הודעות דוברות הלשכה

התיקונים לכללי סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין שלא שונו מעל 50 שנה אושרו השבוע על ידי שרת המשפטים

23.06.2015

דוברות הלשכה

המועצה הארצית של הלשכה שיזמה התיקון סברה כי יש להתייחס אל הדין המשמעתי כאל פרוצדורה העומדת בפני עצמה, שאינה זהה לפרוצדורה הפלילית והשואבת מהסדרים הן של הדין הפלילי והן של הדין האזרחי.

בתום תשע שנים של עבודה של המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין מול משרד המשפטים, אישרה שרת המשפטים, איילת שקד את התיקונים לכללי סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים שלא שונו מ-1962. הכללים פורסמו ברשומות ביום 21.6.15.

 

המועצה הארצית סברה כי יש להתייחס אל הדין המשמעתי כאל פרוצדורה העומדת בפני עצמה, שאינה זהה לפרוצדורה הפלילית והשואבת מהסדרים הן של הדין הפלילי והן של הדין האזרחי.

 

המועצה ראתה חשיבות עליונה לכך שלכל פונה שבפיו טרוניה נגד עורך דין, תהיה נגישות מלאה וקלה בהגשת תלונתו. מצב העניינים הקודם, אשר בו לא הוסדר כלל נושא הגשת התלונה וצורתה, היה טעון תיקון, והיה מקום להסדיר את אופן הפניה ומרכיביה – בדומה לפרוצדורה הנקוטה בהגשת הליך בבית משפט לתביעות קטנות. המועצה לא מצאה, עם זאת, כי ראוי יהיה לחייב את הפונים באגרה או באימות תלונתם בתצהיר.

 

הכללים החדשים הינם פרי הליך ארוך שהחל בלשכה לפני כתשע שנים, במהלכן מונה צוות לבחינת סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים ולגיבוש הצעה לרפורמה בסדרי דין אלה, בו נטלו חלק עוה"ד ראובן רייף, חוה מרצקי ונמרוד ליפסקר.

 

גישת הצוות הייתה כי יש לבחון מחדש את הדין המשמעתי בלשכה בכללותו, מבלי להיות כבול להלכות ולמנהגים ששררו בעניין זה בעבר – כל זאת תוך שמירת האיזון הנכון בין זכויותיו של עורך הדין המוצא עצמו נאשם בהליך המשמעתי, לבין חשיבות מעמד המקצוע והשמירה על טוהר מחנה עורכי הדין בכללותו.

 

הוחלט לעגן בכללים את הנוהג הקיים לפיו נמסר למתלונן מידע מפורט באשר לתוצאות תלונתו. כך, יש לחייב את הקובל לנמק בפני המתלונן החלטה שלא להגיש קובלנה בעקבות התלונה שהגיש; וברוח זו, במקרה בו תוגש קובלנה, תינתן למתלונן הודעה על תוצאות הדיון בה. על פי הכללים החדשים במקרה שהעובדות המהוות את העבירה אירעו עשר שנים או יותר לפני המועד בו התקבלה התלונה בלשכה, יידרש הקובל לשאלת חלוף פרק הזמן האמור ואם יחליט על הגשת קובלנה, יפרט בהחלטתו את נימוקיו להגשתה בנסיבות בהן חלף פרק הזמן האמור.

 

רבים מהגורמים שהופיעו בפני חברי הצוות העלו את בעיית ההמצאה של פניות ועדת האתיקה ושל הקובלנה לעורכי דין נילונים או נאשמים, לאור התופעה – שאיננה נדירה – של עורכי דין הנמנעים מלקבל את פניות הוועדה או את הקובלנה. לפיכך, הוחלט כי יש לחייב כל חבר למסור ללשכה, בעת הירשמו, כתובת ממשית (שאינה תיבת דואר) אשר – כל עוד לא יודיע על שינויה – תשמש מען למסירת כל מסמך אליו מטעם הלשכה. עוד הוחלט, כי יש מקום לקבוע חזקת מסירה; דהיינו, משלוח מסמכים מטעם הלשכה לכתובתו הרשומה בלשכה של עורך הדין, תחשב, לאחר חלוף חמישה עשר ימים, מסירה, גם אם לא נטל עורך הדין את הדואר הרשום. זאת, אלא אם יוכיח עורך הדין הנמען, כי המסמכים לא התקבלו בשל סיבות שאינן תלויות בו.

 

המועצה הארצית ראתה מקום לכך שלנקבל תינתן הזכות, בדומה להליך הפלילי, לעיין בחומר הראיות של הקבילה, אך לא בחומר המצוי בתיק התלונה אשר נדון בוועדת האתיקה. הגם שלקובל אין סמכות בדין לגבות הודעות, באשר לעדי הקובל – ראוי שיימסרו לנקבל שמותיהם ועיקר התוכן של עדותם, לפי הידוע לקובל.

 

עמדת המועצה היתה כי על יריעת המחלוקת להיות פרושה, הן בפני הצדדים והן בפני חברי בית הדין, עוד לפני הדיון – בדומה לאשר קורה בהליכים אזרחיים, ולא פעם אף בהליכים פליליים, בבתי משפט רגילים. בהתאם, הוחלט כי לפני תחילת הדיון יהיה על הנקבל להגיש, בכתב, את תגובתו לקובלנה, אשר תכלול התייחסות מפורטת לעובדות שבה, או - אם ברצונו לטעון טענות מקדמיות – מה הן.

 

כחלק מעמדת המועצה כי יש לאפשר דיון יעיל והוגן תוך שיריעת המחלוקת פרושה, כאמור, הן בפני הצדדים והן בפני המותב עוד בטרם החל הדיון – נקבע כי בהליך הערעור יגיש המשיב, לפני הדיון, תשובה בכתב לערעור.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון