הודעות דוברות הלשכה

פרופ’ יעקב נאמן בכנס של לשכת עוה"ד: "אין מדינה בעולם שבה יש כל כך הרבה תביעות משפטיות לנפש. אנחנו בשיא עולמי ואנחנו צריכים להתבייש בזה"

09.11.2014

דוברות הלשכה

פרופ’ יעקב נאמן על התנהלות מערכת בתי המשפט: "הבעיה המרכזית של מערכת המשפט במדינת ישראל היא עינוי הדין. אין מדינה בעולם שבה יש כל כך הרבה תביעות משפטיות לנפש. אנחנו בשיא עולמי ואנחנו צריכים להתבייש בזה". ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, עמד על הצורך לקדם את השימוש בהליך הבוררות: "הליך הבוררות הינו הליך טוב, יעיל, חשוב ואף נחשב ככורח המציאות, וכראש לשכת עורכי הדין אני פועל להגברת המודעות של השימוש בו ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט ובכך להפחתת המעמסה שנוצרת עליהם".

עו"ד פיני מרנסקי יו"ר הנהלת המוסד לבוררות: "תודה למרצים ומשתתפי הכנס המוצלח שקיימנו השנה. אנו במוסד נמשיך לפעול להגברת המודעות ונכונות הציבור להשתמש בהליך הבוררות ובמטרה להביא לכך שהליכי הבוררות יתנהלו ביעילות, במהירות הראויה ותוך דגש על עשיית צדק.

הליכי בוררות הינם פתרון מעשי להתמשכות ההליכים בבית המשפט. אולם בפועל כמות ההליכים המופנית לבוררות מדי שנה זעומה (כ־ 0.5% מכלל התיקים). עובדה זו מחלחלת סוף סוף גם לכנסת ולמערכת בתי המשפט במדינת ישראל. עד היום הניסיונות לקדם הנושא באמצעות האחראים המרכזיים לאספקת שירותי משפט יעילים לאזרחי המדינה לא צלחו וכן גם תיקון 2 לחוק הבוררות לא הצליח לסייע בהגברת הליכי הבוררות ואנו במוסד לבוררות כמעט ולא נתקלנו בסעיפי הפנייה לערעור בעקבות התיקון. בסוגייה זו ובאחרות עסקנו בכנס.

 

הכנס נפתח בדיון בנושא "מדיניות בתי המשפט והמדינה ביחס להליך הבוררות", בהנחיית יו"ר הנהלת המוסד לבוררות, עו"ד פיני מרינסקי, ובהשתתפות שרי המשפטים לשעבר פרופ' דוד ליבאי, פרופ' יעקב נאמן ופרופ' דניאל פרידמן, וכן כב' השופט (בדימוס) משה גל, מנהל בתי המשפט לשעבר.

 

פרופ' יעקב נאמן אמר כי הבעיה המרכזית של מערכת המשפט במדינת ישראל היא עינוי הדין: "אין מדינה בעולם שבה יש כל כך הרבה תביעות משפטיות לנפש. אנחנו בשיא עולמי ואנחנו צריכים להתבייש בזה. מה שעוד יותר גרוע. כאשר לא מקיימים את הוראות החוק שקובע גם במשפט פלילי וגם במשפט אזרחי שהדיון יהיה מיום ליום אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות ושיסתיים לאחר 30 יום, אנחנו עוברים על החוק וכתוצאה מזה ישנו מבול של תיקים. אני מצטער שהצעת החוק בנושא בוררות חובה שהייתה בשיתוף הנהלת בתי המשפט ושאושרה על ידי היועמ"ש נתקעה בכנסת, וכתוצאה מזה עינוי הדין במדינת ישראל הוא נוראי. אני מקווה שהלשכה תירתם לצורך הזה כי מי שסובל מכך הוא האזרחים והשכבות החלשות".

 

פרופ' דניאל פרידמן אמר כי הבעיה הראשונה שנתקל בה כשר משפטים הייתה כי קיימת הנחיה של היועץ המשפטי לא ללכת לבוררות. לדעתו זו אמורה להיות החלטה של הלקוח שבמקרה זה הינה הממשלה. כדי לשנות הנחיה זו היה צריך לאפשר ערעור לבית המשפט, והצליחו להעביר את החוק, תיקון מספר 2, שיהיה ערעור על החלטת הבורר, המאפשר למדינה ללכת לבוררות. לדבריו, את השלב הראשון בקידום הליך הבוררות, המדינה צריכה לעשות: "כדי להגיע לפתרון האפשרי, יש תחילה להבין שזה עניין שהמדינה תעשה את זה כי היא המתדיין הגדול ביותר בבתי המשפט". לדבריו יש להסמיך את בית המשפט - לפי בקשת הצד התובע את המדינה או המתגונן - לבקש מבית המשפט לחייב את המדינה לקבל בורר בעניין הזה".

 

פרופ' דוד ליבאי: "אם מחייבים את הלקוחות ללכת לבוררות זו סגירת שערי בתי המשפט בפניהם. ישנן עקרונות שאם נוגסים בהם, אינני יודע מה תהיה תוצאת ההמשך שלאותה נגיסה. כמי שחושב שערך הדמוקרטיה הוא כה חשוב, ואחד העקרונות החשובים במדינה דמוקרטית הוא בית המשפט, ולכן אני לא תומך בהטלת בוררויות חובה". בעניין המדיניות הנוהגת של המדינה ביחס לבוררות אמר פרופ' ליבאי כי הוא מביע הסתייגות גמורה למדיניות זו: "לא ייתכן שהמדינה ומשרד המשפטים יאמרו שהם רוצים לייעל אבל יטו עורף מצד שני ולא יפנו למוסד לבוררות".

 

השופט (בדימוס) משה גל, מנהל בתי המשפט לשעבר, אמר כי לדעתו צריך להיות ערעור לבית המשפט על הבוררות כערכאה ראשונה: "אין דין תיק ערכאה ראשונה כדין תיק ערעור, מבחינת הנטל על המערכת הוא שונה". בעניין בוררות חובה הדגיש כי מדובר בהוראת שעה בלבד: "הוראת שעה של חמש שנים מתוך ראייה של מצב חירום, במצב כזה נוהל קבלת ההחלטות יכול להיות מעט שונה. למשל בעניין תביעות שיבוב, יכול להיווצר מצב ששתי חברות ביטוח מנהלות ביניהן מאות תיקים, שמטפלים בהם מספר שופטים. אין שום סיבה שתיקים כאלה לא יידונו בבוררות, ואם הם לא מגיעות להסדר וולונטרי ביניהן, המחוקק יכול לומר 'עד כאן'. כמנהל אף הצעתי לומר שאין זמן לדון בתיקים אלה, אבל אי אפשר לתת תשובה כזו לעד ולכן יש את הכלל של עד חמש שנים".

 

פרופ' נאמן הוסיף כי הוא מסכים שצריך להיות מצב שאדם יכול להחליט לאיזו ערכאה הוא הולך אבל המצב היום הוא שאין לו ערכאה כי הכל תקוע בבתי המשפט. "כמו כן", הוסיף פרופ' נאמן "בהצעת החוק כתוב שמי שיחליט אם ללכת לבתי המשפט הוא השופט, דבר שני אם הצדדים לא סיכמו ביניהם על בורר, השופט יקבע את הבורר. אם השופט קובע אנחנו נמצאים במערכת של בתי המשפט, ויש לקבל את זה כי החלופה היא להמשיך במצב הקיים שפוגע באלה שאין באפשרותכם לשכור שירותי עורכי דין".

 

פרופ' דוד ליבאי הוסיף כי אם שופט כופה על הלקוח להעביר את העניין לבוררות, עלול להיות חשד בלבו של הלקוח שהשופט ממליץ להעביר את התיק לבוררות כי הוא עמוס. עו"ד פיני מרינסקי אמר לסיום כי הצדדים יכולים לבחור אבל צריכה להיות האפשרות גם לערער. לדבריו אם הבוררות תהיה לפי דין מהותי, זה רק יגרום לכך שהליך הבוררות ישגשג ויצליח יותר.

 

במסגרת הכנס גם נשאו דברים עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד גיל סלומון, מנכ"ל הלשכה ויו"ר הנהלת המוסד לבוררות של הלשכה, עו"ד פיני מרינסקי.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, עמד על הצורך לקדם את השימוש בהליך הבוררות: "הליך הבוררות הינו הליך טוב, יעיל, חשוב ואף נחשב ככורח המציאות, וכראש לשכת עורכי הדין אני פועל להגברת המודעות של השימוש בו ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט ובכך להפחתת המעמסה שנוצרת עליהם".

 

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, אמרה כי "ישנה תחושת החמצה שבהליך שהיה יכול להיות יעל, דיסקרטי וחסכוני יותר, לא נעשה שימוש, במיוחד בעידן שבו המערכות המשפטיות עמוסות ביותר והתקציבים לייעל אותם הולכים ומצטמצמים. ללשכה יש הזדמנות להיות קול מוביל שיכול להביא לשינוי תודעתי בנוגע לשימוש בהליך הבוררות ולהראות כי ישנו כלי נוסף להנגשת הצדק. הצורך לקבל תוצאות בהליך משפטי בדרך נכונה ומהירה, הוא צורך שיש להגשים אותו. אין ספק שגם פרקליטות המדינה צריכה לעשות בכך שימוש, ואני מקווה שהפצת המסר על ידי הלשכה לשימוש בבוררות רגילה ואף בבוררות בזק ילך ויגבר".

 

מנכ"ל לשכת עורכי הדין, עו"ד גיל סלומון, ציין את היתרונות של המוסד לבוררות וכן של המוסד לגישור של הלשכה, המציעים פתרונות נוחים, יעילים וחסכוניים יותר לפתירת הסכסוך. עו"ד סלמון אמר כי בימים אלה פועלים בלשכה להעלות את המודעות לשימוש בהליך הבוררות והגישור, על מנת להקל על העומס הנוצר בבתי המשפט. כמו כן, הוא ציין שתוכנית "שכר מצווה" של הלשכה, המעניקה סיוע משפטי חינם לאלה שאין באפשרותם לשכור שירותי עורכי דין, עתידה לצאת בקרוב בפרויקט ייחודי. במסגרת הפרויקט, כל עורך דין יתרום שקל לטובת התוכנית: "בתוכנית שכר מצווה מתנדבים כ- 4000 עורכי דין, ואני סבור כי תרומה צנועה זו תסייע לקדם את התוכנית ואת המטרה החשובה והמבורכת שבשמה היא פועלת".

 

יו"ר המוסד לבוררות של הלשכה, עו"ד פיני מרינסקי אמר לסיום כי ניתן לשמור על הכללים הקיימים ולצור מסלול נוסף הכולל ערעור כאשר הצדדים יוכלו לבחור המסלול שמתאים להם. בדרך זו החשש לפנות לבוררות יקטן. לדבריו פרומילים בלבד ממסת התיקים מגיעה לבוררות במקום להעזר בבוררות כגורם שיסייע להקטנה מהותית של העומס בבתי המשפט.

 

לאחר מכן התקיימה הרצאה מאת הרב דוד ברוך לאו, הרב הראשי לישראל, בנושא "האמת והשלום אהבו - יישוב סכסוכים במשפט העברי מחוץ לערכאות". בהרצאתו הראה הרב כי על פי המקורות ראוי גם להעדיף הליך מקוצר וענייני על פני הליך אחר וארוך. הרב לאו הסביר מה היא בוררות בהלכה: "לפי ההלכה, בבוררות אמיתית קיים צד שלישי, בין שני הצדדים שמגובים בעורכי דין, שבוחן את המקרה ומכריע בצורה השווה והטובה ביותר". לדבריו, "היות שמאזינים לשני הצדדים, הם יכולים להיות בטוחים שאין שום אפשרות להטיה על ידי אותו גורם שלישי כיוון שהוסכם על שניהם".

 

עוד דנו בכנס על "השלכות תיקון מס' 2 לחוק הבוררות - האם הועילו חכמים בתקנתם?". במושב בהנחיית ד"ר עו"ד גיא רוטקופף, השתתפו כב' השופטת (בדימוס) גבריאלה (דה ליאו) לוי, כבוד השופט (בדימוס) אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי ת"א לשעבר, עו"ד אהרון פולק, עו"ד דורי קלגסברד ועו"ד גדעון פישר. בחלקו השני של הכנס עסק בסוגיות מעשיות בהליך בוררות "הכר את המומחה" בשני מושבים שונים. המושב הראשון, בהנחיית עו"ד רונן סטי, יו"ר הפורום ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בלשכה ובהשתתפות עו"ד רוני קשלס, עו"ד מוטי גלוסקא ועו"ד צביקה בר נתן. המושב השני נערך בהנחיית עו"ד אופירה גולומב ובהשתתפות כב' השופט (בדימוס) דן ארבל, נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית, עו"ד יעקב בויאר וד"ר ישראל שמעוני, יו"ר "יתרו", המוסד לבוררות ופתרון סכסוכים.

 

 

בתמונה מימין לשמאל: כב' השופט (בדימוס) משה גל, פרופ' יעקב נאמן, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' דוד ליבאי ועו"ד פיני מרינסקי.

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון