הודעות דוברות הלשכה

יועצת ראש הלשכה לשיוויון מגדרי: "יש להשוות את דיני ההתיישנות בעבירות מין להתיישנות בדיני מקרקעין"

18.03.2015

דוברות הלשכה

הדברים נאמרו במסגרת אירוע שקיימה הלשכה לרגל יום האישה הבינלאומי שעסק בנושא "חוק התיישנות על עבירות מין ואלימות". ראש הלשכה: "יום האישה הבינלאומי הוא יום חשוב והכרחי להמשך קידומן של נשים בכל התחומים לרבות שוק העבודה, הפוליטיקה, החברה והכלכלה. אין מדובר במאבק נשי גרידא, השיוויון הוא מטרה משותפת של כל החברה ועלינו להילחם על דמותה כל עוד שהוא לא מתקיים".

עוד הוסיף כי "ברבות השנים הביא השיח הציבורי לתרומות חברתיות במעמד האישה במרחב האישי והציבורי שבאו לידי ביטוי בשילובן במעגל העבודה, במוסדות להשכלה הגבוהה ועוד. עם זאת ועל אף השיפור, לפנינו עוד דרך. כיום ישנם עדיין פערי שכר גדולים בין נשים לגברים בשוק העבודה של ישראל, ואף המודעות לשליטת האישה על גופה והאלימות כלפי נשים אינה מספקת". לדבריו "יש להגביר את השיח החברתי והציבורי בנושא חשוב זה על כל היבטיו. מאותה סיבה, בחרנו להעמיד באירוע זה את שאלת תוקף ההתיישנות על עבירות מין ואלימות".

 

 

 

בפאנל בהנחיית יועצת ראש הלשכה לשיוויון מגדרי, עו"ד רוני אלוני סדובניק, דנו על הבעיות המשפטיות בחוק ההתיישנות על עבירות מין ואלימות כלפי ילדים ומבוגרים, בהיבט הפלילי, האזרחי והנזיקי וכן בפרשנויות השונות לתיקון 4 לחוק ההתיישנות. הפאנל נערך בהשתתפות ד"ר יפעת ביטון, מומחית למשפט מגדרי, המכללה למנהל, מרכז תמורה למניעת אפליה, עו"ד ליאת קליין, יועצת משפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית וד"ר אלה בלאו-סוסנובסקי, פסיכיאטרית מומחית לטראומה. משתתפות הפאנל ביקשו להקדיש את יום העיון לזכרה של ורד מאיה לב ז"ל, נפגעת גילוי עריות, אשר נאבקה שנים בהתיישנות על העבירות שבוצעו בה ושמה קץ לחייה לפני מספר חודשים.

 

 

 

עו"ד רוני אלוני-סדובניק, יועצת ראש לשכת עורכי הדין לשיוויון מגדרי אמרה כי "הגיעה העת לפתוח את הדלתיים הסגורות של מערכת המשפט, ולפרק את חומות הזכוכית של ההתיישנות בעבירות מין, ולהשוות את תקופת ההתיישנות כפי שהיא מורחבת בדיני המקרקעין העומדת על 25 שנה או על התיישנות בעבירות המתה ורצח, המגיעות ל-20 שנה. הרציונאל לכך מצוי בהיות גופה של האישה משול לקניינה ורכושה, והפגיעה המינית בה משולה פעמים רבות למוות פנימי". 

 

עו"ד ליאת קליין, יועצת משפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ציינה כי הגשת תלונה פלילית או אזרחית על עבירות מין ואלימות גורמת למנגנון הבשלה מאוד איטי של הקורבן. עו"ד קליין סיפרה כי כל שנה במרכז הסיוע מתקבלות 40 אלף פניות. 64% מתוכן הן של ילדים ונוער, ומרבית הדיווחים מתקבלים בגילאים 35 ל-50. אחוז קטן מתוכן בוחר לפנות או להגיש תלונה למשטרה, ובשנה האחרונה רק 15% בחרו לפנות למשטרה.

 

עו"ד קליין ציינה כי הגורמים המעכבים להתלונן הם גורמים משפחתיים, חיצוניים ופנימיים הנובעים בין היתר מאשמה ובושה. לדבריה, יש מקרים רבים שהשער סגור, ולפעמים זו פצצה מתקתקת שהפוגע עדיין חופשי. כמו כן ציינה כי על מנת לטפל בעבירות אלה יש להשתמש בשפה מיוחדת. ד"ר יפעת ביטון, מומחית למשפט מגדרי, המכללה למנהל, מרכז תמורה למניעת אפליה, הסכימה וציינה כי צריך להיות עולם מושגים שיותאם לכך. כמו כן דיברה ד"ר ביטון על תאוריית המחויבות, לפיה היא כעורכת דין רואה מחויבות לקדם שינויים חברתיים, ולכן מרכז תמורה למניעת אפליה מקדם נושאים חברתיים נוספים, דוגמת אתניים.

 

ד"ר אלה בלאו-סוסנובסקי, פסיכיאטרית מומחית לטראומה, העלתה מוטיבים שונים לסיבות לעיכוב להתלונן. ביניהם מוטיב הזמן. לדבריה, אישיות הילדים - קורבנות התקיפה המינית בילדות - מפורקת ונבנית מחדש בעקמומיות. כמו כן, לפי פרדוקס המשפחה התומכת המתלונן נתפס כאיום על שלמות המשפחה, והמשפחה תעשה כל מאמץ להוציא אותו מתוכם ולשמור על המבנה המשפחתי. עוד ציינה כי הקורבן חסר משאבים ורק לאחר שנים רבות של טיפול הוא מוצא את המשאבים הנדרשים להגשת תביעה, ביניהם כוחות הגנה אישיים ומשאבים חברתיים.

 

האירוע נחתם בהופעה של הסטנדאפיסטית ליטל שוורץ וארוחת ערב עשירה.

 

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון