הודעות דוברות הלשכה

סערה ביום עיון "שוויון או נטל?" של הלשכה

03.08.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

ח"כ חנין זועבי: "מדינת ישראל עושה אפרטהייד ומחוקקת חוקים גזעניים; הערבים נושאים בנטל – המדינה הוקמה על אדמותיהם". ראש הלשכה, דורון ברזילי: "על מנהיגי המגזרים שלא נושאים בנטל להבין: הנשיאה בנטל היא קודם כל האינטרס שלהם". יאיר לפיד: "קיום התורה זה השתתפות בקהילה, גם מדינת ישראל זקוקה לחסד – זוהי גמילות חסדים".

"אני מבין שלא כל בן 18 ילך לגולני, אז שילך לשרת במשטרה, בבתי החולים, שיביא תרופות לניצול שואה. זהו קיום התורה. גם מדינת ישראל זקוקה לחסד – זו גמילות החסדים", כך אמר הערב יו"ר מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, ביום העיון "שוויון או נטל?" שארגן פורום משפט חוקתי של לשכת עורכי הדין. ביום העיון, שהתקיים בבית הפרקליט בתל אביב, השתתפו שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, עו"ד יהודה רסלר, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, ח"כ חנין זועבי, דובר חב"ד הרב מנחם ברוד, יו"ר הפורום לשוויון בנטל עו"ד איתי בן-חורין ועו"ד רחל דולב, לשעבר הצנזורית הצבאית.

 

 
צילום: שלום ענסי

 

יו"ר מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, טען כי שוויון ונטל הוא נושא מורכב, והדגים באמצעות נושא הדיור: "דו"ח טרכטנברג, שהמליץ על קריטריון של כושר השתכרות, נשלח לביצוע במשרד השיכון. השר אריאל אטיאס מש"ס אישר את כל הדו"ח אבל הכניס קריטריון חדש שאין בשום מקום העולם – ותק בנישואין. איזה ציבור מתחתן הכי מהר ומקבל ותק בנישואין? זה לא "הדתיים". זה "הציבור של אריאל אטיאס". וראש הממשלה לא קורא לו ואומר 'אתה שר השיכון של כולם'. זו מהות השוויון, שהשוויון הוא לכולם".

 

אשר לסוגיית הגיוס, אמר לפיד: "אני מבין שלא כל אדם בן 18 ילך לגולני ושלא כל החרדים יתגייסו. אז שיעשו שירות אזרחי ככוח עזר. בבתי חולים סיעודיים, שיעזרו במשטרה, שילכו לעזור לניצול שואה – שירחצו לו כלים, יביאו לו תרופות, ישבו וישמעו את סיפורו. זהו קיום תורה, על זה מדברת היהדות - החיים בתוך הקהילה. גם מדינת ישראל זקוקה לחסד – זו גמילות החסדים".  "אנו רוצים לחיות חיים של שוויון בו כל אחד מכיר בצרכיו של האחר וכל אחד מבין את האחר. אנו צריכים לחיות בחברה שכל אזרחיה שווים בפני החוק ועוד יותר מזה שווים אחד כלפי השני", אמר לפיד.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, אמר: "יש לעשות צעד אמיץ, ולמצוא נוסחה נאותה שתביא, אחת ולתמיד, לשילוב הולם של כלל אזרחי מדינת ישראל, בשירות המדינה או בשירות האזרחי, על כלל מגזריה: יהודים, ערבים, חילונים וחרדים. כולם כולל כולם. לא פחות חשוב מכך, הייתי מצפה ממנהיגי המגזרים שאינם נושאים בנטל באופן מלא, להפנים כי מדובר באינטרס, בראש ובראשונה, של המגזרים אותם הם מייצגים. לאחר שמנהיגים יסייעו בשילוב האוכלוסיות השונות בנשיאה בנטל, המדינה מצידה תסייע להם. דלתות שעד עתה היו סגורות - תיפתחנה בפניהם, וכולנו נראה מדינה אחרת, מדינה שוויונית, מגובשת, צודקת והוגנת יותר".

 

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן טען כי גיוס חרדים הינו דוגמה לנושא שלא ניתן להשיג באמצעות פסק-דין בבג"ץ: "צריך לדעת שגם למשפט גבול, בין אם באמצעות חקיקה או בתי משפט", והוסיף: "האם היינו מגייסים אנשים בחובה כדי לנקות בתי חולים? האם נגייס בכוח אנשים לטפל במבוגרים? לא. השירות הצבאי עולה הון תועפות למדינה, בכך שהיא מפסידה כוח אדם. אם נגייס 60 אלף איש מכוח העבודה ונשלח אותם לעבודות שהם אינם מיומנים לעשות, זה ישבש את שוק עבודה. בית חולים שאליו יישלחו אנשים לעבוד חינם, מה יקרה לעובדי הניקיון בבית החולים? העובדים המיומנים יפגעו פגיעה קשה. אנו מנסים להשיג שוויון באמצעות מנגנון מלאכותי בסכומי עתק. את כל הכסף הזה עדיף לקחת ולשלם לחיילים שמשרתים שירות חובה".

 

עו"ד יהודה רסלר, שהיה הראשון לעתור לבג"צ כנגד אי-גיוסם של בני הישיבות לצה"ל, והמשיך להיאבק בבג"צ גם נגד חוק טל, גילה כי היות שסוגיית גיוס בני הישיבות נמצאת כעת בפתחו של הצבא, כבר ניסח עתירה בנושא: "הכנתי עתירה במשרד לבקש צו מניעה לאסור על שר הביטחון לפטור את בחורי הישיבות, אבל עכשיו אם יפנו אליו בשאלה מדוע הוא אינו מחוקק חוק, הוא יאמר שזה בגלל שהדבר תלוי ועומד בבג"ץ ושהוא מחכה לשמוע את דעתו כדי לפעול".

 

דובר חב"ד, הרב מנחם ברוד טען כי תחילה יש להבין את עולם המושגים החרדי שלפיו, נער בן 18, נחשב בחברה החרדית כמו נער בן 14, וכי הוא אינו בוגר דיו על מנת להתגייס לצבא. "גם אתם לא הייתם מסכימים שאקח את הילד שלכם בגיל 14, ועד שהציבור החילוני לא יבין את עולם המושגים החרדי, החרדים פשוט לא יתגייסו". 

 

בהמשך הדיון אמרה ח"כ חנין זועבי: "מדוע לא שואלים את השאלה 'למה כולם כן והציבור הערבי לא' לגבי נושאים אחרים? איפה הערבים בהגדרת המדינה? איפה הערבים בנושאים אחרים? אתם רואים שהצבא הוא נטל, אבל זה לא נכון. צבא בישראל זה מקור לשייכות, ולי אין את מקור השייכות הזה. במענה לצעקה מהקהל "אז אל תהיה פה", אמרה זועבי: "אתם צועקים מכיוון ש- 60 שנה לא הקשבתם לנו, אנחנו לא דיברנו. אני לא חלק מהצבא ומהמדינה היהודית. אני לא יהודייה, אני ערבייה". בהמשך עוררה זועבי סערה כשאמרה: "לנו יש חלק הרבה יותר גדול בנטל מאשר ליהודים. שהמדינה הוקמה על 86% מהאדמות שהיו שייכות לערבים".

עוד אמרה זועבי: "יש לי מולדת, יש לי זהות. לא היגרתי, יש לי לאומיות והיסטוריה משלי. אתם רוצים לדכא את זה - וזו הבעיה. 60 שנה לא הצלחתם לחנך את 'הערבי הטוב'. לא חונכתי על לאומיות. חונכתי על צדק ושוויון. אני מציעה דיון אמיתי כדי לבנות חברה אמיתית ושווה, אחר כך נדבר על שירות לאומי ואזרחי. בינתיים המדינה מפקיעה אדמות ומדירה אותי מקרקעות המדינה. בכנסת נחקקים חוקים גזעניים, חוקי אפרטהייד".

 

 

צילום: שלום ענסי 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון