הודעות דוברות הלשכה

האם תנאי המאסר במדינת ישראל עולים לכדי מאסר בעינויים?

30.12.2013

עו"ד שירי קריספין, דוברת הלשכה

השופט רון שפירא: "שירות בתי הסוהר אינו מיישם המלצות שיפוטיות הנוגעות לשיקום ומתעלם לחלוטין מהמלצות אלו. הגדלת מספר המשוחררים בפיקוח אלקטרוני יכול לסייע בהפחתת הצפיפות בכליאה". עו"ד מוטי כץ: "במדינת ישראל קיים מאסר בעינויים לעומת מדינות רבות בעולם; ניתן להתנהג באנושיות לאסירי ההפרדה ועדיין לשמור על בטחון אזרחי המדינה". עו"ד יואל הדר, היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים: "איננו מתייחסים לאסירים ככלבים ואיננו מענים אותם".

בכנס הפלילי באילת של המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין נערך פאנל בנושא "החיים בתוך 2.9 מטר מרובע" בנושא תנאי החזקת האסירים במדינת ישראל, השתתפו: עו"ד רחלה אראל, השופט רון שפירא, בית המשפט המחוזי בחיפה, עו"ד יואל הדר, היועמ"ש למשרד לביטחון פנים, עו"ד מוטי כץ, סגן-גונדר איה קמיניץ, עו"ד, ראש ענף עתירות ואסירים, הלשכה המשפטית, שירות בתי הסוהר.

 

עו"ד רחלה אראל ציינה בפתח דבריה כי לשירות בתי הסוהר תקציב שנתי בסך של 3 מיליארד ₪, ותהתה לאן מנותב הכסף. לדבריה, בשנים האחרונות עלתה מכסת האסירים הפליליים ב 60%.

 

השופט רון שפירא: "החוק מגדיר מה צריך להיות התקן לכליאה, אם הוא זכאי למיטה ומזרון. אני מוכרח לציין כי בכל השנים שאני דן בעתירות אסירים וגם בבקשות מעצר עד תום ההליכים כמעט לא נתקלתי עובדתית בעתירות על תנאי כליאה, אלא דווקא בעניין הסיווג שמשפיע על יציאה לחופשות ולא נתקלתי בתנאי מעצר או בשחרור למעצר עקב תנאי כליאה לא הוגנים. חשוב לציין כי יש שיפור בתנאיהם. התפיסה השיטורית של השב"ס משפיעה על הצפיפות, לא בנו מתקני כליאה חדשים שיאכלסו את הכלואים, וזה כמובן בא על חשבון מישהו. השיקום לא מוסדר לטעמי מספיק בחקיקה. אין הוראות גורפות לשב"ס, שירות בתי הסוהר לא מיישם את המלצות בתי המשפט להעניק לאסיר שיקום, שב"ס מחליט לא לשקם והשופטים לא מתערבים למרות שמדובר באי קיום של המלצה שיפוטית".

 

"במשפט מנהלי, בית המשפט נותן המלצה לרשות זה לא נתון לחופש פעולה וצריכים להביא את זה לידי ביטוי אך המלצות לשב"ס הן המלצות שכתובות בפסקי דין אך לא מיושמות. נוצר מצב שהשיקום הוא אלטרנטיבה, אנחנו יודעים שגם אם נורה אין לנו את האפשרות לאכוף. שב"ס צריך לפתח תהליך לשיקום ולשנות תפיסת עולם שיקומית, מתוך ראייה ששיקום טוב בסופו של דבר מפחית את העבריינות, כיוון שזה מגן על שלום הציבור. מכסת האסירים שניתן לשחרר בפיקוח האלקטרוני זו החלטה מנהלית של המשרד לביטחון פנים, כיום ישנם 642 בפיקוח אלקטרוני. על פי ההחלטה המנהלית הרף הוא 700, לכן ישנם עצורים שממתינים לכך ולדבר הזה יש הלשכות על תנאי הצפיפות".

עו"ד רחלה אראל ציינה כי באירופה יש לאסיר לא רק זכויות אדם אלא הוא מוכר בדוקטרינת האסיר כאזרח, חייב לדמות את בתי הכלא אל הקהילה כיוון שהוא עתיד לחזור אליה. "לעומת זאת, בישראל במצבת הכלואים, זה נעלם אחד גדול, בכל מקום ישנם נתונים סותרים, באתר בתי הסוהר מדובר ב-17 אלף כלואים אבל דובר שב"ס אומר 23 אלף, בכנסת נתונים מספר אחר של כלואים, נתון זה חייב להיות שקוף לציבור".

 

סגן-גונדר איה קמיניץ: "לעיתים בית המשפט קובע שהאסיר צריך שיקום אבל אם האסיר אינו מעוניין אי אפשר בכוח. עתירות ברובן זה על פריבילגיה ולא על תנאי המחייה, יש עתירות על מעברים ואולי הן מבורכות ואנחנו משתדרגים אבל בסיס העתירות הן בחופשות. אסיר שמואשם ברצח בדם קר איני יכולה לשקם אותו למרות על ההמלצות לכך. תיקון מספר 41 שמבטל את השחרור המנהלי פוגע בסמכות של מנהל שירות בתי הסוהר ובשחרור מוקדם. בעקבות גלעד שליט שוחררו 127 אסירים. אנחנו מנסים למרות הקושי לשפץ ולרווח את המקומות אבל אם אנחנו משדרגים אנחנו מאבדים מקומות. כשמדברים על מקום כליאה לא מדובר רק על מקום שניתן לישון בו, אנשים חיים בכלא ומסתובבים בשטחים רבים אחרים, חינוך, תעסוקה ועוד ושנת השינה בשטח הקטן אינה רלוונטית וזה הרוב המכריע של האסירים".

 

רגב דחרוג': "135 מיליון שקלים הם תקציב הפיתוח ולכן 3 מיליארד השקלים האלה של התקציב אינם רלוונטיים. כמו כן, חלק מהתקציב מופנה לנושא המסתננים נופל רק על שירות בתי הסוהר. השר לביטחון פנים הקים תוכנית בינוי אסטרטגית. לפיה, נבנה כיום בית הכלא לנשים בסטנדרט של 6.5 מטר. רשויות מקומיות לא אוהבות בתי סוהר בתחומיהן, אין מקומות במרכז ולכן בונים בפריפריה. אך בעתיד אין צורך במקומות כליאה נוספים בדרום, בצפון יש בעיה וגם במרכז. לכן האופרציה אומרת להקים בתי סוהר אלא לא לייצר לאסירים טרטור בין האזורים. השנה משפצים מספר אגפים עם תקציב פנימי של עשרה מיליון שקלים אבל מעבר לזה זה לא רלוונטי כי אין לנו לאן להעביר אסירים". לדעתו חייב להקים מתקני כליאה חדשים. השופט חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון, הטיח בפני נציגי שירות בתי הסוהר את העובדה שאינם משפצים ומתקנים את התנאים הסניטריים בבתי הסוהר כדוגמת שירותים מזרחיים ("בול קליעה").

 

עו"ד מוטי כץ עשה אנלוגיה בין אסירי ההפרדה לבין כלב שמכניסים אותו לחדר ארבע על ארבע. "מדינת ישראל יכולה להתנהג באנושיות לאסירי ההפרדה ועדיין לשמור על אזרחיה, כמו שאר המדינות בעולם דוגמת ארה"ב, קנדה ועוד. במדינת ישראל יושבים אסירים חודשים על גבי חודשים כאשר ישנו נוהל חוות דעת מגובות של תובע פסיכיאטרי בעולם שאומר כי הוא אינו מאשר הכנסה של אדם להפרדה, הבדיקה הזו נעשית בין דקה לשתיים, אם הוא לא מת אפשר להמשיך, וזה דומה למקרה אסיר X. במדינת ישראל קיים מאסר בעינויים לעומת מדינות רבות בעולם, אנחנו נמצאים במצב שתחת האיום שמהלך אימים גם על בתי המשפט שלחשש על ביטחון הציבור".

 

לשב"ס יש אופי שיטורי והוא זרועה של המשטרה בעניין הזה, אך כל האנשים או מרביתם נמצאים שם בהשפעה ישירה של המשטרה. על בית המשפט אמר כי "בית המשפט שלוקח על עצמו את ההחלטה לשים קץ לכך, וכאשר הוא לוקח את ההחלטה הזו היא אינה מקוימת. הסיפורים שאם נוציא אותם מהפרדה זה נפגע בביטחון הציבור בעיניי לא הולמים את המציאות, ישנם אמצעים רבים היום שאפשר לנקוט בהם. הפנייה צריכה להיות של עורכי הדין לבתי המשפט, כי בשורה התחתונה הם יכולים לעשות את השינוי. בתי המשפט חוששים לקחת אחריות, אני לא פונה לשב"ס כי הוא גוף שיטורי ולמשטרת ישראל שרואה לנגד עינה את ביטחון הציבור".

 

עו"ד יואל הדר: מדיניות השר לביטחון הפנים היא להקטין את הצפיפות ולשפר את התנאים כמה שניתן, ושב"ס הפנים זאת לפחות לגבי הכלא של הנשים. אם המצב בתא היה כל כך גרוע אז האסירים לא היו רוצים לחזור, הבעיה היא לא בגודל התא אלא מחוץ לתא. עו"ד הדר הוסיף כי "שיפרנו בצורה דרמטית את התנאים, איננו מתייחסים לאסירים ככלבים ואיננו מענים אותם".

 

"צפוי שינוי משמעותי באיזוק האלקטרוני, שב"ס צריך היה להיות לפקח על האיזוק האלקטרוני, אך יש בעיה עם המצב הקיים היום, מאחר שיש 40 אלף הפרות בשנה. יש עצורים שלטעמנו כמו ראשי ארגוני פשע לא צריכים להיות באיזוק אלקטרוני ושופטים שהחליטו על כך שיש הרחבת רשת במקום ששופט ישים עצור במעצר בית הוא שם אותו גם במעצר בית וגם איזוק ולכן יש לשנות את הגישה הזו. כדי שזה יהיה מעצר אנחנו רוצים לקבוע את העבירות שבגינן לשים איזוק אלקטרוני והשר יקבע את המכסה של הכמות ואיפה אי אפשר לשים איזוק אלקטרוני".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון