הודעות דוברות הלשכה

שופט ביהמ"ש העליון, סלים ג’ובראן: "שאלת הבעלות בקרקעות נשארת כאבן נגף בכל יוזמה תכנונית"

02.07.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

"הימנעות רישום בקרקעות מסכלת פיתוח מוסדר ביישובים, שאלת הבעלות בקרקעות נשארת כאבן נגף בכל יוזמה תכנונית" כך אמר שופט בית המשפט העליון, סלים ג’ובראן, בכנס של פורום קניין ומקרקעין של לשכת עורכי הדין בנושא אי רישומי זכויות ופרצלציות בקרקעות במגזר הערבי. יום העיון התקיים ביום, 28.6.12, בהיכל התרבות בנצרת.

יום העיון נפתח במושב פתיחה אותו הנחה הרכז האקדמי ויו"ר (משותף) של פורום המקרקעין של לשכת עורכי הדין, עו"ד (אדריכל) מוטי בניאן, אשר ציין כי בשנים האחרונות מתחילה לחלחל חשיבה של חשיבות רישום קרקעות בקרב הציבור הערבי. ראש עיריית נצרת, מר ראמז ג'ראיסי, הביע תקווה שכנס זה יביא להעלאת המודעות בקרב הציבור הערבי לאור הקושי לבצע רישום בשל רכוש משותף רב בציבור זה. לדעת ג'ראיסי יש למצוא פתרון הידברותי ולא אכיפתי.

 

כבוד השופט ג'ובראן מנה את הבעיות השכיחות שעולות בעת היעדר רישום: קשיים בקבלת אשראי, ברכישת דירה ובקבלת משכנתא. לדברי השופט ג'ובראן עידוד לרישום ייעשה על ידי מתן תמריץ כספי שיתבטא בהורדת מיסים ובשיתוף הנהגת החברה הערבית והרשויות המקומיות שיביאו להגברת האמון ולהסרת החשדות. "הימנעות רישום בקרקעות מסכלת פיתוח מוסדר ביישובים בכלל וביישובים הערביים בפרט, שאלת הבעלות בקרקעות נשארת כאבן נגף בכל יוזמה תכנונית" כך אמר השופט ג'ובראן בהשוואה לתכנון בנייה במגזר היהודי.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, ציין את חשיבות קיומם של כנסים וימי עיון במחוז צפון ואמר כי יש להוסיף ימי עיון באזור הצפון באופן שיקנה כלים פרקטיים לעורכי הדין. יו"ר ועד מחוז הצפון של לשכת עורכי הדין, עו"ד חאלד זועבי, אמר כי אי רישום בקרקעות מהווה בעיה חמורה בחברה הישראלית ובחברה הערבית בפרט. לדעת זועבי הבעיה נעוצה בשורשי ההיסטוריה עוד מתקופת שלטונם של התורכים בישראל, עת נשלחו אנשים להירשם באופן ידני.

 

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, זיהאד הוארי, התייחס אף הוא לסיבות ההיסטוריות הנעוצות בבעיית אי הרישום, במושב השני שהתקיים בנושא "הבעיות הקנייניות והמיסוייות הנובעות מאי רישום זכויות". "הדרישה לרישום מחזקת את הביטחון המסחרי, מקטינה את רמת הסכסוכים ומצמצמת את עלויות המקרקעין. מרשם נועד לנסוך ביטחון בקרב הציבור", אמר הוארי.

 

עו"ד עליזה קן, הממונה על המרשם במשרד המשפטים, ציינה במושב השני את חשיבות הרישום, כמהווה ראיה מוצקה לנכסי הפרט. לדבריה של עו"ד קן התפיסה החברתית היא שאין לבצע רישום בשל החשש מעיני ה"אח הגדול" להיחשף כרשום בבעלות על נכס.

 

שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה, ג'מילה ג'בארין, שהשתתפה גם היא במושב שעסק בבעיות הקנייניות והמיסוייות הנובעות מאי רישום, אמרה כי לא ניתן ליצור תוכניות בניה ללא היתרי בנייה אשר לא יינתנו לאור בעיית אי הרישום. לדבריה של ג'בארין לחברה הערבית מספר מאפיינים, בהקשר זה, אשר מחריפים את הבעיה. ביניהם, אי סדר בעת בנייה בכפרים הערביים, בעלות מפוצלת ובעלות שעוברת בירושה. בנושא הירושה הרחיב סגן מנהל מיסוי מקרקעין, ישראל אור, על דבריה של ג'בארין והוסיף כי הבעיה האמיתית מצויה בעת שיורש נאלץ למכור את הנכס מחוץ למעגל המשפחתי. הדבר דורש פרוצדורות רבות הכוללות הבאת צווי ירושה, מועד רכישת נכס, אופן ביצוע הרכישה וכדומה, פרטים שאינם נמצאים תמיד בהישג ידם של הבעלים מהמגזר הערבי.

 

"כאשר מדברים על בעלות פרטית, המצויה ברובה במגזר הערבי (כמחצית מהקרקעות), התכנון לא מדביק את ההתפתחות הקניינית", אמר עו"ד קייס נאסר שהנחה את הפאנל השלישי בנושא: "הבעיות והתכנונים הנובעות מאי רשום זכויות ופרצלציות". בין משתתפי הפאנל, שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, שאהר אטרש, שהיה תמים דעות עם דבריה של השופטת ג'בארין על שיש צורך באישורי בנייה שיאיצו תכנון נכון וראוי לאור אי רישום קרקעות. המלצתו הסופית של אטרש הייתה: "מי שדוחה רישום שלא יתמהמה".

 

מנהלת אגף פרוגרמות במשרד השיכון וחברה בוועדה להצהרת הרישום, צביה אפרתי, אמרה כי מילת המפתח לבעיות הרישום הינה – תכנון, כמנוף לרישום. בשנתיים האחרונות התקבלו בממשלה מספר החלטות במטרה להביא לשיפור הדיור, התכנון והבנייה. בין ההחלטות: סבסוד קרקע פרטית, והקצאת תקציבים לתכנון ובנייה לפרויקט שיכון, שנפתח כבר ל- 13 יישובים ערביים ועומד להיפתח לעוד עשרות יישובים ערביים נוספים. במסגרת הפרויקט מתוכננת בנייה של כלמעלה מ- 1,000 יחידות דיור ותתאפשר לגאליזציה לבנייה בלתי חוקית בלפחות 50 % מהקרקע. הבעיה לדבריה מצויה ברשויות המקומיות שכרגע ברובן אינן משתפות פעולה.

 

היועץ המשפטי של הוועדה המקומית בנצרת, מוחמד אברהים, הסכים גם הוא עם דבריהם של השופטים שהשתתפו במושבים השונים בשמו את דגש הרישום כגורם מרכזי לקבלת היתרי בנייה אשר יאפשרו תכנון תקין. הבעיה לדעתו ביצירת תכנון תקין הינה שהוועדה לא זכתה לראות יישום מלא של החלטות הממשלה. פרופ' ראסם ח'מאיסי, מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, שוחח על חוקיהם ומנהגיהם של החברה הערבית וטען שהבסיס לרישום קרקעות מצוי בהבנת החברה. "החברה הערבית עוברת תהליכי עיור אך משמרת תהליכים כפריים בשל ההיקשרות והסנטימנטים למקום. חשוב לאמץ מסגרת משפטיות המתחשבות בנורמות ובאוריינטציה של החברה ערבית" הוסיף ח'מאיסי.

 

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון