הודעות דוברות הלשכה

"בחמשת השנים האחרונות התאבדו בבתי המעצר של המשטרה כ- 50 עצורים"

19.12.2005

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

לשכת עורכי הדין מפרסמת דו"ח ראשון מסוגו בנושא התאבדויות עצורים בבתי המעצר. הדו"ח מהווה נדבך נוסף בפעילות לשכת עורכי הדין במהלך השנים האחרונות להבטחת זכויות העצורים והאסירים, מתוך תפיסה שזכויות אדם אינן מסתיימות מאחורי חומות בתי הסוהר.

מהדו"ח עולה שבין השנים 2000 - 2005 התאבדו בבתי המעצר של משטרת ישראל כ- 50 עצורים (נתונים אלה, שנמסרו על ידי המשטרה, אינם כוללים ניסיונות אובדניים שלא הסתיימו במוות).

 

בשבע השנים האחרונות אירעו בבתי המעצר המשטרתיים קרוב לתשעה מקרי התאבדות בממוצע בשנה. עוד עולה מן הנתונים, כי מקרי התאבדות מתרחשים בתחנות משטרה בכל הארץ.

 

הדו"ח מונה רצף מדאיג של התאבדויות שעלו לאחרונה לכותרות ביניהן, ניסיונו של הנחקר יצחק רט, להתאבד בקפיצה מהקומה השלישית בתחנת משטרת ת"א ביוני 2005, התאבדותו בתלייה של אלירן גולן בבית מעצר הקישון בספטמבר 2005, התאבדותו של נתנאל קנפו, הבן של ויקי קנפו בתליה בתחנת המשטרה בדימונה והתאבדותה של ג'ולייט אבלינג בתלייה בנובמבר 2005.

 

לדברי מחבר הדו"ח, עו"ד בני שטיינברג, יו"ר הועדה לפיקוח על בתי המעצר של לשכת עורכי הדין, הידע שנצבר בדיסציפלינות אחרות מלמד כי הלך נפש התאבדותי הוא זמני, כמעט רגעי. התאבדות ניתנת למניעה. מכאן שהתייחסות נכונה למי שנתון בסיכון לפגיעה עצמית, התייחסות שתוביל להרגעה ולויסות מצוקות, עשויה להציל חיים.

 

הדו"ח מתייחס לגורמים לתופעה, ביניהם ההליך הפלילי, הטומן בחובו פגיעה בכבוד האדם ובחירותו ומטיל עליו אות קלון וגנאי. אדם חשוד בעבירה פלילית נקלע למצוקה וחרדה בעוצמה גבוהה, כל שכן אם נעצר פעם ראשונה. לדברי עו"ד שטיינברג, השיעור הגבוה ביותר של התאבדויות מתרחש בבתי המעצר המשטרתיים, שקולטים את העצור עם מעצרו הראשוני, לאחר חקירתו. אולם, דווקא במתקני המעצר בתחנות המשטרה אין מערכת שעשויה לתת מענה נפשי למצוקות קשות של עצירים.

 

גורמים נוספים הם העדר מערכת סעד נפשי ותקנים לפסיכיאטרים, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים בבתי המעצר, אמצעי פיקוח בלתי מספקים על עצורים המסוכנים לעצמם שעלולים להחריף את הבעיה (הפרדה ובידוד), הקושי בנגישות של עצורים לייעוץ משפטי – עצורים רבים אינם זוכים לביקור עו"ד תוך זמן סביר. המפגש עם עו"ד יכול להרגיע ולהפחית את חוסר הוודאות, וכן תנאי מעצר קשים – בעיקר צפיפות. במתקנים רבים עצורים שוהים בשטח של 2 מ"ר לאדם לעומת 4.5 על פי התקנות.

 

הדו"ח מונה שורה של המלצות לצמצום התופעה: הגברת המודעות לסכנה – הפצת החלטות והנחיות של קובעי מדיניות לכל ממלאי התפקידים, הקמת ועדה ציבורית לצמצום מימדי התופעה, הקמת מערכת של בריאות נפש במשטרה והקצאת תקנים של עובדים סוציאליים, שיסייעו למצויים במצוקה. עיצוב פתרונות מתאימים לגבי אוכלוסיית המכורים וחולי הנפש, המצויה בסיכון מוגבר, למשל, באמצעות מתן תחליפי סם, שיפור בנגישות של עצורים לעורכי דין, שיפור תנאי המעצר – מאבק ציבורי של הלשכה לא להחזיק אף עצור שאין לו מיטה נשא פרי והמשטרה נדרשה להיערך לענין על פי צו בג"צ, קו חם טלפוני - קו סיוע טלפוני זמין, אנונימי ודיסקרטי, שבאמצעותו ניתן להעניק סעד ראשוני לעצור. מוסדות שונים יכולים להפעיל קו כזה, כמו הסנגוריה הציבורית.

 

לדו"ח המלא (פורמט pdf) – לחצו כאן

 

קובץ להורדה
suicides during criminal proceedings report.pdf

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון