הודעות דוברות הלשכה

השופט אליעזר ריבלין: "פס"ד זייצוב לא עובד מכיוון שעד היום לא יודעים מהי הלכתו"

11.07.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

הדברים נאמרו במסגרת יום עיון של המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין לרגל פרישתו מבית המשפט העליון של המשנה לנשיא בית המשפט העליון.

"פס"ד זייצוב לא עובד מכיוון שעד היום לא יודעים מהי הלכתו" כך אמר אמש (א'), המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין. דבריו נשמעו ביום עיון שנערך בתל אביב, על ידי המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין, לרגל פרישתו מבית המשפט העליון. ביום העיון השתתפו בכירי עורכי הדין, אנשי אקדמיה ושופט בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, העוסקים בדיני נזיקין ורשלנות רפואית.

 

את יום העיון פתח בדברים מנחה הערב, יו"ר (משותף) פורום נזיקין, עו"ד דוד אור חן, אשר בירך את השופט אליעזר ריבלין ובהמשך העניק סקירה בנושא שתי עילות עיקריות להולדה בעוולה – עילת הילד ועילת ההורים.

 

יום העיון נפתח במושב בנושא הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה, עליה שוחח בפירוט השופט עמית. עמית הבחין בדבריו בין העדר הסכמה מדעת ובין התרשלות בטיפול. לדבריו, בהסכמה מדעת ניתן לתבוע בשלוש עילות – תקיפה, טיפול ורשלנות. לדעתו, הפסיקה עוינת את השימוש בעוולת התקיפה מכיוון שנתפסת כהתנהגות אלימה. בהמשך הציג השופט עמית את היתרונות והחסרונות שבהחלת חובת גילוי מצד הרופא והביע את עמדתו שלפיה יש לחזור לאיזון ראוי בין יחסי רופא לחולה. "סטנדרט הגילוי הינו נגזרת של זווית ראיית החולה ולא ניתן מתוך סמכות רפואית כפי שניתן להבין מפס"ד קדוש", לדבריו. בנושא הפגיעה באוטונומיה הוסיף עמית בזהה לדעתו של השופט ריבלין, כי כאשר הפגיעה באוטונומיה כוללת נזק אחר, אין צורך בפיצויים כפולים. כמו כן אמר השופט עמית כי רף הפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה עלה בשנים האחרונות.

 

המושב השני עסק בהסדר שיפוטי וחקיקתי בהלכת הולדה בעוולה, שהינה עילת תביעה של הורים נגד רופא, שבשל רשלנות רפואית שלו, ההורים לא הפילו את עוברם שנולד עם מום. במושב זה השתתפו פרופ' ישראל גלעד מהפקולטה למשפטים באונ' העברית, עו"ד אלי זהר, עו"ד אסף פוזנר ועו"ד יראון פסטינגר.

 

 

 

פרופ' גלעד נתן דעתו בסוגיית הולדה בעוולה, כחבר בוועדת מצא, שדנה בנושא והמליצה לבטל סעיף החוק שמקנה לילוד עילה זו. לדעתו, מזווית ראיית היילוד לא ניתן לומר שחיים של אדם הינם נזק. "מי יכול לומר שחיי אחד אינם ראויים וכי עדיף שלא היה נולד?", אמר פרופ' גלעד והוסיף כי "ישנם הורים שחווים הבאת ילד לקוי כחוויה גדולה". בהמשך שוחח פרופ' גלעד על אי השוויון שנוצר בין ילד שנולד למשפחה מסוימת אשר מקבל פיצוי, לעומת ילד בחברה חרדית או ערבית שלא יכול לקבל פיצוי מכיוון שלהם אין אלטרנטיבה לבצע הפלה.

 

עו"ד אלי זהר, ציין מספר מקרים בהם ועדה להפסקת הריון קבעה הפסקת הריון בעוד שבמקרים חמורים יותר לא התירה זאת. בכך הדגיש עו"ד זהר את חשיבותם של נציגי הסתדרות הרפואית בוועדה. "האינטרס הרפואי הוא שלא ייוולדו ילדים נכים, השאלה אם להתיר הפסקת הריון או לא הינה חברתית ורפואית הרבה לפני שהיא משפטית", אמר זהר, והעלה למחשבה את השאלה הבאה: האם ניתן להתיר הפסקת הריון במועד מוקדם לאור גילוי מין העובר? עו"ד זהר הסביר כי כיום קיימת בדיקה גנטית לא יקרה, שמאפשרת לגלות את מין העובר החל מהשבוע השני להריון. בתשובתו התייחס לדעת המשפטן – אשר וודאי יראה לנכון להעמיד את כבוד האדם וחירותו כערך עליון, בעוד שמצד הרופא, הוצאה הנחיה מפורשת מטעם משרד הבריאות, בה נקבע כי ניתן להפסיק הריון בשלושה מצבים: בעת מגבלה קלה, בינונית או קשה בתפקוד.

 

עו"ד אסף פוזנר התייחס לשאלה במי מתקיימת הפגיעה, האם בהורה, ביילוד או בשניהם. עו"ד פוזנר טען כי מכיוון שהחזקה לבקש הפסקת הריון מצויה ברשות ההורים, עולה כי מתקיימת פגיעה גם בהורה ולא רק בילד. "הפיצוי עובר מהילוד להורים, אך הכתובת הטבעית לפיצוי הינה אצל הילוד. ההגינות היא שיש לדאוג לשמירה על כספי הפיצוי לילוד", אמר פוזנר.

 

עו"ד פסטינגר תקף את מקבלי ההחלטות מהמגזר הרפואי ואת משרד המשפטים, וטען כי הוועדות השונות שהוקמו בנושא הולדה בעוולה הוקמו כולן על טהרת הרופאים והמדינה. "קיימת זיקה ישירה בין פס"ד המר, אשר קבע שאין מקום לדון בתביעות בגין חיים בעוולה, לבין העובדה שהממשלה ומשרד המשפטים העבירו לאחרונה הצעת חוק טרומית לגבי ילודים בעלי מום, בניסיון להדיר את נושא ההולדה בעוולה מהמשפט, ולהציע פיצוי זהה על סך 250 אלף שקלים, בניכוי עמלה".

 

השופט ריבלין סיכם בדבריו את יום העיון ואף הגיב לדבריהם של המשתתפים. ריבלין התייחס לפס"ד זייצוב בו לא ניתנה תמימות דעים לגבי סוגי המקרים בהם ידרשו בתי המשפט להחיל הלכת הולדה בעוולה. פסק דין זה הינו הראשון שעסק בהולדה בעוולה, ולדעת ריבלין לא מומש מכיוון שעד היום לא הבינו מה הייתה הלכתו. כמו כן הוסיף כי יש לדון ביתר שאת בעילת התביעה - האם התביעה להורים, לילוד או לשניהם. לדעתו פס"ד המר מהווה תחילתו של הדיון בפרשת הלידה בעוולה ולא את הסיום בו כפי שהציג עו"ד פסטינגר.

 

בנושא חישוב הפיצויים סבר ריבלין כי יש לחשוב על פיצוי הולם להורים אשר הפכו לניזוקים העיקריים, בהתאם לנזק הנפשי שנגרם להם, ותוך שמירה על הפיצוי למען הילד. "יש לדון בשאלות לא פשוטות לאור ניסיונן לכמת את הסבל ולהשוותו לסבל של הילוד, תוך בחינה ועיסוק בשאלה האם ניתן להתערב בכספי ההורים?", אמר ריבלין. לבסוף התייחס לנושא ההתיישנות וסבר כי תביעת הילוד תמשיך להתקיים כאשר לא קיימת תביעת הורים גם במקרה בו תביעת ההורים התיישנה.

 

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון