הודעות דוברות הלשכה

"חילוט הוא אמצעי יעיל מעין כמותו לאכיפת החוק"

04.01.2006

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

כך אמר היועץ המשפטי של הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד שוני אלבק, ביום עיון שערך צוות איסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אילת אפיק בנושא חילוט והלבנת הון – האם שני צדדים של אותו מטבע ?. ביום העיון השתתפו כ- 150 עו"ד.

עו"ד שוני אלבק ציין שהמלחמה על הכסף היא הרבה יותר קשה ורגישה עבור מפירי החוק, שמעדיפים לשבת בכלא מספר שנים לעומת האפשרות שרכביהם ורכושם יחולטו מהם. לדבריו, החילוט הפך לכלי מרכזי במאבק בפשיעה המאורגנת ובסחר בסמים, מאחר שהפשיעה מונעת מן הרצון להשיג רווח.

 

חילוט משמעו העברת זכות הקנין בכסף מהאזרח למדינה. החוק לאיסור הלבנת הון מתייחס לחילוט פלילי ואזרחי. לחילוט פלילי קודמת הרשעה פלילית וחילוט אזרחי אינו מותנה בהרשעה פלילית. החוק מונה נכסים הניתנים לחילוט, לרבות רכוש ששימש לבצוע העבירה, רכוש שנועד לבצוע העבירה בעתיד, רכוש שהוא שכר/פרי העבירה, חילוט ערך שמתבטא במתן צו לתשלום והעברת זכויות בחפץ למדינה.

 

עוד מציין עו"ד אלבק שלחילוט תכלית מניעתית ומטרתו להביא להפחתת הפשיעה. "החילוט מתייג כעבריין את מי שרכושו חולט". עו"ד אלבק גם התייחס לסעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון, וציין שרצף הפקדות כספיות במטרה להימנע מחובת דיווח מהווה עבירה לפי הסעיף, ומחייב חילוט הרכוש של אותו עבריין על מנת להגן על משטר הדיווחים.

 

עו"ד אילת אפיק, שהנחתה את יום העיון ציינה ש"הסעיף בחוק איסור הלבנת הון הקובע שבסמכות פרקליט מחוז לבקש חילוט אזרחי (אף לפני הגשת כתב אישום) בטענה כי הרכוש הושג בעבירה, הוא דרקוני למדי, מאחר שהוא מאפשר להעניש את האדם שנחשד בביצוע עבירה עוד לפני שאשמתו הוכחה, ומבלי שקיימת לו היכולת להתגונן כראוי. חילוט הוא סנקציה עונשית ואין להחילו ללא משפט צדק". עוד ציינה, שסעיף 3 (ב) לחוק אינו דורש להוכיח את עבירת המקור אלא עוסק רק באי הדיווח, ובכך מקל על עבודת הרשויות לבקש חילוט. יתרה מכך, מפסקי הדין שניתנו לאחרונה, נראה שרשויות האכיפה מעדיפות להקל על עצמן ולפנות לדרך הקלה, של סעיף 3 (ב) על מנת שלא יצטרכו לעבוד קשה ולהוכיח עבירת מקור, וחילוט אזרחי שרמת ההוכחה בו נמוכה, על מנת שלא יצטרכו להתמודד עם הליכים פלילים, הדורשים הוכחה ברמה גבוהה יותר.

 

עו"ד שרון פרידמן, סגן בכיר לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), התייחס לסוגי חילוטים ודרכי יישומם על פי חוק איסור הלבנת הון. לדבריו, יש היגיון לתת למדינה כלי אזרחי להתמודד עם הלבנת הון. הליך החילוט הפלילי לכאורה אינו מתנהל במהלך ההליך העיקרי אלא רק לאחר שההליך מסתיים בהרשעה ובטרם ניתן פסק דין, אולם בפועל נושא החילוט עולה כבר בשלבים הראשונים של המשפט.

 

לדברי רו"ח יהודה בר-לב המערכת הבנקאית אינה ערוכה לדווח על הלבנת הון. במחצית השניה של שנת 2005 נחשפו מקרי הונאה בודדים של עסקאות בסדר גודל של 70 מיליון ש"ח. מרבית ההונאות בסכומים גדולים מתאפשרות בעזרת הלבנת הון. עוד הוסיף, שישנן 5 סיבות להלבנת הון, כאשר רק שלוש מהן הן בלתי חוקיות, השגת כסף בעבירה, מסחר לא חוקי וכספי טרור. הסתרת כספים חוקיים למשל לצרכי ירושה, או הסתרת מקור הכספים מסיבות פוליטיות הן בבחינת סיבות חוקיות.

 

עו"ד אופיר נריה-כץ דברה על התמודדות הסנגור בהליכי חילוט. לדבריה, על אף שברור שידה של המדינה על העליונה, הסנגור יכול לנקוט פעולות שונות. בין היתר, עליו להתעקש ולהראות שלכסף יש ריח, לתת בו סימנים ולוח זמנים, לפעול לקבלת מסמכים מגופים פיננסים ולחבור לרשות החוקרת לקבלת מידע, להצביע על זיקה מחד לנכסים ומאידך על ניתוק הקשר בינו לבין העבירה, להצביע על מקור חוקי לכספים ולהמציא אסמכתאות בענין, להוכיח אמצעי מחייה סבירים וצרכים מיוחדים, להוכיח מטרות לגיטימיות בפעולות חריגות של הפקדה ומשיכה ולדרוש הקטנת הנזק.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון