הודעות דוברות הלשכה

"צריך לתת שיקול דעת בידי שופט לאסור פרסום ביחס לחשודים בעבירות צווארון לבן כשיש חשש לפגיעה בשמם"

06.02.2006

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, דבורה ברלינר, אמרה את הדברים בהשתלמות הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין והמכון להשתלמות עו"ד של הלשכה בים המלח, במושב שעסק בשאלה, האם עברייני צווארון לבן "שווים יותר", דהיינו, האם הם ובאי כוחם זוכים ליחס עדיף בבית המשפט.

השופטת ברלינר ציינה שהעבריינים בעבירות כלכליות נראים אנשים נורמטיביים, ביניהם אנשי הדור הצעיר, שהנם פריקים של מחשבים, וצריך להיזהר מלגלות כלפיהם סימפטיה, שכן הם גורמים נזר חמור לכלל החברה. היא התייחסה, בהקשר זה, לפרשת האנלייזר (ע"פ 71227/01 מ"י נ' אהוד בן צבי טננבאום). "טננבויים נתפס כמודל להערצה, למרות שמדובר במעשה איום. הוא חדר למחשבי נס"א וכנסת ישראל. כולנו תלויים במאגרי המידע וכולנו חשופים". השופטת ציינה שאינה סבורה שיש יחס מפלה בבית המשפט. לדבריה, זו עובדה קיימת שעברייני צווארון לבן באים לרוב מחתך חברתי גבוה ולכן פונים לעו"ד מובילים, הבאים לבית המשפט עם טיעון מסודר, וכי רק בשל הופעתם הם זוכים להערכה רבה.

 

המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שוקי למברגר, התייחס לבעייתיות הטמונה בעבירות של צווארון לבן של עובדי ציבור ונבחרי ציבור. "אמנם הטיפול אינו דומה ועל פי פסיקת בית המשפט הבדיקה של התיקים הללו נעשית בקפדנות חריגה ולעיתים בדיקה זו יוצרת החמרה, אך אין זה אומר שאין שוויון". עוד ציין, שבפסק דין שבס היה חידוש משמעותי בהגדרת היסוד הנפשי של עבירת הפרת אמונים. בית המשפט קבע שהיסוד הנפשי הוא לא מודעות לקיומה של העבירה אלא מודעות ליסוד הפיזי של ההתנהגות. אדם שמבצע את המעשים אינו סבור שעשה מעשה מושחת, אולם מודע למעשיו, מודע לכך שהוא מצוי בניגוד עניינים, ודי בכך כדי להגדיר את הסיטואציה כעבירה פלילית.

 

עו"ד נבות תל צור ציין שקיימת מגמה ברורה בתחום העבירות הכלכליות של הרחבת האחריות הפלילית, וכן הרחבת רשימת הרשויות החוקרות העוסקות בתחום זה. בהקשר זה, תקף את מבקר המדינה, השואף להרחיב את סמכויותיו ולהפוך לרשות השביעית החוקרת תוך שהוא עושה שימוש בפרסום שגובל בהשמצה. עו"ד תל צור התייחס לפרסום ביחס לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור. לדבריו, ברגע שישנו תיק רגיש, המעורר ענין בציבור, הרי שתחת הכותרת של זכות הציבור לדעת אנו עדים למסכת פרסומים משלב החקירה ועבור דרך בית המשפט. התקשורת מתווכת בין המידע לקהל ומייצרת סנסציות. בנוסף, קיימת הנחה שגויה שאם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט בכיר מחליט להגיש כתב אישום אז יש אמת בדברים.

 

בתגובה לשאלה שהציג עו"ד רון דרור, מנחה המושב, לפיה לרוב עברייני צווארון לבן הם אנשים שעיקר עשייתם מתבססת על שמם הטוב, ומרגע שמתפרסם דבר חשדם ברבים, עשייתם נפגעת באורח קשה, השיבה השופטת ברלינר כי במקרים שבהם יש חשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם צריך לתת שיקול דעת בידי השופט לאסור פרסום. "כאשר אדם חי שמעליו צל הפרשה, והסתבר שלא כצעקתה, יש להתחשב בעובדה שאדם הוכפש בתקשורת במסגרת שיקולי הענישה".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון