הודעות דוברות הלשכה

יו"ר ועדת האתיקה הארצית על מנגנון הבקרה של הנהלת בתי המשפט: "לנשיא בית משפט אין סמכות להתערב בשאלות אתיקה"

08.01.2015

דוברות הלשכה

עו"ד מיכאל טאוסיג בבקורת קשה על ההחלטה להקים ועדה משותפת למערכת בתי המשפט ולמחוזות הלשכה לדיון בתלונות בקשר להתנהגותם של שופטים ועורכי דין זה כלפי זה - "בהחלטה טמונות סכנות".

ההחלטה התקבלה ללא שיתופי, ונראה לי שהנוהל התקין היה צריך להיות לשתף את יו"ר ועדת האתיקה הארצית בדיונים לקראת הקמת הוועדה וההחלטה.

 

זאת משום שבהחלטה שהתקבלה ישנן בעיות. יש לציין שהמוסדות של לשכת עורכי הדין הדנים בתלונות, כולל ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים הם מוסדות סטטוטוריים, שהוקמו על פי דין. לפיכך שום יוזמה כזו איננה יכולה לנגוס בסמכותן של ועדות האתיקה.

 

ובמלים פשוטות: שופט וגם עורך דין רשאים להתלונן בפני ועדות האתיקה (ו/או בפני היועמ"ש או פרקליט המדינה או בפני נציב התלונות נגד שופטים), גם לפני וגם אחרי הקמת הוועדה. על פי הרפורמה שנעשתה בדין המשמעתי ובוועדות האתיקה, נותק הקשר בין הפעילים של הלשכה הנבחרים של הלשכה לבין ועדות האתיקה.

 

לעומת זאת בהסדר המצטייר על פי ההצעה נובע, כאילו יו"ר ועד מחוזי יוכל להתערב ולהחליט בשאלות של אתיקה. עיני לא צרה בכך שיקחו חלק מעבודת ועדות האתיקה, משום שגם כיום אנו כורעים תחת עומס העבודה; הבעיה היא שלכאורה יש כאן ניגוד למטרת החוק ולרפורמה שבוצעה בלשכת עורכי הדין בנושא האתיקה.

 

לפי החוק גם אין לנשיא בית משפט סמכות להתערב בשאלות אתיקה ולקבוע מסמרות, אלא אם כן בא עניין לפניו כערכאה שלישית, לאחר דיון ב-2 ערכאות של בתי הדין המשמעתיים – המחוזי והארצי. עלול לצאת מצב, שבו שופט מחוזי כבר הביע דעתו, שיש להעמיד לדין עורך דין בגין התנהגותו כלפי שופט, ואחר כך יגיע העניין לפניו כערכאה שלישית כאמור, וזה לא יתכן במערכת המשפטית שלנו.

 

יש לציין, שאין מניעה גם כיום שנבחרי צבור של לשכת עורכי הדין ינסו לגשר בין עורך דין לשופט, הבעיה שבפנינו היא שנעשה הסדר כללי כביכול, שעלול להתפרש ולהתבצע באופן לא ראוי".

 

להלן תגובתו של ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, בנושא:

 

"שלשום התבשרנו על ידי מנהל בתי המשפט, כבוד השופט מיכאל שפיצר, על הקמת ועדה משותפת עם מחוזות הלשכה, שתבחן את התנהלותם של עורכי דין ושופטים באולמות בתי המשפט השונים. מחד זהו הישג נוסף למשוב השופטים - אלו שהתנגדו לביקורת - מתקפלים. מאידך, בחרו ראשי המחוזות בלשכה, מטעמים פוליטיים אישיים וזרים, לשתף פעולה עם המאבק של הנהלת בתי המשפט כנגד משוב השופטים וכנגד ציבור עורכי הדין בישראל.

 

ברור לכל, כי הוועדה החדשה שהוקמה כשבוע לפני פרישתו של נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט אשר גרוניס מתפקידו, נועדה לצורכי אחיזת עיניים בלבד ופוליטיקה לשמה. מצער שהנהלת בתי המשפט ממשיכה בקו לעומתי נגד לשכת עורכי הדין, תוך פגיעה אמיתית ומוחשית בציבור עורכי הדין ובפרנסתם. הרי מי שרוצה להתלונן על שופטים יכול לעשות כן בפנייה לנציב תלונות הציבור על שופטים, ומי שמעוניין להתלונן כנגד עורך דין, יכול לפנות לוועדות האתיקה. ולכן ברור שאין צורך אמיתי בהקמת גוף נוסף.

 

חמור במיוחד שראשי המחוזות פותחים ערוץ נוסף בו הם מעודדים הגשת תלונות כנגד עורכי דין. האם חסרות תלונות כנגדנו? האם זהו תפקידם של ראשי המחוזות לעודד עוד תלונות כנגד עורכי דין? איפה ההיגיון והאחריות כלפי ציבור עורכי הדין?! זאת ועוד, ראוי שלפחות מנהל בתי המשפט ישים לב לחוק בכלל ולתיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין בפרט, ויימנע מלהכניס פוליטיקה לתחום האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין. כזכור, תיקון 32 לחוק הלשכה נועד ליצור הפרדה מוחלטת בין הפוליטיקאים בלשכה לבין מוסדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים.

 

יחד עם זאת, כמי שמערכת המשפט יקרה לליבו, לא אירתע למלא את חובתי לציבור עורכי הדין ולחיזוקה של מערכת המשפט. בשבוע הבא יתפרסמו תוצאות המשוב שיהיו מעניינות ומפתיעות. כפי שאירע במשובים הקודמים, אני בטוח שהמערכת המשפטית תיישם את ממצאי המשוב ותתייעל לטובת כולנו".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון