מאמרים וכתבות

אפליית הערבים קיימת גם במערכת המשפט

כך עולה מממצאי מחקר רטנר פישמן בנושא יהודים וערבים במערכת המשפט בישראל. החוקרים סבורים שייתכן בהחלט כי התייחסותה של מערכת החוק והמשפט לערביי ישראל היא חלק מהתייחסות חברתית רחבה הקיימת במדינה, הרואה בערביי ישראל נטע זר בחברה הישראלית.

מערכת המשפט, מסתבר, אינה מבודדת ומנותקת מן הציבור וכמו שאר המערכות לוקה באפליה של ערבים לעומת יהודים. מחקר אורך שנערך על ידי פרופ' גדעון פישמן ופרופ' אריה רטנר מאוניברסיטת חיפה בין השנים 1980 – 1992 ומחקר המשך מהשנים 1985 – 2000 מאששים את התחושות שיש לכולנו: אפליית הערבים קיימת גם בבית המשפט. החוקרים אמנם מנסים להימנע מלהצביע על פעולה מכוונת היוצרת אפליה ומניחים, שהממצאים אינם תוצאה של מדיניות אלא של דעות קדומות. דבר אחד ברור: מערכת היחסים בין יהודים וערבים מחלחלת גם למערכת המשפט.

 

המחקר הראשון

במחקר הראשון נדגמו הנתונים מתוך קובץ רישום פלילי של משטרת ישראל. מתוך כל אחת מהשנים 1980 – 1992 נדגמו 3,637 אנשים אשר באותה שנת רישום פלילי (ר"פ) נפתח נגדם התיק (פ"א) הראשון. לגבי כל אדם שעלה במדגם נדגמו כל יתר התיקים שצבר במהלך השנים שנבדקו. בסה"כ נדגמו 43,644 אנשים שנגדם נפתחו במהלך התקופה הנדונה 97,001 תיקי פ"א. לאחר סינון התיקים נגד פלשתינאים תושבי השטחים נותרו 60,018 תיקים. המחקר התייחס למידע על תאריך העבירה, סוג העבירה, רישומים קודמים (כולל הרשעות קודמות, מאסרים קודמים), סיבות הסגירה במידה והתיק נסגר, גזר הדין והעונש שבוצע בפועל. הבדיקה התייחסה רק לתיקים של יהודים ושל ערבים אזרחי מדינת ישראל.

 

במחקר נבדקו שלושה צמתים של קבלת החלטה, כאשר הממצאים חושפים תופעה דמוית משפך: בכניסה להליך הפלילי הפערים בין יהודים לערבים קטנים, וככל שמתקדמים בהליך  - בשלבי ההרשעה וגזר הדין - הפערים הולכים וגדלים.

 

בשלב סגירת התיקים על ידי הפרקליטות/משטרה נמצאו הבדלים קטנים בין יהודים לערבים בממצאים. על פני כל תקופת המחקר ועל פני כל קבוצות העבירות נמצא שסיכויי סגירת תיק של יהודי גדולים רק במעט (42%) מסיכויי סגירת תיק של ערבי (39%). ההסתברות לסגירת התיק לחשוד ערבי ללא עבר פלילי, למשל, היא 37% לעומת 35% לחשוד היהודי. פערים אלה נשמרים גם כאשר מדובר בבעלי עבר פלילי קודם.

 

בשלב ההרשעה על ידי בתי משפט בין אם לנאשם עבר פלילי קודם ובין אם לאו, נמצא שההסתברות של נאשם ערבי להיות מורשע גדולה מזו של "עמיתו" היהודי (לא ידוע אם מקור ההרשעה הוא עסקת טיעון או הרשעה בתום ההליך). כך, למשל, בעוד שההסתברות של גבר יהודי בן 25 ללא עבר פלילי קודם להיות מורשע בעבירה היא 12%, ההסתברות של ערבי בעל תכונות דומות להיות מורשע היא 20%. כאשר מדובר באנשים בעלי עבר פלילי קודם, עולה ההסתברות גם בקרב היהודים וגם בקרב הערבים, אך הפערים עומדים בעינם. במקרה של יהודי בעל 3 תיקים קודמים והרשעה בעבירה קודמת, ההסתברות להיות מורשע בעבירה הנה 22% לעומת 38% בקרב הערבים (לוח 8 – עמ' 12 למחקר). ההסתברות של יהודים וערבים להיות מורשעים בקבוצות ספציפיות של עבירות (עבירות אלימות, עבירות נגד הסדר הציבורי ועבירות רכוש) נבדקה אף היא, וממנה עלה שבכל המקרים ובכל אחת מקבוצות העבירות, ובכל רמה של עבר פלילי, מעמדם של הערבים נחות לעומת היהודים, והם נמצאים בהסתברות גבוהה משל היהודים להיות מורשעים בבית המשפט (לוח 9 – עמ' 12 למחקר).

 

בשלב הטלת עונש מאסר בפועל על ידי בית המשפט בעבירות אלימות (עבירות נגד גופו של אדם ונגד חיי אדם) – נמצא שההסתברות להטלת עונש מאסר גדולה יותר בקרב מורשעים ערבים לעומת עמיתיהם היהודים. הפערים מגיעים במקרים מסוימים לשיעור של פי שתיים. כך למשל, במקרה של צעיר יהודי בגיל 25 ללא עבר פלילי קודם, המורשע בעבירה אלימה וההסתברות שעונש מאסר יוטל עליו הנה 8% לעומת 19% במקרה של ערבי בעל אותם מאפיינים. ההסתברות שבית המשפט יטיל עונש מאסר גדלה כאשר מדובר ברווק צעיר (בן 25 ) בעל עבר פלילי קודם שאף ריצה מאסר קודם אחד ומגיעה ל – 61% במקרה של יהודי, ואילו במקרה של ערבי בעל מאפיינים זהים ההסתברות לקבלת מאסר מגיעה ל- 80% (ראה לוח 12 בעמ' 14 למחקר).

 

מהמחקר עולה באופן מפתיע שמתוך כלל התיקים שנפתחו נגד ערבים רק 3.9% מהם היו תיקים בגין עבירות נגד בטחון המדינה. הנתונים איפוא, לדעת החוקרים, אינם מספקים כל בסיס להשערה כי ערביי ישראל מהווים קבוצת סיכון המחייבת דרגה גבוהה של חשדנות ועוינות, בגלל מעורבותם הבולטת במיוחד בעולם הפשע בחברה הישראלית, ובשל כך זוכים לטיפול מיוחד מצד מערכת החוק והמשפט. החוקרים סבורים שייתכן בהחלט כי התייחסותה של מערכת החוק והמשפט לערביי ישראל היא חלק מהתייחסות חברתית רחבה הקיימת במדינה, הרואה בערביי ישראל נטע זר בחברה הישראלית. גם אם ממצאי המחקר הנוכחי אינם מבטאים עמדות גזעניות ומדיניות מפלה של ממלאי תפקידים במערכת המשפט, הם כן משקפים את האווירה הכללית השוררת בחברה הישראלית ביחסה כלפי הזר והשונה, אוירה שכפי הנראה חלחלה גם לתוך מערכת המשפט במדינה.

 

המחקר השני

המחקר השני מבוסס על 3,229 תיקים פליליים שנלקחו מארכיוני בית המשפט המחוזי בחיפה ובנצרת מהשנים 1985 – 2000. מטרתו של המחקר היתה לבחון באיזה מידה משפיעים מאפיינים הקשורים לשופט, לנאשם, לקורבן, להגנה ולתביעה וכן מאפייני רקע נוספים הקשורים בעבירה על קבלת ההחלטות בהליך הפלילי – הרשעה/זיכוי, הטלת עונש מאסר. מדובר בממצאים ראשוניים המתייחסים לשופט, לנאשם ולקורבן.

 

מהממצאים עולה באופן ברור שגם שופטים ערבים וגם שופטים יהודים מעדיפים להטיל עונש מאסר לנאשם ערבי. כאשר מדובר בשופט יהודי, ההסתברות למאסר של נאשם יהודי ללא עבר פלילי ללא מאסרים היא 39% לעומת 51% ביחס לנאשם ערבי. כאשר מדובר בשופט ערבי ההסתברות למאסר של נאשם יהודי היא 22% לעומת 59% ביחס לנאשם ערבי.

 

הפערים רק גדלים כאשר בודקים את ההסתברות למאסר לגבי נאשם עם עבר פלילי. ההסתברות להטלת מאסר על ידי שופט יהודי של נאשם יהודי עם עבר היא 33% לעומת 74% ביחס לנאשם ערבי עם עבר. ההסתברות להטלת מאסר על ידי שופט ערבי של נאשם יהודי עם עבר היא 44% לעומת 80% ביחס לנאשם ערבי עם עבר.

 

בחינת ההסתברות להטלת מאסר גם תוך התייחסות ללאום הקורבן חשפה תמונה מורכבת יותר. במקרים של שופטים יהודים לא נמצאה כל השפעה מובהקת ללאום הקורבן על ההסתברות המנובאת להטלת העונש. לעומת זאת, נשמרו הפערים בין הנאשמים היהודים לבין הנאשמים הערבים. ההסתברות המנובאת להטלת עונש מאסר היתה תמיד גדולה יותר לגבי נאשם ערבי (85%) לעומת עמיתו היהודי (77%).

 

במקרים של שופטים ערבים נמצאה השפעה מובהקת גם ללאום הקורבן. במקרים של נאשמים יהודים וערבים כאשר הקורבן היה יהודי ההסתברות להטלת עונש מאסר היתה גדולה יותר לעומת המקרים שבהם הקורבן היה ערבי. כך, למשל, נמצא שההסתברות להטלת מאסר של נאשם יהודי על ידי שופט ערבי כאשר הקורבן יהודי היא 40% לעומת 14% כאשר הנאשם הוא יהודי והקורבן ערבי. ההסתברות להטלת מאסר של נאשם ערבי על ידי שופט ערבי כאשר הקורבן יהודי היא 77%.

 

ממצאי מחקר זה, לדעת החוקרים, מצביעים אף הם על העובדה שבאופן קבוע נשמרים פערים בהסתברות להטלת עונש מאסר בעבירות אלימות בין יהודים וערבים - תמיד לרעת הנאשמים הערבים.

 

בישיבת הועדה לשלטון החוק וזכויות האזרח של הלשכה, שנערכה במחוז חיפה, הציגו החוקרים רטנר ופישמן את ממצאי המחקרים, ועוררו סערה. יו"ר הועדה, עו"ד מרדכי ורשובסקי, שדבר בשמם של כל חברי הועדה, אמר שהממצאים מעוררים דאגה, ושישנה תחושה שמשהו לקוי במערכת הצדק. לדבריו, הממצאים צריכים להדאיג כל אזרח במדינה "מה שמטריד הוא שהמחקר הראשון נעשה לפני למעלה מ- 5 שנים והיום, לפי דיווחי החוקרים, המצב לא השתפר, שעובדה זו היא כשלעצמה בבחינת הרעה. אם לא נטפל בכך בצורה נמרצת, הממצאים יהפכו לשגרה שהציבור משלים עמה", ציין ורשובסקי.

 

ורשובסקי הוסיף שבקרב חברי הועדה עלה, שאמנם המחקר בדק תיקים פליליים, אולם "המחלה" - אפליית ערבים - לדבריהם התפשטה גם לתחומים אזרחיים ובעיקר לתחום הנזיקין. לאור זאת, יש לנקוט צעדים אקטיביים כדי לבלום את התופעה.

 

לדברי ורשובסקי, על הלשכה לפעול להעלאת המודעות לקיומם של ממצאים חמורים בדבר אפליית ערבים במערכת המשפט ולהוביל שינוי במצב הקיים. בישיבת הועדה הועלו רעיונות להתמודדות עם הממצאים שיובאו לגיבוש, ואף הוקם צוות למעקב אחר הנעשה לקידום הנושא.

 

המחברת היא דוברת הלשכה *

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון