הודעות דוברות הלשכה

"החקירה המשטרתית מונעת מחזקת האשמה וממוקדת בהפללת חשוד"

06.02.2005

עו"ד שמרית רגב - דוברת הלשכה

כך אמרה הסנגורית הציבורית הראשית, עו"ד ענבל רובינשטיין, במושב על חזקת החפות בהשתלמות הפלילית של לשכת עורכי הדין בשיתוף הפורום הפלילי והמכון להשתלמות עו"ד של הלשכה - בהשתתפות כ- 250 עו"ד.

עו"ד רובינשטיין הוסיפה שהמשטרה גובה הודעות והודאות חשודים, מאחר שעל פי דיני הראיות ניתן להרשיע על סמך הודאה. לכן, המשטרה אינה מחפשת אחר ראיות אובייקטיביות ואינה מעמתת הודעות של מתלוננים. עוד ציינה, שישנן על הפרק הצעות חוק שמשמעותן לרוקן מתוכן את זכות השתיקה. לדבריה, נוסח האזהרה שמעוגן בחוק לחשוד שנעצר הוא "אינך חייב לומר דבר". על פי ההצעות ישונה נוסח האזהרה ל "אינך חייב לומר דבר העשוי להפלילך".

 

פרקליטת מחוז ת"א (פלילי), עו"ד רות דויד, הכריזה, שבניגוד לשאר חברי המושב, היא משוכנעת שיש חזקת חפות, על אף שבאיזונים השונים שנעשים ישנן נגיסות כאלה ואחרות בחזקה, שרובן מוצדקות ונכונות. "מידתיות חייבת להיות ומעצרים חייבים להיות. לא עוצרים סתם. עוצרים כי נאספות ראיות לכאורה לאחריות למעשה".

 

לדברי עו"ד אלי זוהר כל הגבלה המוטלת על אדם מעצם היותו חשוד – כל עוד איננה חיונית לחקירה יש להסירה. חזקת החפות היא הצהרה בלבד חסרת כל גיבוי מעשי בשטח. "אם אפשר לעצור בגלל מסוכנות, בשל היותו של אדם עבריין מועד על מנת להגן על הציבור – אין חזקת חפות. עו"ד זוהר הוסיף, שההליך המנהלי אין בו אפס קצה מחזקת החפות. הוא התייחס לקביעות בית המשפט בענין פנחסי, דרעי והנגבי שיש להשעותם בשל החקירה וציין שמדובר בערבוב מערכות. "יכול להיות שהשרים לא היו צריכים להמשיך בתפקידם בשל התנהגות שאינה הולמת. המבחן צריך להיות ציבורי".

 

פרופ' עמנואל גרוס ציין שחזקת החפות כמו כל זכות חוקתית איננה מוחלטת, אך היא קרובה יותר לאפס מאשר לערך החוקתי שהתכוונו לתת לה. על פי חוק המעצרים, לאחר שנעצר אדם על ידי שוטר בכוונת מכוון השוטר אינו חייב להקריא לו זכויותיו ולהזהירו, אלא רק כאשר הוא מביאו לתחנת המשטרה. בשטח לפני הבאתו של אדם לתחנת המשטרה הוא מזמר ומדבר ובכך בעצם נשללת ממנו חזקת החפות. אין ערך אזהרתי לסעיף בחוק והמחוקק בעצם נתן ידו כדי שלא יהיה איזון.

 

מנחת המושב, עו"ד יעל גרוסמן, התייחסה לנושא פרסום שמו של אדם בתקשורת, וציינה שבאנגליה לא מפורסם שמו של אדם עד להגשת כתב אישום, ובניו זילנד לא מפורסם שמו של אדם עד להרשעה.

 

עו"ד אלי זוהר ציין, בהקשר זה, שככל שהדבר נוגע לתקשורת חזקת החפות אינה קיימת ועו"ד רובינשטיין הוסיפה, שאין קשר הכרחי בין חקירה תחת אזהרה לבין מה שמתפרסם "דווקא עיתונאים שמסקרים חקירות משטרתיות הם אלו שפחות מושפעים מכללי האתיקה".

 

ברוך קרא מחדשות ערוץ 10 לא נשאר חייב, וציין שרוב המידע כולל הקלטות שמתקבלות הם בעיקר מסנגורים ולא מפרקליטים ומשטרה.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון