הודעות דוברות הלשכה

פרופ’ נילי כהן: "אם יורשע, היורש הרצחני דניאל מעוז לא יוכל לרשת את הוריו"

23.12.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

"בתי המשפט בישראל מגבשים עמדה שלפיה דמו של פורץ אינו הפקר - וכך ראוי שיעשה", כך אמרה פרופ’ נילי כהן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומהמשפטניות הבכירות בארץ, בהרצאה שנשאה במסגרת השתלמות בנושא נזיקין שקיים המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין בסוף השבוע במלון דן באילת.

בהרצאה מרתקת בנושא "זכות התביעה של החוטא בנזיקין", דנה פרופ' כהן בשאלה, האם יש לפתוח את בית המשפט בפני חוטא. בתחילת דבריה התייחסה פרופ' כהן לאירוע שהתרחש בירושלים לפני כשנתיים וזעזע את המדינה כולה -  הרצח של בני הזוג נורית ונוח מעוז ולכתב האישום שהוגש נגד בנם דניאל. "בהנחה והמשפט יסתיים בהרשעה – מה תהיינה הזכויות של דניאל מעוז במשפט הפרטי? האם הוא יוכל לרשת את כספי הוריו? מה מקומו של "הרצחת וגם ירשת?" במשפט הישראלי?" העלתה את השאלה פרופ' כהן, והשיבה כי דווקא במקרה זה, בחוק הירושה יש תשובה ברורה שמונעת ירושה ממי שגרם למות מורישו במכוון. אלא שלטענת פרופ' כהן, "המקרה של היורש הרצחני עורר סימני שאלה קשים ולא הוסדר בחקיקה. לכאורה מי שהוא יורש עפ"י צוואה או על-פי חוק - הוא היורש. אבל התוצאה מקוממת, והחל להתפתח דיון האם יכולים בתי המשפט לשלול ירושה אף אם הדבר איננו קבוע בחוק".

 

לטענת פרופ' כהן, היות ששלילת ירושה הינה אמצעי עונשי במהותו, הרי שהסוגיה מעלה שאלות כגון מהם גבולות המשפט, מה היחס בין חוק ומוסר, מה היחס בין המשפט הפלילי והאזרחי ובין הרשות השופטת לבין המחוקקת. "הכלל לפיו 'מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה' או 'אין חוטא נשכר', הינו עיקרון עונשי, והשאלה היא כמה מקום יש לו במשפט הפרטי".

 

במענה לכך הסבירה פרופ' כהן, כי שופט בית המשפט העליון (בדימוס), מישאל חשין, קבע שהגם שהעיקרון אינו מופיע במשפט הישראלי, הרי שהוא חלק ממנו. כהן ביצעה הבחנה בין מקרים של "הרצחת וגם ירשת" לבין מקרים אחרים שבהם לא תישלל זכות התביעה, כגון רופא שמבצע הפלה אסורה וגורם נזק, או פורץ שנפגע במהלך שוד: "במקרים אלה יש מאפיינים שונים. אין רווח אלא תביעה בין נזק שנגרם אגב ביצוע העבירה. מטרות דיני הנזיקין יוצרים הסדרה חברתית, הגדלת רווחה כוללת וגם הבטחת הגינות ושוויון. האם יש להוסיף להם מטרה עונשית?", שאלה כהן, והשיבה: "על-פי פסיקת בית המשפט העליון, יש לבצע איזון, וישנם שיקולים שעשויים לחסום ניזוק, כגון מידת הפליליות במעשיהו ועוצמתו של הקשר הסיבתי בין מעשיו להתרחשות הנזק".

 

פרופ' כהן תיארה שורה מקרים שמהם עולה כי הפתרון של בתי המשפט הוא להפחית את הפיצויים של הניזוק, לפיה עילת התביעה לא נחסמת אך הסכום הופחת בשל אשם תורם. בין היתר ציינה פרופ' כהן מקרה של שתי נשים שעבדו בשירותי ליווי בדירה באר שבע שכונתה 'הדירה הדיסקרטית': "פלוני פרץ לדירה והצית אותה, הנשים קפצו מהחלון ונפצעו. עיריית באר-שבע, שנגדה הוגשה התביעה, טענה כי יש לחסום את התביעה שכן הנזק נובע מאי חוקיות – נדחתה".

 

עוד ציינה פרופ' כהן את פרשת איש העסקים דוד אפל, שבה דובר לא בחסימת עילת תביעה, אלא חסימת טענת הגנה: אפל הפיק רווח מתרמית שביצע כלפי המדינה והוא טען שלא היה צריך לחייב אותו במלוא הנזק כי המדינה התרשלה. ביהמ"ש דוחה את טענת ההגנה של אשם תורם של המדינה". עוד ציינה פרופ' כהן את פרשת נעמי בלומנטל, שאחת מהסתעפויותיה הייתה התביעה שהגיש נהגה אוסקי נגד המדינה בטענה כי בגלל שהמדינה לא השגיחה כראוי על בלומנטל - נגרם לו נזק. "ביהמ"ש קבע כי אוסקי היה שותף לעבירה ועל כן אין לאפשר לו ליהנות מפרי עוולתו", אמרה פרופ' כהן.

 

לסיכום דבריה אמרה פרופ' כהן כי "כעיקרון, בתי המשפט מבקשים להצהיר על פתיחת שערים לכל, ש'דמו של פורץ אינו הפקר' ולהפעיל שיקול דעת, בדומה לזה המופעל במקרה של לחוזה לא חוקי". כהן הוסיפה כי לטעמה מדובר בגישה נכונה שמאזנת בין האינטרס הפרטי לאינטרס הציבורי, וכי חסימת סעדים תהיה מוצדקת כאשר המעשה הפול הוא המעשה המרכזי בעילת התביעה".

 

עוד אמרה פרופ' כהן: "לא אחת אנחנו נתקלים בהצהרות בתי המשפט אשר מסתייגות ממתן תוקף לפעולות בלתי חוקיות, "אך בפועל בתי המשפט מבצעים איזון האינטרסים שמוביל להכרה ולו חלקית לזכותו של העבריין. יש אמנם דיסוננס בין הצהרות לבין מעשים, אך שיקולים עונשיים אינם משחקים תפקיד מרכזי במשפט הפרטי, וראוי שכך יהיה".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון