מאמרים וכתבות

זכות ההסתלקות ונושי היורש-חייב בהליכי פשיטת הרגל

הפעלת זכות ההסתלקות במצב שבו החייב-היורש הנו פושט רגל מעוררת מתח מושגי-עיוני בין עקרון הנפילה המיידית של הירושה לבין עיקרון הקניית נכסי החייב בפש"ר לנאמן. לנושי החייב יש אינטרס ברור בשליטה ובקרה על זכות ההסתלקות. הפסיקה עדיין לא הציעה תשובה ראויה לבעיה זו. דיון ופתרונות אפשריים.

ראשי פרקים:

 

מבוא: הצגת השאלה לדיון

 

א. זכות ההסתלקות – מהי?

  1. חשיבות סיווגה של זכות ההסתלקות
  2. נגטיביות זכות ההסתלקות ועבירות מול המירות הזכות
  3. למי מוקנית הזכות כאשר היורש-חייב בפש"ר?

 

ב. הסתלקות חייב בפש"ר – אפשרויות סיווג עפ"י הדין

  1. הסתלקות כהעדפת מרמה לפי ס' 98 לפקודת פשיטת הרגל
  2. הסתלקות כהענקה אסורה לפי ס' 96 לפקודת פשיטת הרגל
  3. הסתלקות כחוסר ת"ל

 

ג. פתרונות אפשריים

  1. זכות ההסתלקות עוברת לנאמן / ויתור עליה כנכס מכביד
  2. זכות ההסתלקות נותרת בידי החייב-היורש ללא סייג
  3. הותרת זכות ההסתלקות בידי החייב-היורש אך הכפפתה לאישור ביה"ש – ס' 6(ג) לחוק הירושה
  4. אין כלל ז' הסתלקות, הליכי הפש"ר יוצרים מחסום משפטי בדומה לעיקול עפ"י ס' 7 לחוק הירושה

 

מבוא: הצגת השאלה לדיון

 

סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965[1] קובע את זכותו של יורש להסתלק מחלקו בירושה – בין עפ"י דין ובין ממנה עפ"י צוואה. בכך עיגן החוק את העיקרון שלא כופים על אדם לקבל נכסים שהוא אינו חפץ בהם. סעיף 6(ב) לחוק הירושה קובע שעם ההסתלקות, רואים במסתלק כמי שלא היה יורש מלכתחילה, ובכך מאויינת תוצאת עיקרון הנפילה המיידית של העזבון המעוגן בסעיף 1 לחוק הירושה ומכוחו נכסי העזבון עברו ליורשי המנוח מייד עם מותו. כאשר המסתלק הנו חייב בפשיטת רגל מתנגשת זכותו של המסתלק עם אינטרסי נושיו לנשות בנכסיו ולהביא לפרעון חובו אליהם. סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 (נוסח חדש)[2] קובע כי משהוכרז חייב כפושט רגל[3] מוקנים כל זכויותיו לנאמן שהתמנה לו עפ"י הפקודה. מאחר ותוצאת ההסתלקות הנה ויתור על נכסי המסתלק מכח העזבון, עולה השאלה האם רשאי פוש"ר להסתלק מירושתו על מנת להבריח נכסים המגיעים לו מידי נושיו[4].

 

ענינה של עבודה קצרה[5] זו היא במתח שנוצר עקב התנגשות שני העקרונות: מחד איון תוצאת עיקרון הנפילה המיידית ומנגד הקניית הזכויות לנאמן בנכסי החייב-פוש"ר-יורש. תחילה אבחן את טיבה של זכות ההסתלקות והשלכת סיווגה על התוצאות האפשריות, סוגיה שבתי המשפט לא דנו בה כלל[6]. אבחן את אפשרויות הסיווג של הסתלקות יורש בפש"ר[7] ואבחן פתרונות משפטיים אפשריים למצב זה[8].

 

למאמר המלא – לחצו כאן

 

כל הזכויות במאמר שמורות למחבר

 


[1] להלן לשם הקיצור יכונה חוק הירושה, התשכ"ה - 1965 "חוק הירושה".

[2] להלן לשם הקיצור תכונה פקודת פשיטת הרגל, התש"ם - 1980 (נוסח חדש) "הפקודה" או "פקודת פשיטת הרגל".

[3] להלן במסגרת עבודה זו ננקוט לשון קיצור למונחים הבאים כדלקמן: "פוש"ר" – פושט רגל, "פש"ר" – פשיטת רגל.

[4] השאלה האם רשאי יורש להסתלק מחלקו בירושה ובכך להבריח נכסים מנושיו אינה ייחודית דווקא למצב שבו המסתלק הוא פוש"ר. השאלה יכולה לעלות גם במסגרת חוב רגיל שחב פוש"ר לנושה פלוני, בדומה לענין שנדון בע"א 4372/91 יגאל סיטין נ. מיכל סיטין ואח' פד"י מט (2), 120 (להלן – ענין סיטין).

[5] בשל קוצר היריעה הדיון יהא תמציתי ביותר ולא בהכרח ממצה את כל הסוגיות העולות בנושא הדיון. העבודה גם לא תתייחס לפסיקה האמריקאית העניפה שיש בענין בסוגיה של העברות מרמה ע"י יורש-חייב. לתמצית הפסיקה האמריקאית בנושא ראה 39 ALR 4d 633 . כמובן שהנושא הוא רחב דיו בשביל עבודה סמינריונית אם לא מעבר לכך.

[6] בתי המשפט המחוזיים, בפסקים המועטים שיש בסוגיה זו, כלל לא דנו בשאלה כיצד יש לסווג את זכות ההסתלקות, אלא דנו בשאלה כיצד יש למנוע את התוצאה של זכות ההסתלקות. אף ביה"ש העליון בענין סיטין לא התחבט בטיב הסיווג של זכות ההסתלקות והסתפק בקביעה שהפעלתה בנסיבות שיש בהן הכשלת העיקול הנה חוסר תם לב. בקונטקסט של פשיטת רגל, לסיווג הזכות כנכס יש משמעות מרחיקת לכת, שכן אם היא "נכס" אזי היא מוקנית לנאמן. ראה פסקה א.2 להלן.

[7] פרק ב להלן.

[8] בשל היריעה הקצרה לא אכנס לסוגית הנפקות, אם בכלל יש, לנושים במצבים שונים של הסתלקות לעומת מצבים שונים של פש"ר. כגון: האם יש או ראוי להיות הבדל בהסתלקות מירושה למול הסתלקות מצוואה; האם יש או צריך להיות הבדל בין הסתלקות סתם להסתלקות לטובת אדם נקוב בשם; או במצב שבו בקשת הפש"ר מוגשת ע"י נושה למול מצב שבו היא מוגשת לבקשת החייב; וכן ענין התנאות של המוריש להעברת נכסים לידי נושי החייב-היורש.

 

קישורים
קובץ להורדה
inheritance and bankruptcy_yoav milis.doc
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון