הודעות דוברות הלשכה

מצוקת התוכניות לשיקום אסירים נדונה בישיבת הפורום הפלילי של הלשכה

04.06.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר: "אנשים לא אוהבים לשמוע את המושג ’שיקום האסיר’, ובטח שלא עבריני מין".

"בבתי הכלא נמצאים 1,500 אסירים שלא משתחררים בגלל היעדר תוכניות שיקום לאסירים", כך אמר מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, ד"ר חיים אילוז. הדברים נאמרו אמש (א') בישיבת הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין אשר אירחה את בכירי הרשות לשיקום האסיר, בבית הפרקליט בתל אביב.

 

אילוז הציג נתונים שלפיהם מתוך 7,300 אסירים שמשתחררים כל שנה, הרשות מטפלת בכ- 3,000, "ולפחות 1,500 אסירים יושבים בבתי הכלא והיו יכולים להשתחרר בשחרור מוקדם ולא משתחררים". ד"ר אילוז והוסיף כי כל המחקרים, בארץ ובעולם, מוכיחים שכל מי שעבר שיקום בבית הסוהר ואחר כך בקהילה, המוּעדוּת שלו לחזרה לעבריינות - יורדת פלאים. בהמשך הצביע ד"ר אילוז על בעיה תפיסתית, לפיה אין חיבה או אהדה למושג של שיקום האסיר. "אנשים לא אוהבים לשמוע את המושג הזה, ובמיוחד שלא בהיבט של שיקום עברייני מין. ישנם כ- 2,000 עברייני מין כאשר המסגרות השיקומיות הן אפסיות, יש מרכז אחד שמטפל בכ- 20 מטופלים בשנה", אמר מנכ"ל הרשות.

 

בהמשך הצביע ד"ר אילוז על מצוקה תקציבית חמורה ביותר, שאינה מאפשרת טיפול ורצף שיקומי לאסיר. "התקציב משנת 2000 עומד על, אני מתבייש להגיד, 14 מיליון שקל", אמר ד"ר אילוז והוסיף כי כבר הודיע לשר הרווחה והשירותים החברתיים כי במידה והתקציב יישאר כמו שהוא – הוא יתפטר מתפקידו. "לא יתכן שמצד אחד נישאר עם אותו תקציב ומצד שני נידרש להעלות את המענה שלנו. אל תשכחו שהנזק העקיף הוא 14 מיליארד שקל בשנה", אמר ד"ר אילוז.

 

יו"ר (משותף) הפורום הפלילי, עו"ד אורי קינן, אמר: "אנו דורשים מהמדינה לטפל בנושא הזה, שכן הנזק העתידי יהיה גדול עשרות מונים מהעלות שנמצאת כרגע על הפרק. יו"ר (משותף) הפורום הפלילי, עו"ד אבי חימי אמר: "אנחנו כמובן תומכים בעמדתה של הרשות לשיקום האסיר. אנו קוראים לשר הרווחה כחלון להתפנות ולסייע לאנשים ולא רק עם טלפונים סלולאריים. אנחנו נמשיך לשתף פעולה עם הרשות, לא נוכל לעמוד מנגד ונמשיך לסייע".

 

 

הסנגור עו"ד מנחם רובינשטיין במפגש על אסיר המשוקם בסיוע משרדו במשך ה- 3 שנים האחרונות: "האיש הזה יצא בלי כלום. הוא לא ידע מה זה חשבון בנק, איך לסדר את החובות שלו. שלחנו אותו ללמוד שרברבות על חשבוננו. האנשים האלה חייבים לדעת איך להפעיל טלפון נייד, מה זה מחשב, איך ללכת לרשויות המקומיות. סף התסכול שלם מאוד נמוך, התסכול מביא אותם למעשים, והופ – הוא שוב בפנים".

 

רובינשטיין הוסיף: "קיימת דרישה אדירה לבעלי מקצוע, אפילו בתחילת הדרך, נגרות, מסגרות, ריתוך. אסיר אחר השתחרר אחרי 19 שנה עם שקית ניילון. צריכים לתת להם הכשרה של טכנאות". על כך ענה ד"ר אילוז: "לצערי המקסימום שהם לומדים זה שזירת פרחים".

 

עו"ד רחלה הראל, המבקרת הרשמית על שירות בתי הסוהר מטעם לשכת עורכי הדין, אמרה בדיון: "מדובר בעניין מדינתי ולא שאלה של מקרה פלוני או אלמוני. כל זמן שמדינה משחררת את האסירים האלה בשחרור מוקדם, הם עדיין אסירים משוחררים ברישיון, למדינה יש אחריות עליהם, ואני מצפה שהמדינה תטפל ותפקח במטרה להגן עלינו, האזרחים. חובה על מדינת ישראל לפקח ולטפל באמצעות הרשות לשיקום האסיר, שזו מטרתה הסטטוטורית".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון