מאמרים וכתבות

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

08.02.2015

צו ההגנה הוא כלי וחשוב במאבק באלימות במשפחה, אך הוא אינו חף ממגרעות ובוודאי שאינו יכול לתת מענה בכל מצב, כיוון שמצבי אלימות במשפחה הם מטבעם מורכבים ואינדיווידואליים.

ב- 25 בנובמבר מצוין, כמדי שנה, יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. במציאות הישראלית לא מדובר בעוד סיסמא ריקה: סמוך למועד זה נרצחה ביסאן אבו ע'אנם, בת 31 מרמלה, האשה העשירית במספר שנרצחה על ידי קרוב משפחתה מתחילת 2014. מספר תשע היתה אביטל רוקח, בת 45 מירושלים, שנרצחה בחודש ספטמבר. כמו במרבית המקרים הקודמים, גם כאן פורסם לאחר מותן, שלא מדובר במקרה ראשון של אלימות כלפיהן, שהן חיו תחת איומים והפחדות מזה שנים, וש"הכתובת היתה על הקיר". במקרה של רוקח, פורסם שנגד הרוצח – בן זוגה לשעבר – הוצאו בעבר מספר צווי הגנה, לרבות בסמוך לרצח, אך הוא הפר את הצווים ושוחרר על ידי המשטרה ובתי המשפט פעם אחר פעם.

 

ראוי להפנות זרקור אל אותו אמצעי חמקמק, שמשמש כ"עזרה ראשונה" במקרים כאלה – צו הגנה למניעת אלימות במשפחה: מה תפקידו, מתי הוא יעיל ומתי לא, ובאיזו מידה ניתן לאכוף אותו.

 

מתי ניתן צו הגנה?

צו ההגנה ניתן על ידי בית המשפט במקרים שבהם נשקפת סכנה ברורה ומיידית לשלומו של מי מבני המשפחה – לרוב אשה, מצד בן משפחה אחר – בן זוג, אבא, אח וכיו"ב, בין אם על רקע פגיעה שכבר נעשתה ובין אם על רקע איום ממשי בפגיעה. צו ההגנה משמעותו הרחקת האדם הפוגע מבית המשפחה ומכל מקום אחר בו הוא עלול להטריד את הנפגעת.

 

הצו אמור לשמש פתרון חירום ולא פתרון קבע, מעין "תקופת צינון" שבמהלכה יוחלט האם לפתוח בהליכים פליליים נגד הפוגע, או לאפשר לו לשוב ולבוא במגע עם הנפגעת. צווי הגנה ניתנים באופן גורף יחסית – ויכולים אף להינתן במעמד צד אחד – למשך שבעה ימים, שלאחריהם מתכנסים כל הצדדים לדיון נוסף שבו מחליט בית המשפט האם להאריך את הצו לתקופה של שלושה חודשים. בתום שלושת החודשים, גם אם העילה להוצאת הצו עומדת בעינה, על מנת לחדש אותו יש להתחיל את התהליך מחדש.

 

אליה וקוץ בה

צו ההגנה הוא כלי חשוב ביותר בהתמודדות עם מקרי אלימות במשפחה. פעולת הצו נחשבת לאפקטיבית בהסרת האיום המיידי מצד הפוגע, ואין ספק שהשימוש בו שיפר לאין ערוך את הטיפול במקרים מסוג זה לעומת המצב ששרר לפני כניסת החוק לתוקף. העובדה שניתן להוציא את הצו, לפחות בשלב הראשוני, במעמד צד אחד בלבד ובאופן מהיר ויעיל יחסית, מסירה מכשולים שעמדו בעבר בדרכן של נשים שביקשו להתגונן מפני אלימות, איומים והטרדה.

 

יחד עם זאת, דווקא מאחר שהוצאת הצו כרוכה בפרוצדורה פשוטה ומהירה יחסית, עלול לקרות שצו יינתן שלא בצדק, באופן שיגרום עיוות דין ועוול לצד שנגדו הוא מופנה – בן הזוג או קרוב המשפחה. כך למשל, ידוע על מקרים שבהם נשים שפתחו או עמדו לפתוח בהליך גירושין, הגישו תלונות שווא על מנת להוציא צו הגנה – או לאיים על בן הזוג בהוצאתו – וזאת במטרה להרחיק אותו מהבית ומהילדים, ולהפעיל עליו לחץ בנוגע לתנאי הגירושין. למותר לציין שהנזק שעלול להיגרם הן לבן הזוג והן לילדים במקרה של ניתוק כפוי שכזה שמתרחש בנסיבות בלתי מוצדקות – גם אם רק לכמה ימים – הוא עצום.

 

האם אפשר בכלל לאכוף צו כזה?

הבעיה הרצינית ביותר שנוגעת לצו ההגנה היא השאלה מה קורה כאשר הצו מופר, ואיך ניתן לאכוף אותו בכל זאת. היכולת של צו ההגנה למלא את תפקידו ביעילות מבוססת על ההנחה שהוא יקויים, וזאת מאחר שמרבית הגברים הפוגעים או המאיימים על נשותיהם או קרובות משפחתם הם אנשים שמתנהלים בשאר תחומי חייהם באופן נורמטיבי – כך שבהינתן צו בית משפט שהפרתו כרוכה בסנקציות, הם ייטו לקיים אותו. עם זאת, ישנו חתך מסוים של גברים אלימים, שמפתחים הפרעה אובססיבית כלפי בת זוגם, ומגיעים למצב נפשי וחברתי שבו אין להם מה להפסיד. גברים כאלה פועלים באופן לא רציונלי, ולכן גם לא יחששו להפר את צו ההרחקה בצורה בוטה – על אף המחיר שהם עלולים לשלם על כך – ובלבד שלא יאולצו להיפרד מבת הזוג. אלה הם גם בדרך כלל הגברים שבסופו של דבר לוקחים את החוק לידיים ופוגעים פיזית בבת הזוג, עד כדי רצח.

 

הפרת צו שנועד להגן על חיי אדם נחשבת בעצמה לעבירה פלילית, שבצדה עונש של עד ארבע שנות מאסר. על פי נהלי המשטרה, כאשר מגיע דיווח של מתלוננת על הפרת צו, יש לאתר את החשוד באופן מיידי, לעצור אותו עוד באותו היום ולפתוח בחקירה. בשטח, הדברים מן הסתם נראים אחרת. הקושי לאתר את בן הזוג או בן המשפחה האלים והעומס שבו נתונה המשטרה, מוביל לכך שבמרבית המקרים גברים החשודים בהפרת צו הגנה לא נעצרים באותו היום אלא רק כמה ימים אחר כך. גם משבוצע המעצר ונפתחה חקירה, לרוב המשטרה מנצלת את סמכותה להפעיל שיקול דעת ולשחרר את החשוד לאחר מספר ימי מאסר לכל היותר. התוצאה היא שהגבר הפוגע מסתובב חופשי, כאשר תחושות הזעם, התסכול והנקמה שלו רק התעצמו בעקבות המעצר, והוא עלול אף להיות מסוכן יותר.

 

למשטרה אין מספיק כוח אדם כדי לפקח מקרוב על יישום צווי ההגנה בכל מקרה ומקרה, כאשר מדובר במאות רבות של תלונות בכל שנה, ולכן היא לא יכולה להציע למתלוננת כל פתרון מלבד לעבור למקלט לנשים מוכות. זהו פתרון בעייתי, שנשים רבות דוחות אותו, כיוון שהוא כרוך בניתוק מסביבת המגורים שלהן, ולעתים גם ממערכת התמיכה החברתית והמשפחתית, ממקום העבודה, מהמסגרות החינוכיות של הילדים, וכן הלאה.

 

לסיכום, צו ההגנה הוא כלי וחשוב במאבק באלימות במשפחה, אך הוא אינו חף ממגרעות ובוודאי שאינו יכול לתת מענה בכל מצב. כיוון שמצבי אלימות במשפחה הם מטבעם מורכבים ואינדיווידואליים, חשוב להתייעץ עם גורמים מקצועיים לפני שמחליטים באיזה צעד לנקוט. ישנם מקרים שבהם הוצאת צו הרחקה או מאסר עלולים רק להחמיר את האלימות ולהגביר את המוטיבציה של הפוגע לנקמה, כך שיש לחפש פתרון אחר שיהיה הולם ובר יישום.

 

מאמר מאת עורך דין פלילי אלון ארז - משרד עורכי דין בתחום המשפט הפלילי בישראל.

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון