש לפיצוי עסקים בצפון

11.08.2006

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

לשכת עורכי הדין טענה בדיון שהתקנות מפלות ובלתי מידתיות ואינן נותנות מענה לעסקים הבינוניים והקטנים שאינם עתירי כוח אדם ושעיקר נזקיהם אינם באים לידי ביטוי בתשלומי השכר דווקא.

אתמול, 10.8.06, התקיים דיון בעתירה שהוגשה לבג"צ (בג"ץ 6407/06) נגד משרד האוצר בענין תקנות מס רכוש לפיצוי עסקים בצפון, בפני הרכב השופטות עדנה ארבל, אסתר חיות ודבורה ברלינר.

 

התקנות שאושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת ביום 31.7.06 מפלות בין ישובים שהוכרזו כישובי ספר לצורך חוק מס רכוש מקדמת דנא, כגון קרית שמונה ונהריה, לבין ישובים שהפכו מכורח המציאות לישובי ספר כגון חיפה, טבריה, צפת וכו', שהוגדרו כ"אזור הגבלה". בישובים אלה נמנעת האפשרות על פי התקנות לקבלת פיצוי מלא בגין הפסד ומניעת רווח ("נזק עקיף") לעסקים ולעצמאים המעסיקים עובדים. כמו כן, במנגנון הפיצוי שנקבע בתקנות אין פיצוי הולם למגזר העצמאים והעסקים והפיצוי מתייחס רק לשכר עובדים ומשולם רק בגין ימי היעדרות של עובדים ממקום העבודה.

 

באי כוחה של לשכת עורכי הדין, עו"ד יהודה טלמון, סגן נשיא להב, ועו"ד רחל בן ארי, יו"ר ועד מחוז חיפה של הלשכה, שהגישו מטעם הלשכה את בקשת הצטרפותה לעתירה, טענו בדיון כי לשכת עורכי הדין מייצגת את ציבור עוה"ד ובכלל זה את 6,500 עוה"ד במחוזות חיפה והצפון, וכי לתקנות אלה ישנה השלכה משמעותית על משרדי עורכי דין ב"אזורי ההגבלה", שאינם מפוצים כראוי על פי התקנות בגין נזק עקיף (הפסד רווחים).

 

לדברי עו"ד טלמון, לשר האוצר יש סמכות להכריז על פי חוק מס רכוש רק על ישוב כ"ישוב ספר". "משהכריז שר האוצר על הישובים כגון חיפה, צפת, כרמיאל וכו' כישובי ספר לתקופה קצובה אותם הגדיר כ"אזור הגבלה", אין לו סמכות להפלות בינם לבין ישובי הספר המסורתיים לענין הפיצוי". עו"ד בן ארי מתחה ביקורת על עמדת המדינה והמסר המסוכן הנובע מהתקנות. לדבריה, המדינה אשרה פיצוי מלא לישובי הספר ההיסטוריים, למגזר החקלאים והתיירות, אולם באשר למגזר המסחר השירותים באיזורי ההגבלה, ובכלל זה למשרדי עו"ד, הודתה המדינה בכך שאין פיצוי מלא "המשמעות היא שהמדינה מגוללת את האחריות לשאת בנטל הכלכלי של המלחמה על שכמם של המעסיקים תושבי אזורי ההגבלה. האם זו עמדת המדינה?", ציינה עו"ד בן ארי. כן התריעו באי כוח הלשכה כנגד המסר הפסול שבבסיס התקנות לפיהן מי שמנסה לשמור על חוסן העורף לא רק כסיסמא ריקה אלא באופן מעשי ע"י דוגמא אישית, פותח את עסקו ומעודד את עובדיו להגיע - אינו זכאי לפיצוי, בעוד שמי שבחר לסגור את עסקו ועובדיו ירדו לנופש באילת - זכאי לפיצוי על פי התקנות.

 

בג"צ הביע חוסר נוחות מההסברים שהמדינה סיפקה ומטיעוניה באשר להבחנה שנערכה בין האזורים השונים, המטווחים מירי רקטות וטילים בלתי פוסק, וכן להבחנה בין המגזרים השונים.

 

המדינה ציינה, בראשית טיעוניה, שאין חובתה לפצות בגין נזקים כלכליים עקב מלחמה, וכל שנעשה הוא מעבר לחיוב שבדין כדי לספק פיצוי מהיר ויעיל לעסקים בצפון. באי כוח העותרים עו"ד יריב שפרונג, אלי דורון ויוסי חכם ובאי הכוח של הלשכה טענו שככל שתבורך יוזמת הממשלה לתת פיצוי יעיל ומהיר, יוזמה זו אינה יכולה לבוא על חשבון פיצוי נכון, ראוי ובלתי מפלה. בנוסף, טענו כנגד התוצאה של התקנות, לפיה הנטל הכלכלי של נזקי המלחמה מוטל על כתפי המעסיקים בסקטור המסחר והשירותים, המצויים באזורי ההגבלה, במקום שהנטל יושת על כל תושבי המדינה באופן שוויוני, כפי שהיה נהוג במלחמות אחרות, והדגישו שהמלחמה היא של כל תושבי המדינה.

 

השופטת אסתר חיות ציינה שהמדינה אמנם פעלה מהר וטוב להתקין תקנות שעונות על צרכי השעה, אולם השאלה היא, האם התקנות עולות בקנה אחד עם זכות השוויון והמידתיות, והאם נבדקו כל ההיבטים הרלוונטיים בעת התקנת התקנות, לרבות בדיקת סבירות ההבחנה בין ישוב לישוב. כמו כן, בקשה לקבל את פרוטוקול הדיון, שנערך בועדת הכספים של הכנסת, בענין התקנות.

 

בג"צ קבע שהמדינה תמציא לבית המשפט תוך 7 ימים מיום הדיון נתונים כלכליים ואחרים לביסוס עמדתם, לרבות כל הנתונים שעמדו כאמור בפני מקבלי ההחלטות לצורך התקנת התקנות נשוא העתירות. לעותרים יינתנו 3 ימים להגשת תגובה, ומיד לאחר מכן יקבע מועד לדיון בעתירות.

 

עוד קבע בג"צ, כי רשם לפניו את הצהרת ב"כ המדינה, לפיה לא יהיה בהגשת תביעה או בחתימה על טופס או בקבלת כספים על פי התקנות כדי לגרוע מהזכויות שתעמודנה למגיש התביעה בשל החלטות שינתנו על ידי בית המשפט.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון