הודעות דוברות הלשכה

בוררות חובה, פרשת אלי ארוך, ניגוד עניינים של בורר ועוד - במרכז הדיונים בכנס השנתי של המוסד לבוררות של הלשכה

17.12.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

"פרשת אלי ארוך הייתה מטען צד בדרכו של מוסד הבוררות, נזקיה למוסד לא תוקנו עד היום", כך אמר עו"ד גיורא ארדינסט בכנס השנתי שערך המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין ביום ד’, 5.12.12, שהתקיים בכפר המכביה ברמת גן.

בכנס המקצועי השתתפו גם נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, השופט (בדימוס) אורי גורן, שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת בלהה טולקבסקי, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, יו"ר הנהלת המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, עו"ד מרדכי גלוסקה, עו"ד ד"ר ישראל לשם, המזכיר הכללי של רשות ניירות ערך, עו"ד עודד שפרירר ועו"ד ד"ר דפנה קפליוק.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, פתח את הכנס בברכות לרגל שנת פעילותו השלישית של המוסד. יו"ר הנהלת המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, עו"ד מוטי גלוסקה, הנחה את הכנס ופתח בנתונים עדכניים אודות מספר הבוררים ופתיחת התיקים בשנה האחרונה. כמו כן, התייחס גלוסקה להצעת חוק בוררות חובה, שהועלתה לאחרונה מטעם משד המשפטים. לדעת גלוסקה אחת הבעיות עם הצעת החוק היא יצירת בוררים שלא יוכלו לעסוק בתחומם המקצועי, ובכך יפסקו בתחום שבו הם אינם מומחים. עו"ד גלוסקה הצביע על מספר יתרונות של המוסד לבוררות של הלשכה, בין היתר בכך שהמוסד פועל ללא מטרות רווח, כי הוא מסווג את הבוררים לפי תחום התמחותם, כי אינו גובה תשלום עבור פתיחת תיק או כל תשלום אחר וכי הוא מקצה חדר בוררות מרווח העומד לרשות הבורר והצדדים ללא כל תשלום בבית הפרקליט.

 

עו"ד ד"ר ישראל (רלי) לשם דיבר בין היתר על נושא ניגוד עניינים של בורר. לדבריו של לשם במקרה שניתן פסק הבורר, המפסיד ינסה לפסול את פסק הדין באמצעות קשירת קשר שיוכיח ניגוד עניינים. לשם טען כי ניגוד עניינים של בורר זהה בחומרתה לזו של שופט, וכי "המבחן איננו תחושתו של בעל הדין אלא קיימת דרישה לחשש מניגוד עניינים ממשי". בהמשך טען לשם כי יש להחמיר בתנאים להעברת בורר מתפקידו בשונה משופט, וזאת היות שבורר פטור מדין מהותי ולכן גמישותו בעבודה ושיקול הדעת גדולים מאלו של שופט, כי שופט מכהן בתפקידו עד לגיל פרישה להבדיל מבורר שהינו אורח לשעה ולכן ניגוד העניינים של בורר בעייתי יותר, והשלישי, נושא הבחירה – בורר בוחרים, בשונה משופט.

 

עו"ד לשם טען כי חובת הגילוי המלאה במסגרתה על הדובר לחשוף כל קשר עם הצדדים לבוררות כבדה וסבוכה ככל שמשרדו של הבורר גדול יותר וככל שלבורר נכסים שונים: "יש לברר את שאלת הזיקה של הבורר עם עובדיו, עם עורכי הדין שעובדים אצלו וגם במקרים בהם צד שהוא חברה - את בעלי המניות והחברים בדירקטוריון ולחפש את הקשר עם הבורר. זו בעיה כשמדובר בבורר בעל משרד גדול", חזר והדגיש לשם.

 

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, בילהה טולקובסקי, ציינה גם היא כי אָמת המידה להעברת בורר מתפקידו זהה למבחן פסלות שופט בעת קיומו של חשש ממשי. לדבריה קיימת הצדקה להעברת בורר מתפקידו בין היתר כשנתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים כאשר חטא בניגוד עניינים, בשל הפרת חובת הגילוי ובעת שהתנהגותו גורמת לעינוי דין וכאשר נבצר ממנו למלא את תפקידו.

 

אשר להצעה לפיה על הבורר להציג את רשימת הלקוחות שלו, טענה השופטת טולקובסקי כי היא מרחיקת לכת וכדבריו של עו"ש לשם – בלתי נתפסת על הדעת, בייחוד כאשר מדובר בבוררויות שנמשכות זמן רב ובמהלכן מפת הלקוחות משתנה. "לכל השופטים והבוררים מכרים רבים, איננו יושבים במגדל השן", אמרה טולקבסקי, והוסיפה כי על הצדדים חלה חובת בדק בית לקיום קשר עם הבורר בדיוק כפי שלבורר חובת גילוי לקשר עם הצדדים, "שאחרת יהיה מנוע מלהעלות את אותה הטענה בשלב מאוחר יותר", אמרה.

 

ד"ר דפנה קפליוק, המתמחה במשפט בינלאומי ודיני בוררות, טענה כי בתי המשפט בישראל, להבדיל ממדינות המערב בעולם, מתערבים בצורה מוגזמת ובלתי מאוזנת בהליכי הבוררות. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, השופט (בדימוס) אורי גורן, אמר כי לדעתו אין להחיל חוק בוררות חובה. בהמשך סקר הנשיא בדימוס גורן את סמכויות העזר שמעניק בית המשפט בנושאי בוררות לרבות הזמנת עדים, נקיטת אמצעי כפיה וענישה כלפי עד, גביית עדות מיידית, עיכוב יציאה מהארץ ועיקול נכסים. לטענת הנשיא בדימוס גורן, פס"ד ז'אנו הביא להסדרת נושא הסעדים הזמניים בנושאי הבוררות, בכך שקבע כי גם בית המשפט השלום יכול לדון בנושא הבוררות וזאת בהתבסס על כך שבית המשפט שהביא את הצדדים לבוררות, יהיה האחראי על הבוררות וימנה את הבורר, כאשר ההסכם יהיה למעשה הפרוטוקול.

 

עו"ד גיורא ארדינסט, מתח ביקורת על בתי המשפט בכל הנוגע להסכמי בוררות ועל הגשת הערעורים הרבים שניתן להגיש על תקינות הליך או התנהגות בורר. פרשת אלי ארוך, הייתה לדבריו: "סוג של מטען צד בדרכו של מוסד הבוררות, נזקיה למוסד לא תוקנו עד היום". עו"ד ארדינסט מנה חסרונות רבים אשר עלו על יתרונות הליך הבוררות. לדבריו, הליך הבוררות מסוכן יותר מהליך רגיל בבתי המשפט מכיוון שלא תמיד ניתן לערער על פסקו, מכיוון שהבורר פטור מסדרי הדין ודיני הראיות, דבר שמגדיל את סיכוייו של הבורר לטעות, כיוון שהליך הבוררות יקר יותר לאור השכר שיש לשלם לבורר והחשוב ביותר -  חוסר המקצועיות הניכרת ברבים מהבוררים. "שופט", טען ארדינסט, "זהיר ומתון יותר מבורר, לאור השיח המשפטי בו הוא מצוי ולאור חשיפת החלטתו בקרב הציבור הרחב".

 

עו"ד ארדינסט סיים את דבריו במתן ארבע נקודות שיכולות להביא לשיפור ההליך: הכפפת הבורר לדין מהותי, ניצול התיקונים שנקבעו בחוק בעניין ערעור בזכות בפני בורר אחר וערעור ברשות בפני בית משפט, קביעת תקרת מינימום ומקסימום בפסיקת בורר והפעלת שיקול דעת בעת בחירת הבורר.

 

הכנס השנתי של מוסד הבוררות נחתם בהרצאתו של המזכיר הכללי של הרשות לניירות ערך, עו"ד עודד שפירר, בנושא אבחון אמת ושקר אצל עדים בעת הליך בוררות. במהלך הרצאה מרתקת של כשעה וחצי, העניק שפירר כלים לשיפור העלאת תת המודע שיועילו לנו כדבריו, בעודנו באים לאמת את דבריו של העומד לפנינו.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון