מאמרים וכתבות

קניין רוחני ומחשבים - חידושי פסיקה וחקיקה

זכויות יוצרים בכתבי טענות, מעמד עובדי היי-טק לעניין שעות נוספות, ניצול שמות מתחם ועוד.

ישראל

זכויות יוצרים בכתבי טענותפסק הדין קלדרון יעקב נ' גולן אלון (ת"א 38116/05, ניתן ביום 23.3.06 מפי השופטת דליה מארק – הורנצ'יק).

 

השאלה אשר עלתה בפסק הדין היא האם כתבי טענות אשר ערוכים וחתומים על ידי עורך דין, נחשבים בגדר המונח "יצירה" כמופיע בחוק זכויות יוצרים, 1911. כמו כן נבחנה בפסק הדין השאלה, האם עומדת לנתבעים הגנת טיפול הוגן.

 

בית משפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה בחלקה באומרו כי זכות יוצרים קיימת לגבי יצירה ספרותית אשר כוללת בחובה גם כל צורת ביטוי בכתב, ללא התחשבות לגבי רמת הכתיבה., סגנונה או מטרתה. השופטת קבעה כי רשימת סוגי היצירות המפורטת בחוק, אינה רשימה סגורה וכדי שיצירה תחשב ליצירה ספרותית, עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הינו דרישת הכתב ואילו התנאי השני הינו דרישת המקוריות.

 

מאחר ודרישת הכתב מתמלאת, ייבחן בית המשפט האם הדמיון בין כתבי הטענות הוא בחומרה ובדרגה מספקת על מנת לקבוע כי התבצעה העתקה.

 

ככלל - אין לומר כי כתבי טענות הם יצירה ספרותית הראויה להגנת חוק זכות יוצרים, שכן כתבי בי'ד יש לנסח לפי תקנות סדרי הדין והפסיקה על פיהן. כך ביחס לאופן ארגון הנושאים שינוסחו לפי 'קריטריונים' שבתקנות ובפסיקה. בענייננו, בהשוואת כתבי הטענות נמצאה העתקה במלל, בדוגמאות, בטעויות, באסמכתאות, בתוכן ובסדר הדברים, ובתתי הפרקים, ולפיכך עסקינן בהעתקה מלאה של כתבי הטענות המקוריים.

 

גמול שעות נוספות לעובדי הייטק - פסק הדין אלון ציגלר נ' נקסוס מערכות בע"מ (עב 91194/99, ניתן ביום 31.10.05 מפי השופטת לאה גליקסמן).

 

פסק דינו של בית הדין לעבודה בתל אביב. חברת נקסוס עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת אלחוטית. התובע עבד בחברה כמהנדס פיתוח במשך שבע שנים,. כשנתיים לפני התפטרותו, העובד קודם לתפקיד אחר, שכרו הועלה בצורה משמעותית והוא צורף לפורום ההנהלה המורחבת.

 

עם סיום עבודתו בחברה, תבע העובד גמול שעות נוספות עבור כל השעות הנוספות שביצע במהלך תקופת עבודתו. מכיון שחוק הגנת השכר אוסר על תשלום "שכר כולל", כלומר שכר אשר כולל בתוכו את גמול השעות הנוספות, בית הדין קיבל את תביעתו. יחד עם זאת, התביעה התקבלה רק לגבי התקופה שעד למינויו של העובד לתפקיד רכז יחידות קצה.

 

בית הדין קבע שמאותו מועד, העובד כיהן בתפקיד ניהולי, אשר החוק אינו חל עליו. בית הדין חזר על ההלכה, לפיה השאלה אם עובד הועסק בתפקיד ניהולי איננה נגזרת מהגדרת תפקידו, אלא ממעמדו בפועל, מסמכויותיו, מרמת העצמאות שלו, ומגובה שכרו.

 

החברה טענה שהעובד הגיש את התביעה בחוסר תום לב, לנוכח העובדה שהנורמה המקובלת בענף ההי-טק היא של שכר גלובלי, ללא תשלום נפרד עבור שעות נוספות. בית הדין דחה את הטענה וקבע שלנוכח העובדה שמדובר בנורמה מקובלת בענף ההי-טק, המסקנה היא שלעובד בענף זה אין למעשה כוח מיקוח מול המעביד בענין תשלום תמורה עבור שעות נוספות, ולמעשה נכפית עליו הסכמה לשכר גלובלי, בניגוד להוראות חוק הגנת השכר.

 

צרפת

ברוב של 296 מול 193, בבית הנבחרים התחתון בצרפת, אושרה טיוטת החוק אשר תחייב כל ספק של מוזיקה דיגיטלית, לשחררה בפורמט נטול הגנות דיגיטליות. החוק יפעל בעיקר כנגד חברת אפל אשר מוכרת קבצי מוזיקה דיגיטליים בטכנולוגייה מוגנת ואשר לא מאפשרת לנגנים שאינם מבית אפל להשמיעם. מטרת החוק היא מניעת נעילת תכנים באופן שימנע תאימות עם אמצעיי ניגון מיצרנים שונים. אי לכך, חברות מתחרות לאפל יוכלו לבקש מבית המשפט כי יחייב את אפל לשחרר להם את חלקי הקוד הרלבנטיים על-מנת שהנגנים מתוצרתם יוכלו לנגן גם את הפורמטים של אפל. יתירה מזאת, שימוש פרטי בתוכנות לפריצת הגנה דיגיטלית מעין זו, לא תיחשב כעבירה. במידה והחוק יעבור גם בבית הנבחרים העליון בחודש מאי, אזי אפל תצטרך לבחור באחת משתי אופציות: לאפשר לחברות מתחרות לקרוא את הפורמט המוגן שלה או להפסיק את הפעילות המקוונת.

 

ארצות הברית

התובע הכללי של מדינת ניו-יורק, מאשים את חברת Gtatis Internet, בהפרת חובת הסודיות ואמון, בכך שמכרה פרטים אישיים של לקוחותיה. החברה הזמינה גולשים להזין את פרטיהם האישיים וזאת על-מנת להשתתף בסקר שבו יוגרלו מתנות כגון iPod, נגני D.V.D, משחקי מחשב וסרטים.

 

לפי הסכם הצהרת הפרטיות אשר פרסמה החברה באותו אתר, הצהירה החברה על מחויבותה לסודיות המידע שנמסר לה וכן על אי מסירתו לצדדים אחרים. כאמור, החברה הפרה חובה זו ונתבעה על-ידי התובע הכללי של ניו-יורק בבית המשפט העליון שבמנהטן. לפי כמות המידע שהיה ברשות החברה, נראה כי מדובר בהפרת הפרטיות הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם. טרם נמסרה תגובה מצד החברה.

 

אוסטרליה

הרשות האוסטרלית הממונה על שמות מתחם באינטרנט (AUDA), קוראת לציבור לתת הערות בנוגע לאימוץ רשמי של הפרקטיקה הקרויה - Domain Monetization. מדובר בפרקטיקה הנהוגה בעיקר לגבי שמות מתחם עם הסיומות com ו- net, לפיה נרכשים שמות מתחם בשמות שונים מבלי קשר לזהות ועיסוק הרוכש.

 

אותו רוכש אינו מקים אתר אינטרנט תחת אותו שם מתחם אלא ממקם בו פרסומות או קישורים לאתרים אחרים. זו שיטה הגורפת רווחים המוערכים בין 400-600 מיליון דולר בשנה, לפי התחזיות תגיע עד מיליארד דולר בשנת 2007. כל זאת כאמור מתעבורת גולשים בין אותם אתרים וקישורים. כיום ארגונים באוסטרליה לא יכולים לקנות שם מתחם ללא קשר הדוק לעיסוקם.

 

*הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בתחומי הקניין הרוחני ודיני מחשבים nassia@computer-law.co.il.

 

קישורים
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון