הודעות דוברות הלשכה

ממושבי הכנס השנתי ה- 14: עסקאות במקרקעין מטילות על עורכי הדין חובת זהירות מורחבת

02.06.2014

דוברות הלשכה

בפאנל שנערך בנושא "עסקה במקרקעין – הקשר בין חובות עוה"ד, שכ"ט ורשלנות מקצועית", הסכימו הנוכחים כי על לשכת עורכי הדין לחייב עורכי דין בביטוח אחריות מקצועית חובה וכן לערוך הסכמים בכתב עם הלקוחות. בפאנל אמר כב’ השופט שנלר כי בית המשפט הדן בתיקים, אמור לעשות הבחנה בין טעות בשיקול דעת לבין טעות שיש בה התרשלות של עורך הדין וכי יש להכריע את הדין על פי הנסיבות שהיו במועד חתימת ההסכם ולא על פי חכמת הבדיעבד.

בכנס לשכת עורכי הדין התקיים פאנל בנושא "עסקה במקרקעין – הקשר בין חובות עוה"ד, שכ"ט ורשלנות מקצועית, בהנחיית עו"ד יורם חגבי חגי, יו"ר (משותף) פורום קניין ומקרקעין בלשכת עורכי הדין בישראל, ובהשתתפות סגן נשיאת בית המשפט המחוזי – ראש הרכב ערעורים, כב' השופט ישעיהו שנלר, עו"ד אילן שרקון, עו"ד איתן האזרחי, עו"ד מוטי גלוסקה ועו"ד פגי שרון.

 

יושב ראש הפאנל, עו"ד יורם חגבי חגי פתח ואמר כי תחום המקרקעין הינו תחום מורכב ומורחב הדורש התמקצעות, בקיאות משפטית רחבה ומעמיקה לצד הכרת הפרוצדורה המקצועית מעשית של התחום. מטבע הדברים חלים על עורך הדין העוסק בתחום חובות מוגברות דוגמת חובת הזהירות מורחבת, כפי שעולה מפסיקות רבות של בתי המשפט השונים.

 

הפאנל עמד על כך כי כמות התביעות המוגשות בעסקאות מקרקעין בגין טענת רשלנות הינה במגמת עלייה בשנים האחרונות. מסתבר כי קיימת קלות בהגשת תביעות לבתי המשפט בבחינת "אין מה להפסיד הביטוח ישלם". עורכי הדין שבפאנל עמדו על הצורך בבדיקה מוקדמת בטרם ייגשו לניסוח הסכם המכר.

 

על דעת כל הנוכחים הובעה הדעה כי על לשכת עורכי הדין לחייב עורכי דין בביטוח אחריות מקצועית חובה וכן לערוך הסכמים בכתב עם הלקוחות.

 

לדברי כב' השופט שנלר, דרושה מיומנות ניסוחית של הסכם המכר תוך צפיית פני עתיד. בית המשפט הדן בתיקים, אמור לעשות הבחנה בין טעות בשיקול דעת לבין טעות שיש בה התרשלות של עורך הדין. השופט הדגיש כי יש להכריע את הדין על פי הנסיבות שהיו במועד חתימת ההסכם ולא על פי חכמת הבדיעבד.

 

 

צילום: יוסי זמיר

 

עו"ד אילן שרקון עמד על הרעה החולה של גביית שכר טרחה על ידי עורכי דין בעסקאות מקרקעין בסכום נמוך, אשר אובייקטיבית אינו יכול לאפשר טיפול ראוי ונאות עבור הלקוח, ומכאן הדרך להתרשלות היא קצרה.

 

עו"ד מוטי גלוסקה על הבדיקות המוקדמות אותן יש לבצע ביצוע עסקה, דוגמת בדיקה ברשות המקומית במיוחד בסוגיית הטל ההשבחה, ואף הביא דוגמא של פסק דין בו בוצעה עסקה במקרקעין שלקומה שלמה לא היה היתר בנייה, דבר שנעלם מעיני עורכי הדין, אם כי בעסקה הנדונה היה סעיף שפטר אותם מבדיקה זו.

 

עו"ד פגי שרון המייצגת חברות ביטוח המבטחות עורכי דין בגין רשלנות מקצועית, הביאה דוגמא של עורך דין שהוסמך בייפוי כוח שאושר לכאורה על ידי נוטריון ציבורי בארה"ב, למכור נכס מקרקעין בישראל. אכן העסקה בוצעה, ועורך הדין חתם על הסכם המכר בישראל. התברר כי ייפוי הכוח הנ"ל היה מזויף ולא היה חתום על ידי בעלי הקרקע. עורך הדין חויב להשבת כל הסכום, כמיליון דולר.

 

עו"ד איתן האזרחי הביא שורה של פסקי דין של בתי המשפט השלום, בהם קבעו שופטי בתי משפט שלום שונים כי על עורך הדין להסביר ללקוח את אופי העסקה והיקפה, בצורה מורחבת ומוגברת לפני ביצוע העסקה. בתי משפט מנסים להטיל חובת זהירות, הדומה לחובת הזהירות של רופאים, בה הרופא מחויב להסביר לפציינט בדיוק רב את הטיפול הרפואי אותו הוא עומד לבצע, כלומר לא עוד חיוב עורכי דין בגין רשלנות אלא העלאת רף האחריות ביחסים שבין עורך הדין ללקוח, במתן הסברים טרום העסקה.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון