הודעות דוברות הלשכה

ח"כ איילת שקד: המערכת המשפטית מתערבת בתחומים שאינם מתקבלים על הדעת

10.12.2014

דוברות הלשכה

פרופ’ דניאל פרידמן, חברות הכנסת שלי יחימוביץ ואיילת שקד, פרופ’ אייל גרוס ויו"ר פורום חוקתי בלשכה, עו"ד ענבל רובינשטיין, השתתפו ביום עיון בנושא חקיקה עוקפת בג"ץ בלשכה: הדעות נחלקו באשר להיקף התערבותו של בג"ץ בתחומים שונים בהם פסק בניגוד לעמדת הרשות המחוקקת.

ביום עיון שנערך ב-4.12.14 בלשכת עורכי הדין בהנחיית העיתונאית רויטל חובל, דנו בחקיקה עוקפת בג"צ, בחוק הלאום ובסוגיות אקטואליות נוספות. ביום העיון השתתפו פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, ח"כ שלי יחימוביץ, ח"כ איילת שקד, פרופ' אייל גרוס, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א ויו"ר פורום חוקתי בלשכה, עו"ד ענבל רובינשטיין. את יום העיון ריכזה הממונה על הפורום בלשכה, עו"ד שלי ואקנין-אדם.

 

פרופ' פרידמן אמר על חקיקה עוקפת בג"צ כי מדובר באוקסימורון, משום שלפי היסודות יש הפרדת רשויות שפירושה חלוקת סמכויות, והרשות המחוקקת היא לא בית המשפט אלא הכנסת. לדבריו המשפטנים לקחו את הכוח מהפוליטיקאים והעבירו אותו למשפטנים ולביורוקרטיה, וישנם מקרים שגם בג"צ יכול לטעות: "אין קדושה בבג"צ וגם בית המשפט יכול לשגות, וכשזה קורה צריך לדעת להתמודד עם זה".

 

ח"כ שלי יחימוביץ: "אם יש לי איזו שהיא ביקורת היא שבג"צ לא מתערב מספיק, ברור שהכנסת היא המחוקק אבל דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב אלא גם הדאגה לזכויות המיעוט. אני חושבת שבג"צ מאוד זהיר ושהוא מחויב לבדוק הצעות חוק והפרה בוטה של ערכי אדם וערכי השוויון, וחוק המסתננים הוא דוגמא קלאסית לכך, והפתרון שהמדינה נתנה לכך הוא לא פתרון טוב". על חוק הלאום אמרה ח"כ יחימוביץ: "אני לא רואה צורך בחוק כזה כי אני רואה את המציאות". לדבריה מדובר פשוט בזריעת שנאה ומחלוקת ובהדרת מיעוט, והמילה שוויון לא הייתה קיימת באף נוסח של החוק.

 

ח"כ איילת שקד הצביעה על ההתערבות של המערכת המשפטית בתחומים שאינם מתקבלים על הדעת, כמו בתחום ההגירה: "המדינה צריכה לדעת להגן על אזרחיה, והיום שופטים מתערבים בעניינים כלכליים וחברתיים". לדבריה אחד הפתרונות לכך הוא החלת חוק החקיקה, שמצד אחד נותן לביהמ"ש העליון ורק לו, את הסמכות לבטל חוק, מצד שני יאפשר לכנסת להתגבר ברוב של 61 או 65 חכים על פסיקה שתפסול חוק לתקופה של 4 שנים כהוראת שעה: "אם נשב בקואליציה הבאה ננסה לקדם את חוק יסוד החקיקה". כדוגמא נתנה את בג"צ ההתנתקות, שעל אף דעותיה הימניות, היא עדיין סבורה כי בית המשפט לא היה צריך לא היה צריך להתערב, כי זו החלטה של הממשלה. על חוק ההסתננות אמרה כי המדינה לא הייתה צריכה להגיע לחוק שחוקקה, אלא מלכתחילה למנוע את המצב ולשפוט כל מסתנן שנכנס.

 

לדעת ח"כ שקד יש צורך בחקיקה עוקפת בג"צ משום שבית משפט העליון לא מאוזן. "בגלל שיטת הבחירה הם יכולים להטיל וטו על שופט שהם לא מעוניינים בו". ח"כ הדגישה כי חשוב לשמור על זכויות המיעוט, וחוק יסוד החקיקה לא ימנע מבית המשפט העליון להגן עליהן: "יש כפרים ערבים והם צריכים להתפתח בדיוק כמו ישובים יהודים". על חוק הלאום אמרה ח"כ שקד כי בעיניה הוא נחוץ כאשר ישנה התנגשות אמיתית בין חוקים שנוגעים בזהותה של מדינת ישראל, ואין מטרתו לפגוע בזכויות המיעוט למרות שכך ניסו להציג אותו.

 

בהקשר של חוק הלאום אמר פרופ' אייל גרוס כי "כל הדיון בישראל על המדינה היהודית הוא לא בדיוק הדיון הנורמלי שמתקיים במדינות אחרות, מכיוון שביסודו הפרדה בין יסוד האזרחות ליסוד לאומיות, וצרפת לדוגמא היא מדינה שאיחדה בין יסוד האזרחות ליסוד הלאומיות, ולכן אי אפשר לנרמל ולדלג על הבעיה הזו".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון