הודעות דוברות הלשכה

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי בוועידת המשפט: "לא היה צריך לקבל את המתווה כפי שהוצג"

09.09.2015

דוברות הלשכה

הדברים נאמרו במסגרת המושב משאבים ציבוריים בידיים פרטיות - על פרשת הגז, קרקעות חוף הים וחלוקת כספי הציבור. חברת הכנסת מירב מיכאלי אמרה בדיון המיוחד: "לא יתכן שהממשלה לא תלמד את הנושא באופן יסודי על מנת שתוכל לייצג את האינטרס הציבורי".

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, טען בפורום מיוחד בנושא משאבים ציבוריים בידיים פרטיות, ובכלל זה פרשת הגז: "קראתי את כל החומר שהועבר לשרים בנושא מתווה הגז ויש דברים שסותרים או שמנוסחים באופן שאינו ברור. יש עמדות שונות, אני סבור שלא היה צריך לקבל המתווה". השר הבהיר כי לדעתו "האינטרס של המדינה הוא להבטיח ביטחון אנרגטי לתושבים".

על הדיון בנושא שהסעיר את המדינה בשבועות האחרונה אמר השר: "היה מו"מ בין מי שיודע הרבה על גז לבין מי ששמע על זה ממישהו שמבין. לא פעלו כאן בזדון. פשוט שמעו מידע ממי שמבין ועל סמך זה החליטו".

 

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ נורית קורן, אמרה כי "היו הפרטות והעברה של משאב ציבורי לידיים פרטיות. אולם לולא זאת, לא היו מפתחים את השדות.

לדעתה "המדינה עשתה את המיטב שיכלה לעשות והמתווה אושר. ברגע שהגז יבוא, זה יעשיר את קופת המדינה ועדיף מאשר אנחנו ייבא ונפסיד".

ח"כ קורן סיכמה את דבריה ואמרה: "חבל שאנו עוסקים בפופוליזם".

 

חברת הכנסת מירב מיכאלי תקפה את אופן הטיפול בנושא ואמרה: "לא יתכן שהממשלה לא תלמד את הנושא באופן יסודי על מנת שתוכל לייצג את האינטרס הציבורי. ברגע שגוף פרטי מחזיק במשאב כל כך חשוב ובאפשרותו להחליט האם לפתח או לא, אנחנו בבעיה".

 

ראש החידה הימית בעמותת "אדם, טבע ודין", עו"ד תמי גנות, מתחה אף היא ביקורת נוקבת ואמרה: "אי בהירות היא אחת הסכנות כלכלה ולסביבה ולכל הגורמים בשטח. ודאות משיגים לא באמצעות תכסיסים ותחבולות. לא באמצעות הסתרת המתווה מהציבור". לטענתה, "המתווה מתבסס על הנחות יסוד יש שינוי נסיבות בעקבות הגילוי במצרים. אף אחד לא עצר לדיון".

"היום בעידן המודרני קשה להסתיר מידע, אבל הסיפור של מתווה הגז הוא שיעור לאיך אנחנו לא מנהלים את משאבי הטבע של מדינת ישראל".

 

עו"ד פיני רובין, משרד עורכי דין גורניצקי ושות', אמר במהלך הדיון: "מודל המכרז איננו מודל מעשי. כדי לחפש ולהפיק גז צריכים משאבים אדירים. אין במדינת ישראל האפשרות להרים את זה.

"האם יש היום מתחרים שעומדים בתור ורוצים להיכנס למשק הגז? התשובה היא - לא! למדינה אין את הידע הנדרש לטפל בנושא. זה חיסרון לנהל משא ומתן עם מי שאינו מבין במשק הזה".

ההסכם שווה שמונה מיליארד שקל לשנה. כל שנה שלא חותמים על ההסכם, מפסידים סכום כזה. חייבים להזיז את העגלה גם עם המתווה אינו מושלם".

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון