הודעות דוברות הלשכה

נישואין וברית הזוגיות - במרכז הדיון בלשכת עורכי הדין

18.12.2013

עו"ד שירי קריספין, דוברת הלשכה

ח"כ ניצן הורוביץ בכנס שנערך בלשכה ביום 9 בדצמבר: בהצעת "יש עתיד" לברית הזוגיות ישנם חסרונות רבים. "החוק הזה במילותיו מעמיד את עצמו בדרגה נחותה לנישואים, לכן גם ברית הזוגיות שתהיה על פיו לא תהיה באותו מעמד. המבחן בפועל הוא מבחן הזכויות". חברת הכנסת עליזה לביא: "אני מאמינה שברגע שנכניס את ברית הזוגיות במדינת ישראל, יותר אנשים ירצו להתחתן במערכת הדתית כיוון שזו תהיה חייבת לייעל את עצמה ותתנהל כפי שהייתה צריכה".

בכנס שנערך ב-9 בדצמבר 2013 בלשכת עורכי הדין בנושא "נישואים אזרחיים או ברית הזוגיות?" נידונה בהרחבה סוגיית הנישואים בישראל, בהשתתפות עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד ענבל רובינשטיין, יו"ר הפורום למשפט חוקתי וזכויות אדם, עו"ד רונן דליהו, יו"ר פורום משפחה, פרופ' ליפשיץ שחר, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ח"כ עליזה לביא, עו"ד עירא הדר, המתמחה בזכויות הקהילה הגאה, עו"ד יוסי מנדלסון, הרב שלמה שטסמן מבית הדין הרבני בת"א, העיתונאית עינת פישביין וד"ר אביעד הכהן, דיקאן מכללת שערי משפט.

 

תחילה נשא דברים ח"כ ניצן הורוביץ בעניין יוזמות החקיקה הנמצאות על סדר היום בנושא, כגון הצעת החוק "ברית הזוגיות האזרחית" של "יש עתיד", הצעת החוק של מפלגתו "מר"צ" לנישואים אזרחיים והתזכיר "חיים משותפים" של משרד המשפטים. הוא הציג את הצעת החוק של מפלגתו שתהווה מסלול חלופי למסלול הדתי ותיתן פתרון בין היתר לעגונות או למסורבות גט.

 

לדבריו, ישנו הבדל בין הצעת החוק לנישואים אזרחיים לעומת הצעת החוק שמציעה "יש עתיד" והוא רואה בהצעת "יש עתיד" חסרונות רבים, ביניהם החיוב ששני בני הזוג יהיו תושבי מדינת ישראל, שאסור עליהם להיות נשואים זה לזה על פי הדין האישי או שחלק מהחובות והזכויות על פי הדין האישי לא יחולו למרות ברית הזוגיות. "החוק הזה במילותיו מעמיד את עצמו בדרגה נחותה לנישואים, לכן גם ברית הזוגיות שתהיה על פיו לא תהיה באותו מעמד. המבחן בפועל הוא מבחן הזכויות".

 

ח"כ הורוביץ סבור שיש בחברה הישראלית בשלות לקבל שינוי עומק דרמטי בתחום של נישואים וגירושים בישראל וכי ההתנכלות היא פוליטית ואינה קשורה לערכים, לאמונה או ליהדות: "מדובר במונופול שנותן לקבוצות מסוימות כוח וכסף והם לא יוותרו על כך בקלות ולא ייתנו לאף אחד לשבור אותו". לדבריו, לאור הנתונים, יש לעשות את השינוי הנדרש ויש הזדמנות אמיתית בישראל לעשות מהפכה בתחום זה: "כעשרת אלפים מהזוגות הנשואים התחתנו בחו"ל. המערכת הפוליטית היום היא הגוף האחרון שחוסם". לסיום אמר: "אם נעשה את השינוי אך נקבל חוק שהוא לא טוב, נחמיץ את ההזדמנות ונעשה מן יצור כלאיים שייצור בעיות חדשות".

 

חברת הכנסת, עליזה לביא, הסבירה את מהות הצעת החוק "ברית הזוגיות" שיעניק אפשרות לאלה שאינם יכולים או רוצים להתחתן על פי הדין הרבני. לדבריה, אין בהצעה זו פגיעה בממסד הדתי כיוון שאין פגיעה בזכויותיו, "אני מאמינה שברגע שנכניס את ברית הזוגיות במדינת ישראל, יותר אנשים ירצו להתחתן במערכת הדתית כיוון שזו תהיה חייבת לייעל את עצמה ותתנהל כפי שהייתה צריכה".

 

פרופ' ליפשיץ שחר, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, הציג את שלוש הקבוצות שיש להן בעיה עם הדין הרבני: פסולי החיתון, האידיאולוגיים ומסורבי ומסורבות הגט. על ברית הזוגיות אמר כי הטענה העיקרית היהודית היא שיש חשש לממזריות וכי הנישואים על פי הדין הרבני מהווים סמל של המדינה היהודית. לדבריו במקרים כאלה ניתן לאפשר שני מסלולים, מסלול הלכתי ומסלול של ברית זוגיות שפתוח לכולם, ולא רק למעט הציבור של חסרי דת. "ברית הזוגיות תעניק את כל הזכויות שמקבל הציבור הדתי. ניתן לשפר את ההצעות הקיימות אך אני סבור שהכיוון הוא פשרה שניתנת לביצוע".

 

לאחר מכן נערך פאנל בהנחייתה של העיתונאית עינת פישביין שבו דנו בשאלה "למי מגיע להינשא בישראל". תחילה אמר הרב שלמה שטסמן מבית הדין הרבני בת"א על הצעות החוק של "יש עתיד" ו"מר"צ" כי יש שמות רבים לנושא אך למעשה הן מתייחסות לאותו דבר. לדבריו ניתן להגיע להידברות וניתן לעשות שינוי ולפתור את הבעיות ההלכתיות. ח"כ עליזה לביא שמחה לשמוע את דברי הרב אך הדגישה כי עדיין קיימת בעיתיות בבית הדין הרבני ועדיין מספר העגונות גבוה, ועל כן הגיעה העת לעשות שינוי.

 

עו"ד עירא הדר, המתמחה בזכויות הקהילה הגאה, ציינה לטובה את שתי הצעות החוק של נישואים אזרחיים וברית הזוגיות משום שהן כוללות בני זוג מאותו המין. היא הוסיפה שהמוסד לידועים בציבור נחוץ אך היא מבקשת לחיות בלי שהמדינה תתערב. על כך השיב לה עו"ד יוסי מנדלסון שבמקרים מסוימים, בכל הנוגע לזכויות, יש רצון לקבל את עזרת המדינה אך בעניין הנישואין יש דרישה ממנה לא להתערב.  

 

ד"ר אביעד הכהן, דיקאן מכללת שערי משפט, אמר כי ברמה המשפטית כל בן אדם יכול להינשא, גם אם מדובר בנישואים שהם לא נישואים אורתודוכסיים כמו נישואים רפורמיים וקונסרבטיביים - זוהי זכות יסוד. לדעת הרב שלמה שטסמן רק עשרה אחוזים יחליטו להתחתן בצורה כזו ולא ינטשו את המוסד הדתי אך הפחד שלו הוא שהאחדות היהודית תיפגע ושבעתיד הרחוק תיווצר בעיה כיוון שלא כולם יוכלו להתחתן אחד עם השני.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון