הודעות דוברות הלשכה

לשכת עורכי הדין ניצחה את רו"ח דורית גבאי: ייצוג נישומים ברשויות מס שבח – בידי עורכי דין בלבד

20.11.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

ניצחון נוסף של לשכת עורכי הדין במאבק נגד הסגת גבול המקצוע: בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע כי ייצוג נישומים בפני רשויות מס שבח מקרקעין נתון אך ורק לעורכי דין, וכי ייצוג נישומים ברשויות מס שבח מקרקעין בידי רואי חשבון הינו בגדר הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי: "החלטה נוספת בשורה ארוכה של פסקי דין המצדדים בעמדת הלשכה במאבקה נגד הסגת גבול המקצוע".

ביום 31.10.2012, הגישה רו"ח דורית גבאי עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את ס' 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ואת סעיף 109א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בטענה כי סעיפים אלה מטילים מגבלות על חופש העיסוק של רואי החשבון, שעה שאינם מאפשרים להם לייצג נישומים בפני רשות המיסים בכל הנוגע לחבויות מס הנובעות מחוק מיסוי מקרקעין.

 

לשכת עורכי הדין טענה, באמצעות עורכי הדין יהושע חורש ואמיר ויצנבליט כי במקצועות שונים, כמו גם במקצוע עריכת הדין, כלל ייחוד המקצוע, הוא חוקתי, ותכליתו לדאוג כי רק מי שהוכשר וראוי ליתן שירותים אלו, יוכל לעשות כן. לטענת הלשכה, מטרת ייחוד המקצוע היא למנוע פגיעה בפרט בעניינים העלולים להסב לו נזק רב. עוד טענה לשכת עורכי הדין כי אין כל ייחוד לרואי חשבון בכל הנוגע למיסוי שבח מקרקעין, וכשם שרופא, למשל, אינו יכול לייצג בעל דין בתביעת רשלנות רפואית או בפני מוסדות הביטוח הלאומי, כך אין די במקצועיותם של רואי חשבון על מנת להתיר להם לייצג אחרים מול רשויות אלה. עוד טענה לשכת עורכי הדין כי החיוב במס שבח נושא בתוכו היבטים משפטיים מרכזיים, והיבטים אלה כבדי משקל ביחס לסוגי מס אחרים. בנוסף, הבהירה הלשכה כי לעורך דין המטפל בעסקת מקרקעין אחריות רבה להבאת העסקה לרישום במרשם המקרקעין, ופעמים רבות משמש עורך הדין המטפל בעסקה כעורך דינו של המוכר, כנאמן המחזיק בכספים המועברים על פי ההסכם.

 

לפיכך, טענה הלשכה, קיים אינטרס ציבורי מובהק כי הנישום ייוצג בפני רשויות המס באופן הולם. לשכת עורכי הדין טענה עוד כי תכלית זו היא שעמדה לנגד עיני המחוקק בקביעת ההסדר הקבוע בסעיף 109א לחוק מס שבח מקרקעין.

 

שופטי בג"ץ אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ודפנה ברק ארז דחו את עתירתה של רו"ח דורית גבאי וקבעו כי אין מדובר בפגיעה חוקתית ברואי החשבון: "חופש העיסוק כמובן אינו בלתי מוגבל, והדברים בחינת פשיטא - זאת לא רק בבחירת עיסוק, כגון זה שאין אדם יכול לעבוד כרופא אם לא הוסמך לכך כדין, וכך גם במקצועות רבים אחרים, אלא גם בתוך העיסוק. הדבר עשוי להיות בשל תת התמחויות, למשל אין מומחה נוירוכירורג יכול לעבוד כמומחה קרדיולוג ולהיפך; אך גם בשל הגבלות סטטוטוריות כאלה ואחרות, כגון ייחוד נושאים מסוימים למקצועות אחרים, כמו בענייננו עורכי דין.

 

....ועל כל אלה, אפילו הלכנו כל הדרך לעבר עמדתם של רואי החשבון, ואיננו עושים כן, המדובר בפגיעה שאיננה מצדיקה התערבות חוקתית. התערבות חוקתית צריך שתיגע בליבת הזכויות. היא עניין קשה ורציני. היא מעמידה תדיר את בית המשפט במחלוקת עם הכנסת; ולאו מילתא זוטרתא היא. גם מי שסבור כי יש צורך בסמכות לביקורת חוקתית, כי היא מועילה מאוד במקומות הנכונים, וכי היא מגנה על מי שזקוק להגנה שהחוק לא סיפק לו - יסכים, דומה, כי עליה להיות מופעלת באופן זהיר ועניו, כדי שלא נחטא בחטא היוהרה", כתב כבוד השופט רובינשטיין.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי: "אני מברך על פסיקת בית המשפט הנכבד. מדובר בשלב נוסף וחשוב במאבקנו נגד הסגת גבול המקצוע. החלטה זו של בג"צ מצטרפת לשורת פסקי דין שבהם מצדדים בתי המשפט בעמדתה של לשכת עורכי הדין, לרבות פסק הדין בעניין לבנת פורן ופסק הדין בעניין חברות הגביה בהוצאה לפועל, לפיהם על האזרח להיות מיוצג אך ורק בידי מי שהוסמך והוכשר לכך, וזאת לטובת הציבור כולו. לשכת עורכי הדין עומדת על זכויותיה ועל זכויות חבריה וגם בנושא זה תמשיך להיאבק בכל מקום שיידרש על הנחיצות שבייצוג נישומים בפני רשויות מס שבח מקרקעין, על ידי עורכי דין דווקא".

 

לפסק דין בבג"ץ 7956/10, דורית גבאי נ' שר האוצר ואח', שניתן אתמול.

 

קובץ להורדה
hcoj_7956-10_gabay_v_lishka.pdf
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון