הודעות דוברות הלשכה

יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בכנס על מקצוע עריכת הדין: "פירוק הלשכה יפגע באזרח ובזכויות האדם"

18.06.2006

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, עו"ד דרור ארד-אילון, אמר את הדברים בכנס שיזם והוביל ד"ר חמי בן נון ממכללת שערי משפט אשר נערך בשבוע שעבר תחת הכותרת "הפרופסיה המשפטית לאן ?".

במושב הראשון שעסק ב"מונופול עורכי הדין ולשכת עורכי הדין" התייחס המנחה, ד"ר אביעד הכהן, דיקאן מכללת שערי משפט, לבג"צ שהגיש עו"ד שטנגר נגד הלשכה. לדבריו, בג"צ קבע שחוק הלשכה אמנם פוגע בחוק יסוד חופש העיסוק, אולם הפגיעה עומדת במבחני פסקת ההגבלה, וההסדר המונופוליסטי מאפשר השגת המטרות הראויות.

 

לדברי ד"ר שחר אלדר מהקריה האקדמית קרית אונו, בג"צ שטנגר, שדן בשאלה, האם נכון לבטל את מונופול לשכת עוה"ד ולאפשר למספר לשכות לפעול, מניח שכאשר אדם קונה שירות משפטי יש זהות בין האינטרס של עוה"ד לאינטרס הלקוחות. עוד הוסיף, שהלשכה היא אמנם מונופול ללא מטרות רווח, אך אינה יכולה להוות מונופול יעיל. עו"ד חיים שטנגר שכונה על ידי דוברי המושב "תקדים מהלך" סבור שישנה אפשרות להקים ארגון וולנטרי לעוה"ד, וכי אין זה ראוי שעו"ד ישפטו את עצמם.

 

לדברי עו"ד דרור ארד-אילון פירוק הלשכה יפגע באזרח ובזכויות אדם. עוד הוסיף, שחשוב שעו"ד יפעל ללא מורא אלא מהחוק ושיהיה לו הכוח לעמוד מול המדינה ומול גופים חזקים – ולכן נדרש שיהיה לו גב מקצועי. "הלשכה אינה מונופול אלא גורם שיש לו בלעדיות על הסדרה מסוימת. בכל מדינה יש הסדרה כלשהי למקצוע עריכת הדין הכוללת שלושה אלמנטים: רישוי – שערי כניסה ויציאה, הסדרה של אתיקה – לא הסדרה מקסימליסטית, אלא מינימליסטית וטובה והשפעה ציבורית למקצוע. באשר להלאמת המקצוע, ציין עו"ד ארד-אילון, כי מדובר בפתרון לא טוב, מאחר שעו"ד צריך להיות מסוגל לעמוד מול השלטון, וכי אי התלות הוא התנאי להבטחת שירות משפטי יעיל ולשמירה על זכויות האזרח.

 

עוד הוסיף, כי "מדברים על כך שהלשכה היא עצמאית מדי ואני אומר שהלשכה אינה עצמאית מספיק ומעורבות משרד המשפטים וביה"מ בה היא רבה. למשרד המשפטים יש השפעה על הסטנדרטים של הרישוי, ונציגיו מהווים שליש מהבוחנים. יש פה מעורבות ממסדית גבוהה מאוד. הדבר נכון גם לגבי כללי האתיקה, הדורשים אישור של משרד המשפטים". סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א בדימוס, ד"ר גבריאל קלינג, ציין שהלשכה גילתה בגרות מלאה בנוגע לתפקידה, כאשר עוד בשנות ה- 80 ניהלה דיונים כיצד לפתוח דלתות בפני עו"ד עולים חדשים ואף יזמה את תיקון החוק שאפשר את הקמת המכללות "איזה גוף שרוצה להגן על תנאי הפרנסה של החברים שלו היה עושה כן", ציין ד"ר קלינג.

 

ד"ר נטע זיו מאוניברסיטת ת"א התייחסה לשאלה, מי זכאי לתת את השירות המשפטי. לדבריה, איכות השירות מחייבת שרק מי שיש לגביו מסגרת של פיקוח רשאים לתת את השירות לציבור מהטעם שיש להגן על הציבור ולתת שירות משפטי איכותי. "קיימות שתי גישות תיאורטית להסדרת הפרופסיה – הגישה האלטרואיסטית, לפיה אנו זקוקים להסדיר את נושא המונופול, הרישוי וההתמחות – בכדי להגן על האינטרס הציבורי לתת שירות באיכות טובה. מנגד, קיימת גישה ביקורתית, לפיה עוה"ד טוענים לייחוד מקצוע והארכת תקופת ההתמחות – כדי להגן על הכוח שלהם למנוע תחרות חיצונית ופנימית. שתי התיאוריות אינן יכולות לנצח האחת את השניה. לא ניתן להסביר את ייחוד המקצוע רק על ידי גישה אחת". לדבריה, יש לאפשר הכשרה של "חונכים משפטיים" שתחום התמחותם יהיה צר וממוקד תוך קיומה של רגולציה, על מנת שיוכלו להעניק סיוע וייצוג, למשל, בועדת ערר במסגרת "תכנית ויסקונסין".

 

במושב על "אתיקה שיפוטית" שהנחה עו"ד יעקב רובין, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין, ציין השופט בדימוס, ד"ר קלינג, שהנשיא ברק הקים לפני 12 שנה ועדת אתיקה של שופטים, המשמשת כוועדה מייעצת, ועל חבריה נמנים השופט בדימוס מישאל חשין, השופטת מרים מזרחי וקלינג. הועדה מקבלת פניות של שופטים בדבר חוקיות פעולה מסוימת. כך, למשל, ישנן פניות רבות בדבר עיסוקים נוספים, והשתרש נוהג לפיו שופט יוכל לעסוק בהוראה בחצי משרה.

 

לדברי ד"ר קלינג קיימת ביקורת של נציבות תלונות הציבור על שופטים על כך שכללי האתיקה אינם מנוסחים בצורה ברורה. "זה מכוון. אלה אינם כללים להעמדה לדין אלא שולחן ערוך. הכללים נועדו להנחיה. להיות כלי עזר בידי השופט. אם שופט ינהג בניגוד לכללים, יהיה ניתן להעמידן לדין". עוד הדגיש "פחות מעשרה תיקים נדונו בבית הדין למשמעת על שופטים במהלך כל השנים בבית הדין למשמעת על שופטים".

 

ד"ר לימור זר-גוטמן, חברה בועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין ויו"ר פורום המרצים מציעה, על פי מחקר שערכה, חלוקה לשלושה מנגנוני בקרה על התנהלות שופטים. המישור המשפטי - חוק נציבות תלונות הציבור, המישור הפנימי-האתי – מערכת השפיטה והמישור הציבורי – תקשורת ומשוב השופטים. לדבריה, בכל מישור יש כלים לפעולה והמישורים פועלים יחד. מערכת השפיטה מעדיפה את הביקורת במישור הפנימי אתי באופן מוצהר ומרבית הביקורת מתבצעת בהליך זה. מאפייניו הם חוסר שקיפות וחוסר בהירות והנהלים אינם ברורים.

 

ד"ר מורן סבוראי מנציבות תלונות הציבור על שופטים, ציינה שהנציבות ממוקמת במישור הביקורת האתי משמעתי ולא במישור המשפטי. לדבריה, אם מגיעה תלונה לנציבות ומתברר שהיא פלילית, אנו מפסיקים לעסוק בה ומפנים אותה ליועץ המשפטי לממשלה.

 

במושב על דו"ח ועדת גרסטל בנוגע להתמחות בהנחיית עו"ד עמוס ויצמן, קובל ועד מחוז ת"א של הלשכה, ציינה בראשית הדברים סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, הילה גרסטל, שהטענות נגד הדו"ח נובעות מכך שהדו"ח לא הגיע לידיעת הציבור הרלוונטי. לדבריה, המלצות הדו"ח יביאו לשיפור מתכונת הבחינה. במסגרת הדו"ח הציעה הועדה מודל דו שלבי לבחינות הלשכה – בחינה אמריקאית ובחינת ניתוח מקרה, וכן הארכת תקופת ההתמחות לשנה וחצי. בחצי השנה הראשונה יערך קורס שבסיומו תתקיים בחינה אמריקאית. "בתום ההתמחות אמורה להיות בחינה בכתב שכוללת ניתוח מקרה. הבחינה תיבדק על ידי שני בודקים אובייקטיביים. עם סיום ההתמחות כעבור שנה וחצי תהיה בפנינו תמונה לגבי כושר הביטוי והניסוח של הנבחן ואנו מאמינים שמי שראוי לגשת לבחינה יהיה גם ראוי להיות עורך דין", ציינה השופטת גרסטל.

 

לדברי יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד ארנה לין, תקופת ההתמחות היא תקופה נפלאה וייחודית במקצוע, מאחר שבתקופה זו באים ללמוד ולא מוטלת אחריות על המתמחה. באשר למאמנים, מתוך 35 אלף עו"ד קיבלו כ- 6,000 עו"ד רשות לאמן מתמחים ומאמנים בפועל 2,462 עו"ד. עוד הוסיפה, שחובתה של הלשכה לדאוג שלכל מתמחה יהיה מאמן, והיא מפעילה מערך פיקוח על מתמחים החולש על רוב המתמחים (מתוך 2,900- 2,800 מפוקחים). הפיקוח בודק שמדובר בהתמחות אמיתית ושהיא נעשית על פי כללי הלשכה.

 

ד"ר פנינה ליפשיץ אבירם מהקריה האקדמית קרית אונו התייחסה לשימוש שעושה הלשכה בסעיף 27 לחוק, לפיו הלשכה אוטונומית שלא לרשום אדם כמתמחה, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהוא אינו ראוי לשמש כעו"ד. לדבריה, יש קושי עם הסעיף, מאחר שאין נהלים ברורים ויש מקרים שנפסלים ויש שמתקבלים. עוד ציינה, בהקשר זה, שבתצהיר ההרשמה להתמחות צריך אדם לדווח על עברו הפלילי, שעה שללשכה כגוף אין סמכות על פי חוק המרשם לקבל את המידע.

 

לדברי עו"ד עזריאל רוטמן, יו"ר ועדת ההתמחות של הלשכה, ועדת ההתמחות היא זרוע מקצועית של הועד המרכזי, המתברכת בניסיון רב שנים לפתור דילמות ועניינים בתחום. עו"ד רוטמן התייחס לתופעה של הבקשות לעבודה נוספת במסגרת ההתמחות. לדבריו, מסגרת ההתמחות היא מינימום של 36 שעות, מתוכן 25 שעות עד השעה 14:00. "מדובר בתקופת התמחות קצרה מאוד לאחר ניכוי ימי מחלה ומילואים. למרות זאת, מתמחים רבים מבקשים היתר לעבודה נוספת. היום מתמחים רבים עובדים בעבודה נוספת המהווה את עיקר תעסוקתם ולא ההתמחות. לא מדובר עוד על מתרגלים או על בודקי בחינות אלא על מנהלי חברות, פקידים בכירים במוסדות שונים, רופאים ורואי חשבון, ראשי ערים ורשויות". עו"ד רוטמן התייחס לסמכות הלשכה שלא לאשר התמחות ולקבל עו"ד לשורותיה. לדבריו, פסיקתו של בית המשפט העליון בשורה של מקרים רוקנה את כללי הלשכה מתוכנם בעניין זה. "יש, למשל, החלטה שהלשכה אינה יכולה להתחשב בעונש של עבודות שירות. התוצאה היא שאדם שהיה מעורב באירוע פלילי ויש רישום פלילי בדבר חקירה שתלויה ועומדת נגדו, יכול להגיע לעסקת טיעון, ולהיכנס לשורות הלשכה". עוד הוסיף, שיש לברך על היוזמה לצרף את הלשכה למסגרת הגופים הנמנים בחוק המרשם הפלילי, שזכאים לקבל מידע על עבירות שהתיישנו, כדי למנוע כניסה של מועמדים עם עבר פלילי אל שורות הלשכה".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון